אז, האם כל אחד מאתנו יכול להיות יזם? או שאנחנו חייבים להיות בעלי איזה רצף גנטי שיאפשר לנו ליזום. ואם באמת יש לנו את זה, האם זה בהכרח אומר שנצליח? פגשנו את ד"ר יוסי מערבי, סגן דיקן בית הספר ליזמות במרכז הבינתחומי הרצליה, מומחה לחדשנות ויזמות ולניהול משא ומתן, לשיחה על יזמות.

אנחנו שומעים לא מעט על כל מיני תכונות אופי שמאפיינות יזמים ומנהלים, האם לדעתך כל אחד יכול להיות יזם או שאכן יזמים חייבים להיות בעלי איזו אישיות יזמית כדי להצליח?

אנחנו יודעים שיש סט תכונות בסיסי שיזם צריך שיהיו לו. יש על כך הרבה מאוד מחקרים, כולל מאמרי סקירה ומחקרי מטה אנליזות שבוחנים הרבה מחקרים יחדיו. בסופו של דבר אנחנו רואים שאותו סט של תכונות מהווה אומנם תנאי הכרחי אך לא מספיק.

לדוגמא, ישנם מחקרים שניסו לקשור בין רמת האינטליגנציה לבין יצירתיות, שהיא תכונה הכרחית עבור היזם הפוטנציאלי שצריך ליצור רעיון חדש. המחקרים מצאו טווח IQ שבו נמצאים אנשים יצירתיים והוא בין 110 ל-120. זה ציון גבוה אבל הוא לא נחשב ליוצא דופן ואדם בעל IQ בטווח זה לא נחשב לגאון. אם אתה נמצא באזור הזה, יש לך פוטנציאל יצירתיות גבוה ואתה עובר את הסף הדרוש. דוגמא נוספת היא היכולת להתמודד עם מצבים לא ברורים. האם אתה אדם שיכול להתמודד עם מצב לא ברור, עם עתיד מעורפל, או שאתה צריך שהכול יתקיים על פי מסגרות ברורות. לאלו שנמצאו כי הם יכולים להתמודד עם מצבים מעורפלים, יש סיכוי גבוה יותר להצליח בעולם היזמי. ישנן תכונות נוספות, לדוגמא, היכולת להתמודד עם מצבי סיכון. כמו כולנו גם יזמים לא אוהבים סיכונים, אבל הם כן יכולים להתמודד עם מצבי סיכון יותר מאשר האדם הממוצע ויותר מאשר מי שרק שונא סיכון.

מי שיש לו את סט התכונות האלו ותכונות נוספות עובר את הסף, אבל מפה והלאה, כדי לממש את היצירתיות ישנם הרבה גורמים נסיבתיים. המוטיבציה שלך, ההשכלה הקיימת, הנסיבות השונות, הם אלו שיאפשרו לך ליצור חדשנות או לא. יש הרבה דברים שיזם צריך ללמוד, כמו איך לבנות מודל עסקי סביב הרעיון בין מגוון המודלים הסטנדרטים הקיימים או מודלים מורכבים יותר שניתן ללמוד. איך בונים רשת של שותפויות, איך בונים צוות נכון וכן הלאה.

צילום: עמית גירון

איך אתם מוודאים שלמועמדים שפונים לתוכנית הלימודים שלכם יש את אותן תכונות?

ברוב התארים והמוסדות מבקשים מהמועמד לעמוד בסף ציוני בגרות ופסיכומטרי. אנחנו מבקשים שלושה דברים, ראשית את אותו סף ציונים, שנית, נבקש מהמועמד למלא שאלון הרשמה מאוד מפורט שדרכו ננסה להבין האם קיים אצלו אותו גרעין אישי, פנימי, מוטיבציוני ואנרגטי. ודבר אחרון הוא מכתבי המלצה דרכם ננסה להבין האם יש לו את הפוטנציאל. במידה ושניים מתוך שלושת אלו יהיו מספקים נקבל החלטה על פיהם. 

מצד שני יכול להיות שלמועמד יש ציונים לא מאוד גבוהים אבל הצטיינות יתרה על משהו שיכול להעיד על היכולות שלו. לדוגמא, אם הוא היה מפקד בצבא והוביל תהליך של שינוי ביחידה שלו אנחנו יכולים להגיד 'אוקי, הוא יודע לעבוד בצוות, להנהיג ולחולל שינוי ובעצם הוא יצר יזמות פנים ארגונית ביחידה צבאית'. אדם כזה יכול לקבל הרבה מאוד נקודות לא על רקע הציונים אלא על הרקע הביצועי. אנחנו מנסים בעצם להבין אם לאדם יש את הניצוץ היזמי, אנחנו כבר נבעיר את האש.

רוצים לשמוע עוד על התכנית לתואר ראשון ביזמות בבינתחומי הרצליה? לחצו כאן

איך השינויים הגלובליים הדרמטיים ישפיעו על חברות הסטארט-אפ בשנים הקרובות?

לא רק שהשינוי הוא דרמטי, גם קצב השינוי הוא דרמטי. יש כמה מחקרים די וותיקים, בני עשרות שנים, המדברים על משהו שנקרא "מחזור החיים הארגוני" וטוענים שאפשר לבנות סוג של עקומת פעמון המתארת איך מתפתח ארגון באנלוגיה לאורגניזם חי. כפי שתינוק גדל, הופך לילד ולמבוגר, מגיע לכמה שנים שהוא נמצא בשיאו ואז מתחיל תהליך של הזדקנות עד שהוא מגיע למוות כך ניתן לתאר גם ארגון. הוא מתחיל כסטארט-אפ וצומח וגדל, מגיע לשיא ואחרי השיא מתחיל תהליך של שחיקה וירידה עד שהוא ימות. אך בעוד שאצל אורגניזמים המוות מחויב מציאות, בארגונים כן אפשר למצוא דרך להחיות אותו לנצח. ארגון יכול לעשות את זה אם הוא כל הזמן ימצא דרכים להמציא את עצמו מחדש. הדרך לחיי נצח ארגוניים עובר במושג של חדשנות. הדוגמא הכי מפורסמת היא של חברת Apple שבעשורים האחרונים כל הזמן בוראת את עצמה מחדש. היא התחילה עם מחשבים אישיים, עברה ל-iPod ול-iTunes ומשם ל-iPhone. כל אחד מן השלבים האלו הן חברות בפני עצמן. וכל מעגל כזה של חדשנות מאפשר לארגון למתוח את עצמו עוד ועוד לחיי הנצח.

אם בעבר מחזור הארגון היה נפרש על מאות שנים, למשל מפעל משפחתי שעובר מאב לבן במשך עשרות דורות, בעשורים האחרונים אנחנו רואים שהמחזור הזה מתכווץ. בחברות המובילות בנסדק באינדקס של ה-Top 500 חברה הייתה מחזיקה בממוצע בעבר 40-50 שנה. היום היא נמצאת שם 15-20 שנה. הפעמון מתכווץ.

יריד של קורס התמחות בסטארט-אפים של בית ספר אדלסון ליזמות בבינתחומי. | צילום: עדי כהן-צדק

איך יזם צריך להתאים את עצמו לשינויים האלו?

היזם לא רק צריך לחדש וליצור, הוא צריך את זה כלחם חוקו. העבודה שלו היא לא רק לספק אלא כל הזמן לחשוב איך לחדש כי הסביבה משתנה בצורה כל כך מהירה. ולכן השכלה יזמית היא כל כך חשובה. אם תעבדי בארגון גדול, תהיי חייבת להמציא את עצמך כל הזמן מחדש. ואם תרצי להוביל חברה, התעשיות סביבך ישתנו ללא הפסק. אם יש לך את הכלים ליצור וליזום את מייצרת מוכנות לעולם החדש.

אומרים שעולם התעסוקה משתנה באופן דרמטי והרבה אנשים הולכים לאבד את העבודה שלהם. 5% מכלל המשרות ניתנות כבר היום להחלפה מלאה על ידי רובוטים וסדר גדול של 40%-50% יכולים להיות מוחלפים באיזשהו אופן על ידי רובוטים. מה יקרה בעוד חמש, עשר או עשרים שנה? הרבה מאוד אנשים יאבדו את העבודה שלהם. במצב כזה כשאנחנו שואלים את עצמנו האם כדאי לנו להמציא את עצמנו מחדש או לחכות שיבוא מישהו ויושיע אותנו, אותו מישהו הוא בעצם הארגון שמחפש להחליף אותנו ולהעסיק רובוט. השכלה היזמית יכולה לאפשר לנו להקים משהו חדש בעצמנו. משהו חדשני, מעניין, עם מודל עסקי יישומי שיכול לייצר הכנסה.

מה מאפיין את היזמים שיצאו מתוכנית אקדמית שמשלבת מנהל עסקים?

לפני הכול הם יודעים איך להקים מיזם. בנוסף הם יודעים להקים פרויקט חדשנות בארגון קיים. שם התואר הוא תואר ביזמות אבל השם המלא הוא "יזמות וחדשנות" והכוונה היא לחדשנות פנים ארגונית. כלומר, גם מי שלא יקים מיזם אלא יהיה חלק מהעולם הארגוני, יהיה בידיו כלים קריטיים עבורו.

בנוסף, היזם לא יהיה "יזם כללי", כל סטודנט יכול לבחור בשני תחומי התמחות כמו נדל"ן, ביוטק, סייבר, תחום חברתי ועוד מספר תחומים ולהתמקצע בהם. זה חשוב כי גם הניסיון הפרקטי וגם הניסיון האקדמי אומרים כי צריכה להיות הבנה מסוימת בתחום לפני שניתן ליזום בו.

בוגרי התוכנית יצאו בנוסף לזה עם ידע מקצועי רחב הנדרש בהקמת מיזם, בין אם זה ניהול מוצר, שיווק דיגיטלי, חווית משתמש וכן הלאה. בדרך כלל בחודשים הראשונים של הקמת המיזם אין ליזם את האפשרות לשלם לאיש מקצוע והוא נאלץ להתמודד עם הדברים האלו בעצמו. הלימודים יתנו לו את הכלים האלו. מעבר לכך, אם הבוגר לא ירצה להתחיל מיד בהקמת המיזם שלו אלא לעבוד בחברה גדולה כמה שנים יהיו בידיו מספר יכולות נוספות.

לבסוף, בוגרי התוכנית יצאו עם יכולת נוספת והיא self-efficacy (חוללות עצמית). מדובר במושג די וותיק שקיים במחקר כבר כמה שנים. בכל תחום פעילות בעולם יש את היכולות שלי ובנפרד את האמונה שלי ביכולות שלי. שני אנשים בעלי יכולת זהה יכולים להגיע להישגים שונים בזכות ה-self-efficacy. לדוגמא, לשני שחקני כדורסל יכולות להיות יכולות זהות, אבל אחד יהפוך לכוכב NBA והשני יככב בליגת נוער. בשנות ה-20 לחיי לימדתי קורסי הכנה לפסיכומטרי וראיתי כיצד שני ילדים בעלי יכולות זהות מבחינת הבנה לוגית, זיכרון, מתמטיקה, הסקת מסקנות וכן הלאה מגיעים להפרשים של 100 נקודות בציון. זה לא קשור רק ליכולת עצמה אלא לביטחון ביכולת. אבל, בניגוד לתכונות האישיות שהזכרנו בהתחלה, כאן מדובר ביכולת נרכשת. בלימודי תואר ראשון ביזמות ניתן להנחיל את יכולת ה-self-efficacy לסטודנטים באמצעות הכוונה, מנטורים, ליווי של צעד אחר צעד בהקמת המיזם שאותו הוא יוצר במסגרת הלימודים עד כדי כך שהוא חווה הצלחה, הוא הגיע למצב שהוא יצר משהו אמתי. בתהליך כזה מתחזקת אצל הסטודנט ה-self-efficacy. גם אם יזנח את אותו המיזם לאחר הלימודים, ה-self-efficacy יישאר אתו.

בית ספר אדלסון ליזמות - המרכז הבינתחומי הרצליה | צילום: עמית גירון

ומה קורה כשעוברים מהאקדמיה לעולם האמתי?

אחד הדברים הכי חשובים להצלחה זו רשת נטוורקינג חזקה. בין אם זה לצורך השקעה, קבלת עצה, פתיחת דלת אצל שותף וכן הלאה. כבר במסגרת הלימודים אנחנו מייצרים את החיבור לתעשייה בכמה רמות. ראשית, יש לנו תכנית מנטורים גדולה עם עשרות מומחים מתחומים שונים שמלווים את הסטודנטים. בנוסף, בעוד שכשליש מהקורסים מלמד סגל פנימי, שני שליש נוספים הם מומחים מהתעשייה. לדוגמא, בקורס בנושא פיננסים של מיזמים, המרצה הוא שותף בקרן הון סיכון אמריקאית, והוא מביא את הניסיון שלו מהשטח לכיתה. גם הסגל הפנימי שלנו למעשה מחובר לתעשייה, החל הדיקן שלנו, פרופ' יאיר טאומן, דרך כל הסגל שכל אחד בדרכו הוא לא רק איש אקדמיה שעשה את המסלול האקדמי אלא כחלק מההתפתחות המקצועית של הוא הקים מיזמים, השקיע בהם או ישב במועצת המנהלים וכן הלאה. מעבר לכך אנחנו משתמשים בקשרים של הסגל שלנו כדי לחבר את הסטודנטים לאנשים רלוונטיים בתעשייה.

רוצים לשמוע עוד על התכנית לתואר ראשון ביזמות בבינתחומי הרצליה? לחצו כאן