3 דצמבר 2014 | ליאור אלדן
למה כדאי לכם לשלוח את האפליקציה שלכם לפסיכולוג

כדי לבנות אפליקציה טובה אתם צריכים אנשים שמבינים במחשבים. כדי לשווק אותה כמו שצריך אתם צריכים כאלה שמבינים גם באנשים.

כדי לבנות אפליקציה טובה אתם צריכים אנשים שמבינים במחשבים. כדי לשווק אותה כמו שצריך אתם צריכים כאלה שמבינים גם באנשים.

 

לפני מספר חודשים הסתבכה פייסבוק קלות בעקבות ניסוי פסיכולוגי שביצעה, במסגרתו שינתה החברה את המידע אליו נחשפו משתמשים מסוימים, כך שישקף חוויה רגשית חיובית או שלילית. פעולה זו נתפסה על ידי רבים כפולשנית ומניפולטיבית ואילצה את החברה לספק הסברים מגומגמים. האמת היא, כי ניסוי זה הינו רק פסיק קטן בשורת פעולות התערבות על בסיס פסיכולוגי שמבצעת החברה, המעסיקה דרך קבע פסיכולוגים כחלק מהצוות. אולי תופתעו לגלות, למשל, שהסמיילי הקורץ אותו בחרתם לשלוח בהודעה, עוצב לפי מודל פענוח רגשות שהתפרסם לראשונה ב-1827 בספרו של צ'ארלס דארווין "הביטוי הרגשי באדם ובחי".

 

מן הראוי שבשלב זה נבהיר דבר אחד: אנחנו לא פסיכולוגים אלא אנשי שיווק. ועדיין, אופי העבודה שלנו מחייב הבנה עמוקה של מחשבת המשתמש והחוויה אותה הוא עובר במפגש עם כל היבט באפליקציה. מי שמבקש להפוך את השיווק מניחוש מושכל למדע של ממש, פוגש לא מעט פעמים במהלך הדרך את חקר נפש האדם. במסגרת לימודי השיווק, גם אלה שלמדנו אנו, לומדים סטודנטים קורסים בפסיכולוגיה שיווקית ואם תשאלו אותנו, טוב יעשו הפקולטות לפסיכולוגיה בהחלטה לכלול בתכנית הלימודים קורסים בשיווק ומכירות.

 

החיבור בין שני העולמות בולט במיוחד בתעשיית המובייל והגיימינג בפרט. מעצבי משחקים יודעים לבנות משחקים שיגרמו לכם לספר עליהם לחברים וגם לשכוח שיש לכם חברים. בכלל, מעצבים מבינים היטב את הקשר בין מה שמתחולל לנו בראש ומה שקורה על המסך וככל שתחום ה UI/UX נוכח יותר בשטח, כך מתחדדת הבנה זו.

 

בסופו של דבר, אנחנו שואלים: מהי המוטיבציה של המשתמש? מה מניע אותו? אנו מבקשים להבין כיצד לגרום לפרטי מידע מסוימים להתקבע בזיכרון לטווח הארוך ולבנות חוויה שתנתב את המשתמש לכיוון ספציפי. אם איבדנו אותו, נרצה להבין באיזה שלב בדרך נעשתה טעות ולתקנה. יש כאן צורך בניתוח תהליך קבלת ההחלטות של בני אדם, לצד יכולת אנליטית הבאה לידי ביטוי באיסוף מידע ומחקר. מדובר בארגז כלים שרוכש כל סטודנט לפסיכולוגיה ואשר משרת נאמנה את תעשיית ההיי-טק.

 

יכולת נוספת חשובה ביותר היא יכולת ההקשבה לרצונות הזולת והאמפתיה. כמובן שלא מדובר בסיטואציה בה המשתמש שרוע על ספה בקליניקה ומספר לנו איך מחק את האפליקציה באשמת אמא שלו, אבל חשוב להבין כי אחת הבעיות של מפתחים היא סט התפיסות המובנות לגבי המוצר אותו הם משווקים. מבחינתם דברים מסוימים מובנים מאליהם והם נעדרים את היכולת לשים את עצמם במקום הלקוח ולהתמודד עם הקשיים וההצלחות שיחווה בתהליך השימוש באפליקציה. היכולת להקשיב לפעולות הלקוחות תוך הסקת המסקנות המתאימות שווה זהב עבור מי שמעוניין להעלות משמעותית את אחוזי ההמרה ושימור המשתמשים שלו.

 

יכולות אלה באות לידי ביטוי בשלבים רבים לאורך תהליך האופטימיזציה שתעבור האפליקציה שלכם: החל מעיצוב האייקון באופן שימחיש ויעביר את הערכים הנכונים וישדר מסר מתאים למשתמשים פוטנציאלים, דרך בחירת המסרים הטקסטואליים והוויזואליים הנכונים עבור עמוד האפליקציה באפסטור. זה ממשיך בהרגעת הרוחות בשלב קבלת ההרשאות, הכולל גם אישור לקבלת התראות בדחיפה ובניתוח החלטות המשתמשים במחיקת האפליקציה, תוך הבנת נקודות הנטישה. נציין גם את המיקומים האסטרטגיים לביצוע המלצות רכישה באפליקציה ועוד הרבה, הרבה מעבר. כל החלטה שמקבל משתמש מונעת בהכרח משלבים שונים שעבר בדרך. חלקם חשופים יותר וחלקם פחות. חשוב לזכור שתחום המובייל מאפשר גישה למידע רב אודות המשתמש, ויכולת הצלבת המידע לצורך הסקת מסקנות היא רלוונטית ביותר עבורנו.

 

המידע העצום הזה מוביל לאחד הטרנדים החמים ביותר בשוק: פרסונליזציה. לעשות A/B Testing זה נחמד ובטח יקדם אתכם קצת, אבל מי שרוצה להגיע אל המשתמשים באמת, יצטרך להפגין יכולת ניתוח מעמיקה בהרבה. וכשמה כן היא – פרסונליזציה מתחילה בפרסונה. אישיות. ישנו צורך בהבנת קווי האישיות של המשתמש הפוטנציאלי כדי "להיכנס לראש שלו" ולהצליח לעבור יחדיו את שלל המשוכות העומדות בפניכם בדרך להורדת האפליקציה והשימוש בה. במובייל ניתן לבצע אופטימיזציה משמעותית ביותר ולא להסתפק רק בשני נתיבים ראשיים לבחינה. משמעות הדבר היא כי מי שהתקין את אפליקציית פייסבוק, למשל, יקבל אוטומטית המלצה להירשם באמצעות פייסבוק בלבד. לעומתו, משתמש אחר שעל מכשירו מותקנת רק אפליקציית טוויטר, יראה במסך הרישום למוצר החדש אפשרות לרישום באמצעותה. גם המסרים שפונים לגברים ולנשים מכילים תוכן שונה לחלוטין, כמו גם טקסטים המיועדים ללקוחות שכבר ביצעו רכישה, לעומת אלה שטרם עשו זאת. כמובן שגם המבצעים וההנחות אותם בחרתם להציע ללקוחות צריכים להיות מותאמים לסוג הקהל הספציפי. מדובר בשורה ארוכה של גורמים שיש להתחשב בהם באופן שיטתי. נציין לחיוב את תחום הגיימינג, שאימץ את שורת היכולות הללו והפך אותן לנחלת הכלל באמצעות מספר כלים נגישים ביותר.

 

עולם ההייטק מבקש גיבוי מדעי מהתחום הפסיכולוגי במובנים רבים ובתדירות הולכת וגוברת. אם עד עכשיו האמנתם שעל חברי הצוות המרכיבים את הסטארטאפ המבטיח שלכם להגיע כשבאמתחתם תואר במדעי המחשב או שירות ב-8200, הגיע הזמן לרענן את קו המחשבה ולהתחיל לחשוב גם על בוגרי הפסיכולוגיה והאנתרופולוגיה ברצינות. ואם אתם נמנים, לגמרי במקרה, על אותם סטודנטים או בוגרים – מזל טוב! רוצו לספר להורים שמחכה לכם עבודה בהייטק. 

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.