Photo by Arseny Togulev on Unsplash
23 מאי 2019 | מערכת StartIsrael
אתם לא מדמיינים – רובוטים גונבים את העבודה שלכם

אמנם לא מדובר בשליחות קטלנית, אבל הרובוטים מאיימים על עתיד האנושות בדרכים שיכול להיות שלא צפיתם.

הנה שאלה רטורית – האם אתם חוששים לאבד את העבודה שלכם? אולי כדאי שתגבירו את החשש. לא, לא מדובר בסיבה של הגירה או עובדים זרים, אלא דווקא רובוטים.

העבודות שלנו לא נגנבות, הן נאבדות! מחקר שנערך על ידי המוסד הבינלאומי של מקינזי מעריכה שתהליכי האוטומציה ישתלטו על כ-73 מיליון עבודות עד השנה 2030. בעוד חברות מוציאות מיליארדים בניסיון לשפר את היעילות באמצעות אוטומציות, אנחנו תורמים בצורה ישירה ועקיפה לאובדן העבודות (ולפעמים לא יודעים מכך). האם אתם משתמשים בשירות העצמי בתחנת הדלק או בתור העצמי בקופות בסופרמרקט? אז אתם עושים משהו שפעם אנשים רגילים היו עושים, עד שהאוטומציה הגיעה וביטלה את הצורך בלשלם להם כסף.

אוטומציה היא לא תמיד דבר רע. "נביא העבודה" וולטר ריוט'ר האמין בלב שלם שהאוטומציה תהיה הגאולה עבור האדם העובד, ובמספר מונחים – הוא צדק. אוטומציה נוטה להחליף עבודות קשות ומאומצות שגרמו בעבר לפציעות, הרעלות או פשוט עייפות טוטאלית בקרב העובדים. לרוע מזלנו, היא גם מחליפה עבודות שלא דורשות הכשרה מעמיקה כמו קופאיות. האם הייתם ברשת מזון מהיר בזמן האחרון? אתם מזמינים עם מסך מגע, משלמים באותה הנקודה ורואים איך הצוות שנמצא שם הוא לא יותר מצל של מה שהוא היה עד לפני כמה שנים. אפילו העבודה "הקלאסית" של הופך ההמבורגרים נעלמה, וכיום ההמבורגרים נלחצים בין שני רולרים חמים.

יש גם דברים טובים

בשנות ה-80 המאוחרות עבדתי במפעל מכוניות. רבות מהעבודות היו מטונפות, האוויר הדל לא שמע על סירקולציה, והעבודה עצמה הייתה מתישה גם במובן הפיזי וגם במובן הרגשי. אם נלך למפעל רכבים כיום, נראה שרוב העבודות הסיזיפיות מבוצעות על ידי רובוטים או פשוט לא קיימות בזכות שיפורים טכנולוגיים. הרבה מכם חושבים שאין לכם מה לחשוש, אבל חישבו על כך שבתחום הבניה למשל, אם פעם צוותים היו מניפים פטישי חימר, הרי שכיום הם משתמשים באקדחי מסמר בליסטיים שהורידו לאיטם את כמות העובדים המנופפים בפטיש. זוהי בעצם המשוואה: אם אתם בעלי עסק, אתם כנראה חוסכים כסף וכוח אדם, אבל מה קורה עם העובד עצמו?

כל הנושא גרם לי לחשוב – כמה גדולה תהיה השפעת האובדן של כ-73 מיליון עבודות? לפי אתר סטטיסטה, ב-2018 היו סה"כ 128.7 מיליון עובדים במשרה מלאה, מה שאומר שעד 2030, יישארו רק 55.7 מיליון עבודות. במילים אחרות, במידה והדו"ח אכן יקלע למספרים בתחזית, כ-57% מהמשרות כיום יוחלפו באוטומציה.

השאלה נשארת – האם אוטומציה היא דבר טוב? הנרי פורד עשה את המיליונים כאשר הוא יצר מודל עסקי פשוט וחכם: הוא שילם לעובדיו מספיק כדי שהם יוכלו לקנות את המוצר עצמו, וחלק מההיסטוריונים אפילו זוקפים את הקרדיט להצלחתו בכך שהוא יצר את מעמד הביניים, אבל מה ששונה כ-100 שנים לאחר מכן הוא שהרולרים בסניף המזון המהיר הקרוב לא קונים המבורגרים.

בינתיים נגענו רק בחלק מהבעיה

זה לא הכל: אינטליגנציה מלאכותית מאפשרת לחברות להעיף עובדים חרוצים. איך? לדוגמא, הרבה מהעבודה שטד קאקזינסקי עשה בתואר שלו במתמטיקה, יכולים להיעשות כיום על ידי ילד בכיתה ג' שקנה מחשבון ב-10 ₪. מה אתם חושבים שהאפקט הזה עושה ליצרני סרגל החישוב? קטסטרופה. המורכבות של האינטליגנציה המלאכותית גדלה לנקודה שבה נראה כי מכוניות אוטונומיות יוכלו להחליף כ-3.5 מיליון נהגי משאיות, וזה עוד לפני שאנחנו מדברים על מוניות ותחבורה ציבורית אחרת.

התחזית הזו לא צריכה להפתיע אף אחד. גם אם תהיו מתנגדי טכנולוגיה חריפים, כנראה שלא תשנו כלום, ויעיד על כך הקמפיין האישי שקאקזינסקי עשה, אשר לא שינה כלום ואף הביא אותו אל מאחורי הסורגים. למרות זאת, ההיסטוריה לימדה אותנו שהתקדמויות ושיפורים טכנולוגיים אולי מחסלות עבודות אבל לא מקצועות – עדיין יש לנו מפות ונרות, גם אם יש לנו פחות מאיירי מפות ומדליקי נרות ביחס למאה ה-19. ההיסטוריה גם לימדה אותנו שטכנולוגיות חדשות לרוב מביאות עבודות חדשות. אולי נאבד כ-73 מיליון משרות בגלל האוטומציה, אבל כמה עבודות ומקצועות חדשים יתווספו כאשר הטכנולוגיות שאפילו לא עולות בדמיוננו ייכנסו לשוק?

עדיין, יש לא מעט השלכות סוציאליות בכל הקשור לאוטומציות. אם עד היום סטודנטים עסקו בעבודות קלות יחסית כדי לממן את הלימודים, הרי שהאוטומציה מבטלת לא מעט מאותן העבודות, ולכן הם צריכים להשלים את החסר באמצעות לקיחת הלוואות. סטודנטים רבים לא מכירים את המציאות שבה עובדים במשרות בלתי נסבלות עבור המימון לשכר הלימוד, והם נכנסים למעגל העבודה עם ציפיות לא ריאליות שמוזנות להם על ידי אקדמאים שמעולם לא עבדו בעבודות כאלו בעצמם. יש לנו דור חדש שמתבסס עוד יותר על הלוואות, מה שעלול לגרום למשבר כלכלי תוך זמן קצר – והפעם לא נוכל להגיד שלא חזינו זאת מראש.

רובוטים לא משלמים מסים כמו מס הכנסה וביטוח לאומי, אבל הכסף חייב לבוא מאיפשהו. קיצוץ בתכניות חברתיות הוא פתרון אחד, אבל אם נפגע ברשת הבטחון החברתית, אנחנו כנראה נגרום לבעיות ולא לפתרונות. אנחנו יכולים להעלות את המיסים, אבל משהו חייב להיעשות. אולי אנחנו צריכים למסות רובוטים או אוטומציות שמחליפות עובד? איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר?

אם לא נעשה משהו במהירות, יתכן מאוד שאנחנו בדרך לאסון כלכלי. זה קשוח, אבל לא בלתי אפשרי להקים חברה בתעשיות בעייתיות, אבל קשה לגרום לעסק לגדול ולהצליח. חייב להיות לנו אכפת מעסקים שמשלמים שכר מינימום. לא מדובר בנושא ששייך לצד מסוים – אם אנשים מתקשים לרכוש את מוצרי החובה, יש גם פחות כסף למותרות, ולמרות שאנשים רבים עשו כסף מלמכור סחורה נחותה לאנשים שאין להם אופציה אחרת, אותם עניים לא אמורים להיות קהל היעד שלכם – ולכן אנחנו נמצאים בבעיה שצריך לפתור כבר בימינו.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.