המילה "צוות" היא אחת מאבני היסוד החשובים בעולם היזמות. דווקא את המילה הזו תמצאו שגורה בפי רוב המשקיעים שתפגשו. ואם לא רובם אז לפחות 99.9% מהם. למה? כי כנראה זו משימת ההרכבה הכי מסובכת שלא הומצא לה שום אלגוריתם (עדיין), שיכול לעזור לפענח אותנו ולנבא סיכויי הצלחה. הצוות הוא בעצם הלב של כל מיזם, ואם הלב לא דופק כמו שצריך, שום ניתוח לא יעזור לחולה.

הקדמה

נוטים להשוות צוות למערכת יחסים זוגית בין גבר לאשה על כל המורכבויות שבדבר – ובמציאות, זה באמת מורכב. בתור יזם שהקים שני צוותים ופירק אחד והחליף עוד מספר אנשים שקראו לעצמם "שותפים" על הדרך, אני מאמין שצברתי ניסיון בכדי לחלוק, לספר ולעלות על התופעות והסימפטומים שעלולים לצעוק: "לכו להחליף את הצוות". זה יכול להיות מפחיד, כואב או לא נעים, אבל אם אתם מעוניינים להצליח עם הסטארט-אפ שלכם, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם צוות פחות ממושלם - מושלם בשיתוף הפעולה שבו.

קודם מדברים ואחר כך? מדברים

כשמקימים צוות ונמצאים בהתחלה, אין משכורת, אין שעות קבועות ואין... משרד. רוב העבודה נעשית בצורה עצמאית, כאשר כל אחד עובד בביתו. בשלב זה צריכה להיות אמונה של הצוות אחד בשני שכל אחד יעשה את עבודתו. אם העבודה לא מתבצעת, והשותפים מעדיפים לדבר על פני לגשת למלאכה - צריכה להידלק נורה אדומה. הדבר הכי יעיל שאפשר וצריך לעשות במיזם הוא ליצור משהו ולצאת איתו מהבניין, לצאת לשוק ולהתחיל לבחון את המוצר והרעיון. אין טעם לתכנן חודשים על גבי חודשים את המוצר המושלם, כי עד שתצאו איתו תגלו אחד מהשניים: או שהוא לא מושלם בעיני המשתמש, או שעבר זמנו. עכשיו אחרי שעברנו ממש בקצרה על עקרונות ה-Lean Startup, אפשר להגיד ששותפים שלא קופצים יחד איתך למים באימונים (בניית המוצר), לא יסתערו איתך ביחד כשיגיע הקרב (כניסה לשוק). האם אתה מוכן להפקיד את חיי המיזם שלך בידיים כאלה?

פערי גילאים

צוות צריך להיות באותו הראש ולשדר על אותו הגל. בדרך כלל אנשים באותו הראש הם אנשים שנמצאים באותה שכבת גיל, פלוס מינוס כמה שנים. לרוב תמצאו את השותפים ככאלו ששירתו ביחד בצבא. חבר'ה שעבדו באותו מקום עבודה והחליטו לקחת את הכישרון שלהם צעד קדימה, או אפילו אנשים שהכירו דרך איזה Meet-up  של מייסדים ועדיין חולקים אורח חיים דומה. כל אלו דוגמאות טובות למייסדים שנמצאים באותו הראש. כי בסטארט-אפ הכל קשה מסביב, אז לפחות שהמייסדים ידחפו את הקושי מאותו הכיוון, ולא בכיוונים מנוגדים.

מצד שני יש את הצוות הראשון שהקמתי. השותפים הראשונים שלי היו בפער של 10 שנים ומעלה ממני. חוץ מהעובדה שזה מרגיש לפעמים מוזר "לחלק הוראות" לאדם מבוגר ממך, יש הרגשה שהוא לא יורד לסוף דעתך. פערי הגילאים ופערי המיקום של כל אחד מאיתנו בחיים (אני סטודנט, הם הורים עם עבודה), גרמה לא אחת שראינו דברים בצורה מנוגדת, והעדפנו לטאטא בעיות מתחת לשטיח ולעבור לנושא אחר - פתרון שלאורך זמן לא החזיק מים.

הזדמנות שניה?

לכל אחד מגיעה הזדמנות שניה. אם מישהו אכזב אתכם, כאשר הוא הבטיח לעשות משהו ולא עמד במילה שלו – זה יכול להיות מכעיס מאוד. אך עם כל הכעס תמיד קיימת המחשבה שאל לנו להיות אימפולסיביים ולפעול מהבטן, שעלינו לנהוג בצורה שקולה ולתת הזדמנות לאדם לתקן את הפאשלה שהוא עשה – כך לפחות הקול הקטן שלנו מזכיר לנו. פעולה זו יכולה להיות נכונה, אבל מה עושים כאשר תופעה זו חוזרת בפעם השלישית? הרביעית? החמישית? וכן הלאה.

האם תירוצים מקטגוריות שונות יכולות לשמש לכם סיבה להעלים עין ולהגיד ש"הפעם זה בסדר", כי הפעם זה באמת מוצדק? האם אתם אפילו יכולים להזדהות ולהבין? בזמן שאתם עושים זאת אתם עוצמים עיניים, מתכחשים למציאות, ובעצם גורמים לסטארט-אפ שלכם להיות הקורבן האמיתי של כל העניין.

החזון תחת מתקפה

ישנם 3 דברים שיכולים לגרום לאדם שפוי להצטרף לסטארט-אפ: 1. החזון 2. הפוטנציאל לעשות מכה 3. זה מגניב וסקסי להיות חלק מסטארט-אפ. שתי הסיבות האחרונות לא עומדות מול מבחן הזמן והקשיים. בתור יזם הרעיון, עליך להדביק את השותפים שלך באותה אהבה ואמונה עיוורת בו ובך. אמונה שאיתה הם הולכים לישון בלילה ומתעוררים איתה גם בכל בוקר, אמונה שאומרת שהסטארט-אפ שלכם הוא הדבר הבא, או לפחות הולך לעשות שינוי גדול בעולם. אם לא הצלחת לשכנע את השותפים שלך, והנוכחות שלהם בסטארט-אפ היא נטו בשביל הכסף או כי זה מגניב - אפשר להגיד בבטחון שעם הקושי הראשון, היחיד שישאר לעמוד הוא - אתה.

לא אחת היזם והמיזם נמצאים תחת מתקפה של ביקורת במקרה הטוב, וחוסר עניין במוצר במקרה הרע. אם הצוות לא מאוגד סביב החזון והאמונה שזה רק עניין של זמן עד שתבוא הפריצה, אז זה הזמן לעשות רענון בשורות, אחרת הן יתרעננו מעצמן.

Fully dedicated

להקים מיזם זו משימה מורכבת, לכן עם כל הקושי שבדבר אסור להוסיף את הקושי בדמות של שותף לא מרוכז, נקי וממוקד במיזם. כל שותף שמצטרף צריך להיות מחוייב למיזם במינימום 100% מזמנו, כל אחוז פחות הוא פתח לבעיות. שני דברים עיקריים מושכים את תשומת הלב של השותפים מהמיזם ומונעים מהם להיות ,Fully dedicated והם עבודה וילדים.

שותף שעובד במשרה מלאה או שמחפש עכשיו עבודה, הוא איננו שותף שיכול להתרכז ולהעביר את תשומת ליבו לסטארט-אפ. אם הוא עובד אז אין לו את הזמן הדרוש. אם הוא מחפש עבודה, אז  בעיית המזומנים מרחפת באוויר, וכשהיא באוויר היא מושכת תשומת לב כמו מגנט. על משקל זהה מגיעים הילדים – ילד שצריך לקחת אותו מהגן מול משימה דחופה שצריך לבצע עכשיו, כנראה ותביא ניצחון למשפחה, ובצדק. זו הסיבה שאי אפשר יהיה לסמוך על שותף כזה שיהיה שם ברגעים החשובים לצד הסטארט-אפ. כי אם יש לו ילדים משלו, איך הוא יתפנה לילד החדש שהוא אימץ לא מזמן?

אז ראינו ועברנו על כל הסימפטומים המחשידים שיכולים לאותת על הצורך הדחוף להחלפת צוות או חלק מהיזמים בו. כמובן שקיימים עוד סימפטומים, אבל אלו הם סימפטומים שמאוד קל להתעלם מהם ועל כן הם מאוד קטלניים למיזם. עכשיו נשאלת השאלה – "אז מה בעצם עלינו לעשות כדי להרכיב A-TEAM?" כי זה שאנחנו יודעים עם מי לא לעבוד, לא בהכרח אומר שאנחנו יודעים עם מי כן לעבוד.