סטארטאפ הוא מושג קצת חמקמק אבל אפשר להסכים שמדובר בעסק שמתחיל בסיכון גבוה מאוד, כזה שזקוק לרוב להון סיכון כדי לממש את עצמו וכנראה יעדיף צמיחה מהירה הרבה לפני שיראה רווחיות (זאת בניגוד לתעשיות מסורתיות).

אנחנו מתים על סטארטאפים, הם החלום הישראלי החדש, ההזדמנות גם לעשות הרבה כסף וגם אולי לייצר משהו ענק, לעיתים מגלומני, ואולי אפילו לשנות את העולם. זה אדיר לקום יום אחד, לחשוב על רעיון, למצוא כמה שותפים, לשבת בגראז׳ לעשות איזה אב טיפוס, לגייס מאות אלפי דולרים, אחרי שנה כמה מיליונים וקדימה... תוך שלוש שנים יש לך חברה של מאות עובדים, את.ה הבוס הגדול ובדרך למיליארד הראשון שלך.

אבל כמו כל דבר בחיים, כשהסיכוי גבוה הסיכון גבוה הרבה יותר. אומרים ש- 95% מהסטארטאפים נכשלים אבל איך מודדים האם סטארטאפ נכשל או לא? מאיזה שלב סטארטאפ נחשב סטארטאפ? האם כל רעיון שעלה בראשו של פלוני ולא קרה הוא ״סטארטאפ שנכשל״? האם כל סטארטאפ שנמכר הוא ״סטארטאפ שהצליח״? זה לא באמת משנה. אבל אין ספק שהסיכון הוא לרוב גדול בהרבה מהסיכוי הכלכלי אבל יש משהו מעבר לרווח הכלכלי שמניע אותנו.

לרוב סטארטאפ בא לפתור בעיה. יצא לי פעם לשפוט בתחרות סטארטאפים של אוניברסיטת תל אביב בשם Be. היה צוות אחד שהציג מערכת לפתרון בעיית זריקת המזון במסעדות. רעיון חמוד ומעורר השראה עם המון נתונים שמשפיעים על הרגש על כמה אוכל נזרק במסעדות. אבל משהו לא הסתדר לי, משהו מעבר לבעיות העסקיות ( שוק קשה, הם לא הבינו את הלקוחות והגורמים שהם היו אמורים לעבוד איתם, שולי רווח נמוכים ועוד המון בעיות). היה נראה לי שמנסים למכור לנו סיפור שהוא לא הסיבה האמיתית. שנגמרה התחרות ישבתי איתם וניסיתי להבין או לעזור להם לנתח את הבעיה שהם רצו לפתור והבנתי מהר מאוד מה קרה. שאלתי אותם איך התחיל הרעיון וקלעתי בול. הם ישבו ערב אחד, רצו להזמין אוכל וכסטודנטים ניסו לחשוב על איך אפשר לחסוך כמה שקלים וחשבו להציע למסעדות למכור להם בזול את האוכל שהתכוונו לזרוק.

למיטב ידעתי הסטארטאפ לא הצליח והתמסמס כמו רוב הסטארטאפים, אבל דמיינו אם במקום ללכת על איפיון ופיתוח טכנולוגי מורכב ויקר, או אם במקום להתמקד בעיצוב מערכת אופטימלית ובמקום לרדוף אחרי משקיעים הם היו מקימים קהילה מקומית ש״מצילה״ אוכל ממסעדות? תחשבו שהם היו מרימים רשת של אנשים שמספרים אחד לשני מה קורה ובכלל מבינים אם יש עוד קהל לעניין? האם יש מספיק אנשים שהנושא חשוב להם.

אם אתה רוצה לפתור בעיה למה לא להתחיל מהאנשים שרוצים לפתור אותה? ההצעה שלי, להקים קהילה. שאתה מקים קהילה מכל הלב ובלי זיופים, הסיכוי שלך להרוויח הוא כמעט מובטח. למה? כי קהילה קודם כל עונה לך על המון צרכים רגשיים ובסוף, רגשות הם מה שמניעים אותנו, הם מה שעושים אותנו מאושרים. הרצון לעשות כסף, להצליח בגדול, לשנות את העולם, נובע מהחשיבה שנרגיש טוב יותר עם עצמנו בסוף הדרך, שתהיה לנו תחושת ביטחון, סיפוק, אושר ועוד. כמו כן, קהילה מייצרת לך קשרים: קשרים בין משאבים לצרכים, קשרים בין אנשים, קשרים בין צרכים רגשיים. אבל יותר מזה, לקהילה יש כוח. שאתה מצליח להביא כמות של אנשים לשוחח אחד עם השני, לחשוב ביחד, לעשות ביחד אתה רותם את הכוח הכי משמעותי שהביא את האנושות לאן שהיא היום, כוח היצירה.

 Community is not about being a member of a social network. Community is About engagement that leads to creation.

הטכנולוגיה כמעט מאז ומעולם הייתה תוצר של שיתופי פעולה בין אנשים וכך גם כל הישג אנושי אדיר אחר. היכולות שלנו להזדהות אחד עם השני ולהציב מטרות משותפות הפכו אותנו לקהילות (לעומת להקות) ואלה היכולות שגרמנו לנו להפוך לאדונים של כדור הארץ (לטוב ולרע).

יש היום מספיק טכנולוגיות ליצירת קהילות, אולי אפילו עודף. אין ספק שאפשר גם בתחום הקהילות, לייצר עוד טכנולוגיות יהיה דבר מדהים, אבל יש לכל אחד ואחד היום (בעולם המפותח) יש גישה לכלים הטכנלוגיים הבסיסיים להקמת קהילה, והסוד הוא להצליח לזקק את הצורך. לזקק את המטרה המשותפת, את הערך שאתם רוצים ליצור כקהילה. אבל יש עוד הרבה אלמנטים בדרך, בעיקר יכולות בין אישיות, שקצת אבדו לנו בעולם המודרני אבל הרבה דברים בסיסיים של אסטרטגיה וטקטיקה שהם ייעודיים לעולם בניית הקהילות.

ההתמחות שלנו ב- IS-CL היא קהילות חדשנות ויזמות. קהילות שמניעות חברות, ארגונים, אזורים המייצרים צמיחה כלכלית. השבוע יוצא לדרך הכנס השנתי שלנו שהופק בשיתוף פעולה עם Start-Up Nation Central ו-Startup Grind ויש אורח מיוחד שיופיע בכל האירועים. דיויד ספינקס, מייסד CMX, מקים קהילות כבר קרוב ל- 20 שנה, הגיע אלינו מסן-פרנסיסקו ונחשב בעייני רבים לאבי התחום של ניהול קהילות דיגיטליות. האיש לקח את הדבר הזה שרבים עושים, יצר עבורו פורום משמעותי וכיום מפיק את הכנס המקצועי הגדול בארה"ב בנושא קהילות.

השנה הכנו שלושה אירועים לשלושה קהלי יעד:

1. אירוע ליזמים שרוצים לבחון הקמת קהילה כחלק מהפעילות שלהם או כיוזמה בפני עצמה. באירוע נדבר על איך בונים קהילות בעמק הסיליקון. אירוע קוקטייל מדליק שבוא תוכלו גם לשאול שאלות שלכם ולפגוש  את דיויד אישית. לפרטים והרשמה > 
2. אירוע לבכירים בחברות גדולות שרוצים לשמוע על התחום. באירוע הזה דיויד יספר איך בתאגידי ענק שיעץ להם כמו  Facebook ו- Google  פנו אליו כיועץ להתחיל להיכנס לעולם הקהילות באופן מקצועי לפני מספר שנים. הוא יספר על איך חברות כמו  Salesforce הקימו כמה וכמה סוגים של קהילות שיש להן השפעה משמעותית על פעילות החברה באופן רוחבי ואיך מודדים את ההשפעה הזאת. בנוסף, יגיעו עוד 7 מנכ״לים שמובילים חברות שמבוססות על קהילות לספר את השפעה של קהילות על הארגון שלהם, בניהם: מור ברק, מנהלת הפעילות של wework labs בישראל, עוזי שפר, מנכ״ל SOSA והילה אובר מנכ״לית המאיץ של Techstars בישראל. כמו כן יהיו טל פלורנטין, מנכ״ל ומייסד Summurai וים רגב, מנכ״ל ומייסד Zest. אורן סימיניאן מנכ״ל Colosseum Sport שהקים קהילה לקידום הספורט טק בעולם. וגם יגיע לסגור את האירוע ליאו צאנה שהוא ראש תחום קהילות ב- Moovit.
   לפרטים והרשמה > 
3. אירוע למנהלי קהילה מובילים בישראל, אירוע של שולחנות עגולים בוא נחשוף את המיפוי שעשינו בשנה האחרונה והמסגרת המושגית לקהילות הייטק שיצרנו. לפרטים והרשמה > 

חברת הייעוץ של דיויד נרכשה לאחרונה ע״י סטארטאפ צומח שגם רוצה לבנות קהילות והייתה לנו הזדמנות (שכנראה לא תשוב בזמן הקרוב) להביא את דיויד כל הדרך לישראל. אל תפספסו!