מחשוב ענן הוא בעצם קבלה של משאבים, שירותים או תוכנות כשירות מספק חיצוני, וללא צורך במשאבים פרטיים שימצאו בבעלות החברה. חברה שמבקשת לעבור לשירותי ענן יכולה לקבל מספר שירותים – שירותי תשתיות מחשוב הכוללים שרתים, אבטחת מידע, רכיבי תקשורת ואחסון, פלטפורמות פיתוח ושירותי תוכנה.

בחלק הראשון של הכתבה סקרנו את היתרונות במעבר למחשוב ענן. אבל יש גם כמה חסרונות שכדאי לשים לב אליהם:

תלות בספק: בימינו אנו, כאשר כלל תהליכי הארגון מבוססים מערכות ממוחשבות, במידה והן נמצאות בענן, כל הארגון תלוי בעצם בספקי השירות. ולכן, במידה וקיימת איזו תקלה בזמינות השירותים, איתור התקלה, הטיפול והפתרון לא נמצאים בידיו של הארגון.

שליטה בתשתיות: קיים חשש אצל מנהלי מערכות מידע ומנהלי תשתיות מכך שלא תהיה להם שליטה מלאה בתשתיות ואלו תלויות למעשה בספק בלבד. החשש הוא בעצם מלקיחת ה-Data Center והעברתו  אל 'הלא נודע'.

זמינות שירותים: אומנם, רוב הספקים היום מתחייבים לאחוז גבוה מאוד של זמינות, אבל ישנם ארגונים שהמידע שלהם ורצף העבודה הינו מהותי ולכן לא יכולים לאפשר מצב של אי זמינות.

יעדי התאוששות: הזמן שלוקח למערכות לחזור לעבודה לאחר קריסה (RTO) וכמות המידע שאבד בעקבות האירוע (RPO) הם אקוטיים עבור מרבית הארגונים. נכון להיום, ספקי ענן עוד לא מצליחים להביא את ה-RTOלרמה גבוהה (0-5 דקות) ולעיתים נדרשות מספר שעות לפחות על מנת לאושש את מערכות המידע כאשר משתמשים בשירות DR בענן (DRaaS). ישנם ארגונים שנתון זה הינו קריטי עבור רצף העבודה ואינם יכולים להרשות לעצמם השבתה של מספר שעות בעת אירוע.

רגולציה: במקרה וחלה על הארגון רגולציות כאלו ואחרות, הן לא יוכלו להוציא את המידע שברשותם אל מחוץ לארגון באמצעות שירותי ענן. מדובר על ארגונים ממשלתיים, ארגונים המחזיקים במידע רפואי או פיננסי וארגונים הקשורים בביטחון.

בסופו של דבר, אפשר לומר כי הפתרונות הטכנולוגים היום מאפשרים ברוב המקרים לעבור לשירותי ענן. בסך הכול מדובר בחיסכון לא קטן בעלויות, בזמינות גבוהה יותר של המשאבים, בראש שקט ובהקלה על העומס היום יומי במחלקות ה-IT של הארגון. הענן מאפשר לארגון להעביר את האחריות על ניהול המחשוב לספק ולהתמקד בתחום העיסוק שלו. אבל, כמו שראינו בחלק הזה של הכתבה, צריך לבדוק אם הארגון שלכם באמת מתאים למעבר למחשוב ענן.