בניה ירוקה הפכה למושג שגור בשנים האחרונות. גם כאשר לא כולם בטוחים מה כוללים המרכיבים של בנייה שנחשבת כירוקה, ובין אם רואים את כל האלמנטים כתורמים לסביבה, לדיירים ולחסכון הכלכלי הגלום בהשקעה שמניבה הבנייה הירוקה, דבר אחד בטוח - הבנייה הירוקה היא תחום שגדל והופך לחלק בלתי נפרד מבנייה באשר היא. בארה"ב, באירופה, באסיה ואפילו בישראל - תקנים ורגולציות מעודדים אימוץ טכנולוגיות ושיטות בנייה שיטיבו עם המשתמשים בטווח הארוך ויהפכו את המבנים לבטוחים ובריאים יותר.

לצד המגמה לשפר את הקיים ולפתח את הטכנולוגיות שיסייעו לנו להשיג אורח חיים בריא ויעיל יותר, התפתח הרצון בתעשייה למצוא פתרונות שעושים שימוש באנרגיה מתחדשת ולמקסם יעילות באמצעות חדשנות. התחום התפתח עד כדי זיהוי של אקדמיות בין־לאומיות בצורך שביצירת מסלולי לימוד ותחומים חדשים, והכנסת תחום הקיימות כמקצוע מבוקש בעל ערך בתעשייה.

מהקונספט ועד למבנה ממשי בחודש אחד

"סולאר דקתלון" היא דוגמה לאירוע שנוצר כדי לעודד שילוב של אקדמיה ותעשייה למציאת פתרונות בתחום בניה יעילה ואנרגיה מתחדשת. מדובר בתחרות סטודנטים שהחלה בארה"ב בתחילת שנות ה־2000 ביוזמת משרד האנרגיה האמריקאי, ומאז התפתחה בליווי המשרד ברחבי העולם. ציוני הדרך בתחרות הנחשבת הם הגשת קונספט רעיוני למבנה ותכנונו ובשיאו של האירוע הסטודנטים, בליווי אנשי מקצוע, בונים את המבנים ומציגים אותם לקהל הרחב. ההזדמנות מייצרת שיתופי פעולה רבים, ולאור הצלחתה מביאה לחשיפה נרחבת ולהזדמנויות עסקיות שפורחות גם לאחר שלב התחרות.

במסגרת התחרות, המבנים נבנים על ידי הקבוצות שנבחרו להתארח בגמר באירוע חגיגי שנמשך שבועיים, לאחריהם מציגים הסטודנטים לקהל הרחב את התכנון והמבנים במשך כשבועיים נוספים. במקביל לחשיפה לקהל הרחב, הקבוצות נמדדות במהלך השבועיים בחמש תחרויות נשפטות ובחמש תחרויות מדידות;מכאן שם התחרות - קרב עשר סולארי. המטרה בכל התחרויות הוא לוודא התייעלות אנרגטית לצד כלל הטכנולוגיות והפיתוחים שהמבנים מציעים.

Stefano Paltera/U.S. Department of Energy Solar Decathlon. אתר התחרות בשנת 2011

הקונספט הישראלי

קבוצת סטודנטים מישראל נבחרה לגמר התחרות שיתקיים באוגוסט הקרוב במחוז שאנדונג בסין, על בסיס הקונספט של הקיבוץ העירוני. יחד עם 21 קבוצות נוספות מרחבי העולם, הקבוצה הישראלית תבנה מבנה בשיטת בנייה חדשנית שפותחה בישראל, ES Technologies Ltd., שמביאה את המבנה לביצועים אנרגטיים גבוהים בשימוש בחומרים הזמינים בשוק הבניה המקומי, ובמקביל חוסכת בזמן הבניה, בכוח האדם וכן היא בטיחותית יותר. שיטת בניה זו מאפשרת לקבוצה להגשים את יעד התחרות להקים מבנה קונבנציונאלי (בנייה חצי-כבדה) בן שתי קומות, כ־230 מ"ר, בתוך שבועיים.

קונספט הקיבוץ העירוני הביא לקבוצה הישראלית, שמונה סטודנטים ממכללת אפקה להנדסה והמסלול האקדמי המכללה למנהל, בסיוע של הפקולטה לחקלאות ברחובות, את כרטיס הכניסה לגמר. באחת מהתחרויות הנשפטות, הבוחנת התאמת המבנה לקהל היעד, הסטודנטים מציגים את היעילות והחשיבות של צורת חיים כזו בתרגום אורבני, אשר מבטיחה חסכון משמעותי באנרגיה ובכסף ותורמת לסביבה ולאורח חיים חיובי יותר ולקהילה שיתופית ומפותחת יותר. כלומר, הרעיון הוא תרגום של ערכים קיבוציים כמו חלוקת חללים משותפים ופיתוח חיי קהילה, לבניין רב קומות. במסגרת התחרות יש הגבלה לשטח המותר לבניה ולכן בחרה הקבוצה לבנות יחידת דיור אחת וחלל שיתופי אחד, אשר תורגמו למבנה עצמאי. העקרונות והטכנולוגיות המוטמעים יכולים בקלות להיות מתורגמים משתי הקומות שנבנות בפועל למבנה רב הקומות שהקבוצה תכננה.

הזדמנות לחשיפה עבור הטכנולוגיות הישראליות

כקבוצה מישראל, התמקדה הקבוצה גם בנושא החקלאות האורבנית והחסכון במים, על אף שאין קריטריון הדורש זאת באופן מובהק בתחרות, והמוצרים מעולמות תוכן אלו יוצגו במסגרת תחרויות חדשנות, הנדסה, אדריכלות והתאמה לקהלי יעד. דבר נוסף שהנחה את הקבוצה הישראלית לאורך שלבי התכנון הוא להשתמש במוצרי מדף שזמינים לשוק, והצגה של כמה שיותר סטארטאפים וטכנולוגיות ישראליים, ובכך לסייע בחשיפה ובהזדמנויות עסקיות בשוק הסיני.

הדמיית המבנה הישראלי שייבנה במסגרת התחרות. הדמיה: team Israel CACTUS House

כחלק מתחרות האדריכלות הסטודנטים התאימו את המבנה לתנאי האקלים, לשימושים ולמספר האנשים שיכיל כדי להבין מהם העומסים והדרישות שיביאו ליעילות מקסימלית הן של המבנה והן של המשתמשים. בשיתוף פעולה עם חברת AM לבניית מודל המבנה בטכנולוגיית מדידה וניהול (BIM) ועם חברות לתכנון מבנים ירוקים ומדידות להתייעלות אנרגטית - אלפא פרויקטים, תמי הירש אדריכלים ו־low energy studio, הסטודנטים תכננו מבנה שיעמוד בסטנדרטיים של תקן Passive House הבין־לאומי. בנייה לפי הקריטריונים של התקן המתקדם בתחום בנייה משמרת אנרגיה מבטיח שימוש מופחת בטכנולוגיות צורכות אנרגיה לטובת אקלום והשפעה פחותה של תנאי האקלים החיצוניים בתוך המבנה.

המוצרים והפיתוחים שיוצגו במהלך התחרות נועדו להשלים את תכנון המבנה למאופס אנרגטית - מבנה שמייצר יותר אנרגיה מאשר צורך. הקבוצה הישראלית בחרה להציג מערכת מחזור פסולת אורגנית אשר בתהליך טבעי מייצרת גז טבעי לבישול ודשן מעת חברת Home biogas. כיוון שהתחרות מודדת ערכי טמפרטורה, לחות ואיכות אוויר, וכמובן את ניטור האנרגיה הנצרכת בעת השימוש במבנה לעומת ייצור האנרגיה - המבנה הישראלי משלב מערכת בית חכמה של חברת adomi, אשר מקנה למבנה את האפשרות להפוך לאוטונומי לחלוטין וללמידת המשתמשים, עם אפשרות שליטה שלהם. מוצרים נוספים שתציג הקבוצה במסגרת תחרויות ההנדסה והחדשנות הם ערכה לגידולים הידרופוניים וחקלאות עירונית תוצרת Living Green, תעלות להחדרת אור טבעי שפיתחהחברת Solight לחסכון משמעותי בתאורה מלאכותית במהלך שעות היום, באזורים ללא גישה ישירה לאור מספק. כמו כן הקבוצה תציג קולטי שמש ישראליים עם פטנט לאגירת חום ויעילות מרבית תוצרת חברת TIGI. גם מוצרי l ow-techיכולים לסייע רבות בשיפור איכות החיים ובחסכון אנרגטי ועל כן הקבוצה תציג חיפוי קיר שמפותח בישראל מחומרים טבעיים בלבד, ללא פגיעה בסביבה, ועם תרומה תרמית ואקוסטית של חברת criaterra. חיפויים יעילים נוספים של חברת STB מאפשרים שימוש בלוחות קלים וגמישים שאינם דליקים ולא דורשים צבע, ומונעים עובש ורטיבות.

הקיר של criaterra משולב בעיצוב הפנים. הדמיה: team Israel CACTUS House

עושים לנו כבוד

השימוש במוצרים וטכנולוגיות נועדו בד בבד להבטיח את הייצוג הטוב ביותר לתכנון ישראלי לבנייה יעילה ובריאה יותר למשתמשים ולהביא לנותני החסות של הקבוצה הישראלית אפשרות להתפתח לשוק הבין־לאומי.

יחד עם הרצון לייצג את ישראל באולימפיאדה של האנרגיה והבניה המתחדשת, הקבוצה הישראלית מתקשה לגייס את המימון הדרוש להקמת המבנה בסין. כלל המבנים המשתתפים בתחרות נשארים לאחריה בעיר המארחת ויהפכו לחלק מאתר עסקים טכנולוגי חדש שמוקם סביב אתר התחרות. מטרת העיר הוא לפתח תעסוקה ועסקים בעיר בתחום האנרגיה והקיימות. ההזדמנות לחברות המשתתפות בתחרות ובתערוכה המקבילה לה משמעותיות. הסטודנטים שואפים להביא לתודעה הבין־לאומית שישראל היא אומת החדשנות גם בתחום ההתייעלות האנרגטית, הבניה היעילה והקיימות.