האם גם בארגון שלכם חדשנות היא אחד מהערכים שאתם צריכים לטפח? גם אצלכם יש להפוך את העובדים ליצירתיים וחדשניים יותר ? איזה עובדים צריך להכשיר ואיך, בכדי להגיע לתוצאות מיטביות? וכמובן אילו מנגנונים ותהליכים יש ליצור בארגון, כדי שהיצירתיות של העובדים תביא תועלת ממשית לחברה?

בואו נתחיל בשבירת שני מיתוסים:

1. חדשנות זה לא חדש -

ארגונים מאז ומעולם פעלו בתחום החדשנות, קידמו והניעו עובדים ליצירתיות ונקיטת פעולות פרו אקטיביות. בשנים האחרונות המילה חדשנות תפסה תאוצה בגלל המדיות השונות, עולם הסטארטאפים הנמצא בשיא כל הזמנים, האקזיטים המפורסמים והצורך האנושי לתיוג ומסגרת.

2. יצירתיות איננה בהכרח חדשנות -

יצירתיות היא הגיית הרעיון וחדשנות היא הבאתו לכדי ביצוע. המכפלה של היצירתיות והביצוע נותנת את רמת החדשנות בארגון.

יצירתיות כלל ארגונית או "יחידת עילית"?

קיימות מספר גישות, אומנם ניתן למצוא שתי גישות עיקריות השונות מאוד זו מזו.

הגישה הראשונה שמה דגש על הכשרת כל עובדי הארגון (או חלק ניכר מהם), ועל טיפוח יצירתיות כלל ארגונית. מדובר בגישה מאוד נפוצה בתחומי ה־HR, המעמידה את המשאב האנושי במרכז ומתמקדת בהטמעת תרבות של חדשנות בכל רחבי הארגון. בבסיס גישה זו עומדת האמונה שכל עובד בארגון יכול לתרום לארגון. ומכיוון שלא ניתן לדעת, על פי אמונה זו, מי יהיה העובד שיביא "רעיון של מיליון דולר", עדיף לטפח את כלל העובדים ו"לקוות" לטוב. זוהי גישה המאמינה ביכולות של כל עובד ועובד, בכל תפקיד ותפקיד;להפתיע, להיות יצירתי, לחדש, לתרום ולהועיל. גישה כזאת יוצרת מקום עבודה טוב יותר ומעניין יותר עבור כלל העובדים. בנוסף, על פי גישה זו, גם אם העובדים יעלו הרבה רעיונות "קטנים" לשיפור, רעיונות אלה יכולים להצטבר לשיפור מתמיד, ולהוביל לשינוי גדול ומשמעותי לאורך זמן.

הגישה השנייה שמה דגש על יצירת "יחידת עילית" של חדשנות – קבוצה נבחרת של אנשים שהוכשרה להוביל את החדשנות בארגון. על פי גישה זו, החדשנות מיועדת להביא לתוצאות עסקיות, והינה אמצעי להצמחת הארגון. לשם כך, הכי משתלם להקים ולטפח צוות בין-מחלקתי מצומצם ומובחר, שיתמחה בפיתוח מוצרים ושירותים חדשניים אשר יצעידו את הארגון אל העתיד. אפשר גם להקים מספר צוותים כאלה, לדוגמה צוות חדשנות אסטרטגית, צוות חדשנות מוצרית, וצוות חדשנות טכנולוגית, ובתנאי שלכל אחד יהיו יעדים עסקיים ברורים אליהם הוא חותר. בבסיס גישה זו עומדת האמונה שאנשי מפתח אלה מספיקים כדי לאתר ולכוון את הארגון לרוב כיווני הצמיחה האפשריים עבורו. שני יתרונות חשובים של צוותי חדשנות כאלה הם ההתמחות (חברי הצוותים צוברים ניסיון מעשי רב בתחום החדשנות), ויכולת היישום (כשהחלטות מתקבלות על ידי צוות של אנשי מפתח, סביר להניח שהן תמומשנה).

ולאן נושבת הרוח בארגון שלכם? מי מקבל את ההחלטות בנוגע להטמעת החדשנות אצלכם? באיזה משתי הגישות הוא נוקט? חשוב לדון בכך, ולקבל החלטה מושכלת!

גישה משולבת לטיפוח החדשנות

האם חייבים לבחור בין טיפוח חדשנות כלל ארגונית לבין הקמת צוותי חדשנות ייעודיים? לא בהכרח. ניתן להקים צוותי חדשנות, ובמקביל לטפח את היצירתיות בקרב שאר העובדים. בנוסף - קיימת גם דרך לשלב את שתי הגישות וליצור "יחידת עילית" של חדשנות המניעה את קהילת החדשנות בארגון, תומכת ביזמים ארגוניים על ידי שיטות האצה מעולם הסטארטאפים ומגשרת על הפאר שבין רעיון לפרויקט ארגוני בהטמעה מלאה.

על מנת לשלב את שתי הגישות בארגון גדול, מומלץ להקים "ועדת חדשנות" על פי מתודולוגיית "Peak Innovation", ועדה כזאת מונה מקבלי החלטות ובעלי עניין בארגון.

מוטיבציות שונות?

בקשות המופנות אל כלל עובדי הארגון להעלות רעיונות לחידושים מנצלות את המוח, הידע והניסיון המצטבר של העובדים, בהתאם לעיקרון "חכמת ההמונים". אבל, על מנת לרתום את חכמת ההמונים בארגון, ולנהל דיאלוג פורה עם העובדים, חשוב מאוד להגדיר להם מראש מה בדיוק נדרש מהם. ניתן לעשות זאת בעזרת הגדרת אתגרים ספציפיים ומקום נוח ובטוח לניהול רעיונות ותהליך החדשנות בארגון. בנוסף, על מנת להניע את העובדים להעלות רעיונות יצירתיים באופן שוטף, חשוב לתגמל אותם. התגמול ה"ראוי" שונה בין הארגונים, קהל העובדים ואף גילאים שונים בתוך החברה, ניתן לתגמל על יצירתיות במספר דרכים:

• פרס כספי

• פרס סמלי

• הענקת כבוד ויוקרה.

סיכום

ניהול החדשנות וטיפוח היצירתיות בארגון אינם משימה פשוטה. בין היתר יש:

• להחליט מה מטרת החדשנות והיצירתיות, ומה יעדיה

• לבחור גישה: הכשרת כלל העובדים, גיבוש "יחידת עילית חדשנות", או שילוב ביניהן

• לבחור שיטות וכלים מתאימים ולהכשיר בעזרתם עובדים רלוונטיים

• ליצור תהליכי עבודה שוטפים, גירוי מתמיד ותגמול הולם.

רק שילוב מושכל של כל אלה יבטיח שטף מתמיד של רעיונות יצירתיים ותהליכי Execution סקליבילי אשר יועיל משמעותית לארגון.

עוד על חדשנות, תהליכי חדשנות בחברות והקשר לעולם ההשמה בתוכנית הטלוויזיה האינטרנטית Let's start של ליאור כהן בהשתתפותי ובהשתתפות שותפי אביחי כהן: