16 ספטמבר 2014 | מערכת StartIsrael
הון סיכון לאומי

פעמים רבות נשאלת השאלה מה מצב קרנות ההון סיכון בישאל, האם יש להן הצדקה קיומית במבנה הנוכחי שלהן, מה החלופה ובעצם מה מקומן של הקרנות בעידן של חדשנות.

פעמים רבות נשאלת השאלה מה מצב קרנות ההון סיכון בישאל, האם יש להן הצדקה קיומית במבנה הנוכחי שלהן, מה החלופה ובעצם מה מקומן של הקרנות בעידן של חדשנות.

 

לטובת העניין קובצו טובי המוחות במסגרת פאנל מיוחד שהתקיים היום לקראת כנס ה DLD וניסה לברר עם בכירי הקרנות בישראל ובאירופה מה צופן העתיד. המדען הראשי, אבי חסון, נתן תחושת בטחון לקהילת היזמות: "ההון סיכון לא יעלם, אלא יצטרך להשתנות. זו גם חלק מהמוטיבציה שלנו להקים את הרשות הלאומית לחדשנות"

 

ראשית, יחסי ישראל אירופה...

 

נציגות האיחוד האירופי בישראל קיימה ביום שני  (15.9) בשיתוף איגוד התעשיות המתקדמות IATI ו- ISERD המינהלת הישראלית למו"פ האירופי הפועלת מלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה את כנס החדשנות.

 

מה זה אומר הלכה למעשה ומי המדינות המשתתפות 

 

מדינת ישראל  תשקיע ב-7 השנים הבאות כמיליארד אירו, בתוכנית המחקר האירופית "הורייזן 2020", כדי לאפשר לגורמים תעשייתיים ואקדמיים מישראל להשתתף בפרויקטי המחקר של התוכנית.

 

​לרגל הכנס הגיעו לישראל נציגים מכ 15 מדינות אירופאיות, בהן פינלנד, ספרד, הולנד, אירלנד, יוון ועוד, לצידם השתתפו בכנס המדען הראשי אבי חסון ונציגי קרנות הון סיכון בכירות מישראל בהם JVP, מגמה, Ourcroud, Vitalife, BVP ועוד. 

 

היצוא הישראלי לאירופה

 

על פי נתוני מכון היצוא, מוערך כי יצוא שירותי ההיי-טק לאיחוד הנו כ-25% מסך ייצוא שירותי ההיי-טק בכלל. יצוא ציוד הייטק לאיחוד מהווה כ-23% מסך ייצוא ההייטק התעשייתי של ישראל.

 

מה צופים המומחים בתחום

 

יואב שלוש, יו"ר איגוד התעשיות המתקדמות IATI, ציין כי: "העובדה שהשוק המשותף בוחר לקיים בישראל כנס כזה קשור קשר ישיר לאופן שבו אירופה רואה היום את ישראל ככר ליזמות ולמודל שניתן ללמוד ממנו. במדינות רבות בשוק המשותף יש כיום הבנה שצריך לייצר אקו סיסטם יזמי וצריך לזכור שישראל יכולה ליהנות מכך מאחר ולאירופאים יש גישה ישירה לשווקים מקומיים ומימון ממשלתי נדיב שבהרבה פעמים מהווה 70% מההשקעה ואין ספק שאם חלק מהיוזמות הללו יצליח, נראה יותר שיתוף פעולה בין ישראל לשוק המשותף".

 

אבי חסון, המדען הראשי, ציין כי:ההון סיכון לא מה שהיה לפני עשר שנים - השתנות הטכנולוגיה וכניסתם של סוגים שונים של מכניזם של גיוס , כגון גיוס המונים, שינה גם את התפקיד של הקרנות. עם זאת, אני עדיין מאמין שהסטארט אפ ניישן מבוסס על 2 מרכיבים ההון האנושי וההון סיכוןולכן הון סיכון לא ייעלם, אלא פשוט יצטרך להשתנות. הוא משרת צורך שאין לו תחליף. לכן ראוי היום, יותר מתמיד, לדבר על המודלים הבאים שלו. זו היתה גם חלק מהמוטיבציה להקמת הרשות הלאומית לחדשנות. עם השינויים שעוברים על השוק היום, הרגשנו שאנחנו לא יכולים להישאר עם המודל הקיים.

 

גדי תירוש, שותף בקרן JVP, נשאל האם הקרנות יצטרכו לשנות את התנהלותן וענה: הקרנות צריכות  לזהות מה היתרון התחרותי של ישראל. בשנות ה-90 היה לישראל יתרון בעיקר בתחום תשתיות וטלקום והיום זה בסייבר, טכנולוגית ענן. אנחנו יודעים למשל שלא תהיה תחרות גדולה מסין כי לא הרבה גופים ירצו לקנות טכנולוגית סייבר מסין.​

 

לגבי השאלה האם עדיין נכון לקרנות להכניס שותפים אסטרטגיים להשקעות בחברות ענה תירוש: בתעשיית הון סיכון יש תמיד דילמה אם להכניס שותפים אסטרטגיים ובאיזה שלב. אני מאמין שמה שצריך להנחות את הקרן זה יצירת איזון נכון. JVP הכניסה לחברות שאנו מושקעים בהם שותפים אסטרטגיים כגון אינטל, סיסקו וכדומה. בחברת extreem IO היו EMC שותפים מהיום הראשון ובסוף רכשו אותה.

 

פקה רוין, מהקרן לחדשנות פינית התייחס לנושא החדשנות בתחום ההון סיכון וציין שבסופו של דבר חדשנות חשובה בהשקעות אבל היא דורשת תרגול וזה משהו שבעיקר לקרנות יש בניגוד לגורמי השקעה אחרים בשוק.  בקרן שלנו אנו מפעילים עשרות צוותים שעושים את תהליך הסינון . מתוך 3000- 5000 חברות שאנחנו רואים בשנה, רק  1000 חברות מתקדמות ואנחנו מנסים לסייע ליזמים לזהות אם החדשנות שלהם אכן חסרה בשוק, ובשלב השני - להעניק להם את ההשקעה שתאפשר להם את החמצן הראשוני ליישום החדשנות הזו.

יהל זילכה שותף בקרן מגמה,נשאל האם החדשנות של הטכנולוגיה גורמת לכך שההשקעות שצריכות לעשות היום קרנות בחברות סטארט אפ נמוכות יותר. זילכה ציין: "התקדמות הטכנולוגיה, השיפור בטכנולוגית ענן, העבודה עם קוד פתוח והעובדה שליזמים יש היום גישה הרבה יותר ישירה ורחבה ללקוחות הפוטנציאליים,  שינתה לחלוטין את האפשרויות של יזמים לפתח חברה ובהתאם גם את המודל של ההשקעות בחברות הללו. יש כיום תופעה של דמורקטיזציה בתחום ההשקעות. כמעט כל אחד יכול להשתתף בהשקעה בשלב מוקדם של חברה. 

 

גיגי לוי, אנג'ל,התייחס לטענה שאנג'לים יודעים להעניק כסף אבל לא ערך מוסף ליזמים (קשרים/בדיקות נאותות וכדומה) וענה כי: "אנחנו חיים בתקופה מעניינת. בישראל התפתחה סצנה מפותחת של קרנות השקעה - אבל היום יש גם לא מעט אנג'לים, במיוחד בתחומים ספציפיים כמו גיימינג, שהיו בעבר במקום של היזמים ועשו אקזיט ומנצלים את הידע והקשרים שלהם בכדי להעניק ערך מוסף ליזמים באתוו תחום, מלבד ההשקעה באותו יזם.

 

כמו כן, בשל הסטטוס החדש הזה של האנג'לים המתמחים, הרבה מההשקעות נעשות לעתים על בסיס היכרות אישית עם היזמים ,אינטואיציה או אמון בצוות המקימים ופחות באמצעות בדיקות נאותות וכלים שמשמשים את הקרנות. "ההשקעות הטובות ביותר שעשיתי היו כאלו שנראו טיפשיות או עם הכי פחות סיכוי. למשל -כשהשקעתי ב"קנשו", הכרתי את המנכ"ל של דאבל קליק שאמר שאין סיכוי שחברה קטנה מישראל תצליח .. רוב הסיכויים שאם יועץ של מקינזי היה בודק את ההשקעות שלי הוא היה מונע ממני להשקיע ברובן"..

 

גדי מזור מפלטפורמת גיוס ההמונים Ourcrowd, נשאל בהקשר של חדשנות הפלטפורמה האם ליזמים אין בעייתיות עם המודל שמצריך אותם לוותר על סודיות ומזור ציין כי רוב "החברות שבוחרות במודל המימון החדשני הזה לא נמצאות בשלבי התחלה, אלא שנה שנתיים ממוצר, ולכן פחות רגישות לנושאי הסודיות. השקענו עד היום ב 49 חברות, ב- 11 מהן ביצענו השקעות המשך ואחת מהן אף הולכת ל IPO".

 

אימרה הילד, מנכל icatapultשייצג את תחום ההשקעות בהונגריה, ציין: "תעשיית הקרנות החלה בהונגריה רק בשנת 2009, אבל צומחת במהירות. היום במדינה הון של 300 מליון דולר להשקעה. צוחקים אצלנו במדינה, שקודם היה ההון ואז באו היזמים. למדנו הרבה מהמודל הישראלי. כיום יש בהונגריה 300 סטארטאפים שהוקמו בזמן די קצר. היתרון התחרותי של הונגריה הוא בתחומי המתמטיקה וטכנולוגיות המבוססות אלגוריתמים ומכאן גם היזמים פועלים בתחומים המתאימים, כגון ביג דאטה. בכדי לפתוח את הדלת ליזמים הונגרים, הבאנו לא מעט משקיעים מאירופה ורבים מהם כבר עושים גם עסקים עם ארה"ב. כיום פועלות בהונגריה 28 קרנות jeremy  שבמסגרתן 30% מהכסף פרטי ו 70% כסף של האיחוד. הקרנות הללו תומכות במיזמים קטנים ובינוניים, ה-EU הוא שותף שקט והוא מספק ליזמים כסף "זול". זה למעשה פרויקט שקבל השראה מפרויקט "יוזמה" הישראלי , מתוך מטרה לפגוש יזמים בשלב ההתחלתי ולדחוף אותם לשוק העולמי.

 

אדם פישר מקרן בסמר, אשר ייצג בפאנל את הקרנות הגלובאליות, נשאל האם הוא מחשיב עצמו קרן ישראלית או אמריקאית וציין: "אני מרגיש קרן ישראלית. כבר 7 שנים שאנו פועלים כאן. יש בפרוטפוליו שלנו 15 חברות. עם זאת, יזמים שעובדים איתנו מקבלים את היתרון של קרן גלבואלית, כזו שלעתים משקיעה אפילו 40 מליון דולר בחברה אחת.

 

פישר נשאל האם יש לקרנות הישראליות לעשות אקזיט מהיר יותר מקרנות האמריקאיות וענה: אכן משקיעים ישראלים ממהרים יותר למכור אך יש חברות שגם מצליחות לגדל כאן יזמויות שגדלות ב 100% לשנה. ההתלבטות של למכור או לחכות היא תמיד קשה ולא תמיד ברורה. באינטוסל למשל, השקענו מספר מליוני  דולר, החברה גדלה וגדלה וסיסקו פנתה אלינו בהצעה לקנות. היינו בפוקוס להצמיח את החברה ובסוף סיסקו הגיעו עם הצעה שלא יכולנו לסרב לה. למרות שהחברה היתה בת שנתיים בלבד החלטנו לקחת את הסיכון/סיכוי ולמכור אותה, זה היה לטובתה קרן ולטובת היזמים.

 

למשקיע אמריקאי אין הרבה סבלנות, הם רגילים לראות חברות  שגדלות מהר והלחץ לעשות אקזיט גדול. לכן אם יש הרבה תחרות בשוק שבה פועלת החברה והכסף אוזל בקצב מהיר מדי, מעדיפים למכור כי הסיכון של לגייס עוד כסף ולהיות מדולל ואז למכור לפעמים גדול יותר מהסיכוי להרוויח.

 

פישר נשאל אם לאור העובדה שרואים יותר ויותר אקזיטים בישראל, גם בהיקפים גדולם, יותר, משמעותו שאנחנו משתפרים, וענה כי לדעתו האקו סיסטם התבגר, לגיאוגרפיה כבר אין הרבה משמעות.

 

לסיכום, אין לעת מה העתיד צופן, רק נזכיר שיש הבטחה לתמיכה ממשלתית, הרבה נחישות של מנהלי הקרנות הקיימים ותקווה לעתיד טוב יותר.

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.