עם משרד של כמה עובדים בודדים, הצליח מטה ממשלתי קטן במשרד הכלכלה להגדיל את ייצוא תעשיית המים המקומית מ-650 מיליון דולר ב-2006, לכ-2 מיליארד דולר בשנה החולפת. להצלחה הזאת אחראים בין היתר עובדי התוכנית לקידום טכנולוגיות מים ואנרגיה מתחדשת במשרד הכלכלה.

בשנת 2006 זיהתה המדינה את פוטנציאל היצוא בתחום טכנולוגיות בענף המים והחליטה להשקיע בו תקציבים. בהמשך הוקמה תוכנית NewTech, שמטרתה למצות את הפוטנציאל העסקי של תעשיית המים הישראלית בעולם. תקציב התחום הוא כ-30 מיליון שקל, תקציב שמבוזר בין המטה ושותפי הפעילות, כמו מכון היצוא, מכון התקנים ועוד.

עודד דיסטל, מנהל המטה לקידום השקעות ותכנית Israel NewTech במשרד הכלכלה שוחח עמנו לקראת כנס Watec, כנס טכנולוגיות מים ואנרגיה מתחדשת שיתקיים בתל-אביב ב-22-24 באוקטובר.

מדוע החליטה ישראל לקדם דווקא את תחום תעשיית המים ולא ענפי תעשייה אחרים?

"קיימות כמה סיבות לכך. הראשונה היא שתחום המים, שהיה במשך שנים מסורתי, משעמם וללא שינויים רבים, משתנה כעת בצורה דרמטית בעולם. התמורות מתחוללות בעקבות עלייה ברמת החיים, שינויי אקלים, אורבניזציה, גידול בגידולי מזון, ומודעות סביבתית גבוהה יותר. לכל אלה מצטרפת רגולציה מחמירה יותר ודעת-קהל ערנית יותר. כל התהליכים האלה הופכים את סוגיית המים לרלוונטית מאוד בכל העולם, מה שמגביר את תשומת הלב לחברות בתחום".

"הסיבה השנייה, היא שישראל היא מדינה שהצליחה להתמודד עם אתגרי המים שלה ברמה לאומית. אנחנו נמצאים בעמדה מעניינת, כמדינה שהצליחה ליצור משק מים תקין גם לתעשייה, לחקלאות ולצריכה ביתית במקום יבש, ולכן אנחנו בעמדה שיכולה ללמד מקומות אחרים איך עושים את זה. בישראל התפתחה תעשייה בכמה תחומים למים: מחזור מים להשקיה, מחזור מים בתעשייה, טיפול במערכות מים עירוניות, וגם בתחומים נוספים שקשורים למים, כמו חינוך ומודעות לסוגיה".

כיצד מודדים עמידה ביעדים בפעילות המטה?

"אנחנו מבצעים עכשיו עבודת עומק על המספרים. הייצוא של תעשיית חברות המים לשווקים בעולם עלה מ-650 מיליון דולר מ-2006, עד ל-1.35 מיליארד דולר עד 2 מיליארד דולר (הטווח בנתונים נובע מהכללה או הוצאה של הכנסות שנובעות ממתן שירותים)".

האם החברות מקבלות מענק כספי מכם?

"אנחנו לא מספקים תמיכה כספית לחברות, אבל אנחנו מצליחים לכוון חברות למקומות שמהן הן יוכלו לקבל תמיכה ולמנף את הפעילות שלהן. אנחנו יודעים לחבר אותם ללקוחת ולמשקיעים".

דיסטל מספר על סיפור הצלחה בליווי חברה, שזכתה להשקעה באמצעות פעילות המטה: "את TaKaDu  ליווינו מהשלבים הראשונים של פעילותה. החברה נעזרה בנו בקבלת ההשקעה הזרה הראשונה שלהם מקרן אמרלד השוויצרית. אז טקדו לא קיבלה שקל מהמדינה, אבל היא קיבלה את המשקיע ופתיחה לשווקים בינלאומיים".

"אנחנו פורשים בפני היזם את כל האפשרויות הפתוחות בפניו. אנחנו נותנים לכולם מסר: אנחנו לא נמצאים כאן בשביל לעזור לכם לעשות אקזיט, אלא כדי לראות את התעשייה הישראלית גדלה".

להשתשפשף בשוק המקומי

אחד המכשולים של חברות קטנות הוא השגת דריסת רגל ראשונית בשוק. תעשיית המים בעולם היא לרוב תעשייה לוקאלית ושמרנית – חברות וגופים ממשלתיים ועירוניים פועלים עם ספקים מקומיים, וחברות חדשות מתקשות להציג את הטכנולוגיה שלהן בשוק. בכדי לעזור לחברות הישראליות להתגבר על המכשולים הללו, רשות המים והמטה תומכים בהתקנות ראשונות של מוצרי חברות ישראליות במשק המים המקומי. בכך זוכות החברות להציג פיילוט שמתקיים כבר אצל לקוח ולהציג את התוצאות ללקוחות פוטנציאלים.

דיסטל מעיד כי כיום יש עשרים פרויקטים שקיבלו תמיכה ומוצריהם מותקנים בתאגידי המים המקומיים.

מהן המגמות הבולטות בתעשיית המים?

"בכל העולם יש קיצוצים תקציב, והמגמות פועלות כדי להגביר יעילות, לעודד חיסכון, דיוק ומהירות. במערכות עירוניות זה בא לידי ביטוי בצמצום אובדני מים, ויסות דליפות, קבלת החלטות על בסיס ידע ואנליזה ולא על מסורת או תחושת בטן. יש לא מעט טכנולוגיות שמסתכלות הלאה ומנסות למחזר חומרים אורגניים, או להגביר את מיצוי המים משפכים".

כנס Watec בשנה שעברה (צילום: יח"צ)

פרויקט מרכזי בפעילות המטה הוא כנס WaTec, שמביא חברות גדולות ומשקיעים מכל העולם לבחון את פעילות חברות המים המקומיות. בנוסף לכנס הכללי, מתקיים גם כנס משקיעים, שאליו נבחרו 11 חברות ישראליות, שיציגו את מרכולתן ב-pitch של 6 דקות אל מול פאנל של משקיעים. "בשנה האחרונה אנחנו רואים גידול במספר ההשקעות ובכניסה של שחקנים להשקעות בארץ", אומר דיסטל.

דיסטל מעודד יזמים לבחון את התחום, אך עם ציפיות שונות מענפי היי-טק אחרים: "המסר ליזמים הוא שתחום המים הוא מעניין מאוד ועם ודאות גדולה. זה תחום שגדל באופן תמידי. יחד עם זאת, זה תחום יותר איטי ושמרני וצריך לבוא עם ציפיות נכונות כדי לא להתאכזב". לפי נתונים שמציג דיסטל, רוב ההשקעות להן זוכות חברות מקומיות מקרנות וממשקיעים זרים נעות בהיקף של 1.5-5 מיליון דולר.

"התחום קוסם להרבה מאוד אנשים. אנחנו רואים תנועה מענפי היי-טק קלאסיים, לענף של המים, כשאנשים אומרים לעצמם שהם יכולים להקים מיזמים עסקיים כלכליים, שגם יעשו להם טוב על הלב".