27 יוני 2015 | נמרוד כהן
סטארטאפיסט, כבר חשבת מאיפה תביא כסף?

בחייו של כל סטארטאפ יש כמה שלבים. לאחר שגיבשנו צוות, זיקקנו רעיון, בדקנו היתכנות טכנולוגית ועסקית והחלטנו לצאת לדרך, מגיע השלב בו צריך למצוא מקורות מימון למסע. התקופה האחרונה היא אולי התקופה הטובה ביותר שאני זוכר ליזמים, המון תכניות מימון, אקסלרטורים, משקיעים פרטיים, משקיעים זרים, חממות, קרנות ועוד.

בחייו של כל סטארטאפ יש כמה שלבים. לאחר שגיבשנו צוות, זיקקנו רעיון, בדקנו היתכנות טכנולוגית ועסקית והחלטנו לצאת לדרך, מגיע השלב בו צריך למצוא מקורות מימון למסע. התקופה האחרונה היא אולי התקופה הטובה ביותר שאני זוכר ליזמים, המון תכניות מימון, אקסלרטורים, משקיעים פרטיים, משקיעים זרים, חממות, קרנות ועוד.

 

אנסה לעשות סדר בדברים:

 

בשלב ראשון, מאוד נפוץ ומקובל שהיזמים מממנים את תחילת הפעילות. לא מדובר בהשקעה של סכומי עתק, אבל כמה אלפים או עשרות אלפים של שקלים (אצל יזמים צעירים) או השקעה יותר גבוהה (של יזמים ותיקים יותר), יאפשרו ליזמים להתקדם ולהציג למשקיעים בהמשך מוצר בשל יותר וכך להגדיל את הסיכוי לגייס כסף מצד אחד, ולגייס אותו בשווי גבוה יותר (מה שידלל פחות את אחזקותיהם), מאשר אם היו מגיעים עם מצגת בלבד.

 

דרך נוספת למימון בשלבים הראשונים נקראת (F&F (Friends and Family. היזמים פונים לחברים או בני משפחה בעלי הון ואלה תומכים במיזם של היזם אותו הם מכירים וסומכים עליו. הסיטואציה הזו יכולה להיות בעייתית וחשוב להיכנס אליה בעיניים פקוחות. הייתי ממליץ לקחת כסף ממקורבים רק אם מדובר בכאלה שמבינים שרוב הסיכויים שהכסף הזה הולך להימחק ושלא מדובר בהשקעה הראשונה שלהם. לא הייתם רוצים לקחת כסף מאבא של בת הזוג שלכם, שבדיוק קרא כתבה בעיתון על כמה כסף עושים מהשקעות בהיי טק הישראלי, הוא יצפה שתוך שנה הכסף שלו יהיה שווה מיליארדים, ומה לעשות שהסטטיסטיקה מלמדת שרוב הסיכויים שיבוא הרגע שתצטרכו להודיע לו שהלך הכסף...

 

אקסלרטורים

 

אחד המסלולים הנפוצים בשנים האחרונות ליזמים בשלבים המוקדמים הנו אקסלרטורים – מדובר בתכניות של מספר חודשים שמעניקות ליווי וסיוע אינטנסיביים ליזמים ומטרתם לסייע ליזמים בגיבוש ופיתוח המוצר ולחבר אותם ללקוחות/שותפים/משקיעים.

אקסלרטורים מחולקים לשלושה סוגים – פרטיים, תאגידיים ואקדמאיים/צבאיים.

כל אחד מהשלושה פועל בשיטה אחרת ומתוך מטרות שונות.

 

הפרטיים– לרוב יתנו ליזמים גם השקעה קטנה (עד כמה עשרות אלפי דולרים), יקבלו מניות בחברה ומונעים מתוך מטרה להשיג רווחים (שהחברות שהשתתפו בתכנית שלהם ימכרו בעתיד והאקסלרטור יקבל נתח מהמכירה).

 

התאגידיים– לרוב לא יתנו כסף ולא יקבלו מניות לחברה. מטרתם הנה להיחשף לטכנולוגיות צעירות כבר בשלבים מוקדמים, לקדם את המותג שלהם ולעיתים אף לקדם עסקאות עם החברות.

 

האקדמאיים/צבאיים– לרוב לא יתנו כסף ולא יקבלו מניות. מטרתם לסייע לבוגריהם ולהעניק להם כלים על מנת לקדם את המיזמים שלהם.

 

במידה ויש צורך בגיוס קטן יחסית, ניתן לפנות לאנג'לים. אנג'לים הם אנשים פרטיים בעלי ממון (שנוצר מהצלחות עסקיות ו/או הון משפחתי), אשר משקיעים סכומים שנעים בין כמה עשרות לכמה מאות אלפי דולרים.

 

חממות טכנולוגיות

 

כלי מצוין שפורח בשנים האחרונות הוא חממות טכנולוגיות. המדען הראשי העניק זיכיונות למספר גופים שיכולים לבצע השקעות ולקבל מינוף של כספם ע"י המדינה. בצורה הזו, המשקיעים (בעלי החממה) יכולים להרשות לעצמם להשקיע במיזמים מסוכנים יחסית והיזמים יכולים לזכות בהשקעה לא קטנה (2,000,000 ₪-2,500,000 ₪) שתאפשר להם להתקדם ולהגיע לשלב בו יוכלו לעשות גיוס משמעותי של מיליוני דולרים.

 

Crowed Funding

 

כלי נוסף שזוכה לעדנה בשנים האחרונות נקרא מימון המונים. קיימות מספר פלטפורמות בינלאומיות ומקומיות שמאפשרות ליזמים לפרסם את המוצר אותו הם רוצים לפתח, ולציבור הגולשים להשקיע כמעט כל סכום, קטן ככל שיהיה, במיזם. היזם נהנה ממימון (ולא פחות חשוב – פרסום ושיווק) המוצר ומצד שני הוא לא צריך להתנהל מול כל אחד מהם באופן פרטני.

 

קרנות הון סיכון

 

בשלבים מתקדמים יותר נמצאות הקרנות המסורתיות (VC's). לרוב הן משקיעות בשלבים מתקדמים יותר, מתבססות על נתונים וסטטיסטיקות אותם השיגה החברה, ומחפשות חברות שמבחינת פוטנציאל יכולות להיות שוות מיליארד דולר ומעלה.

 

לצד הקרנות המסורתיות קיימות קרנות תאגידיות שלרוב לא נמדדות בתשואה שהן מייצרות אלא משקיעות בחברות שסינרגטיות לפעילות התאגיד.

 

לסיכום, יש המון אפשרויות מימון ליזמים בתחילת דרכם, לבחירת המשקיע השלכות רבות להמשך הדרך וחשוב לעשות הרבה שיעורי בית ולבנות אסטרטגיית גיוס נכונה על מנת להגדיל את סיכויי המיזם להצליח.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.