השתתפות בפרויקטים אירופאים פותחת צוהר למימון מו"פ של פתרונות טכנולוגיים חדשניים בעלי פוטנציאל סיכון גבוה. ההשתתפות בפרויקטים הללו מאפשרת גם יצירת שיתופי פעולה עם גופים אירופאים גדולים ובעלי-שם מתחום המחקר והתעשייה.

כיום, פרויקטים אלו מאוגדים תחת תכנית הוריזון 2020 (Horizon 2020), תכנית המו"פ האירופאית לשת"פ מדעי ותעשייתי עם תקציב כולל של 77 מיליארד יורו ל-7 שנים (2014-2020).

התכנית שמה דגש על השתתפות של חברות קטנות ובינוניות (SMEs) ובהתאם לכך מקצה 20% מהתקציב הכולל למימון השתתפות של חברות אלו. מהי חברה קטנה-בינונית? על-פי ההגדרה האירופית, לחברה קטנה ובינונית יכולים להיות עד 250 עובדים ומחזור שנתי של עד 50 מיליון יורו.

ישראל חברה בתכנית, כך שחברות ישראליות כולל חברות סטארט-אפ רשאיות להגיש בקשות למימון פרויקטים ולכלי סיוע נוספים המשויכים לתכנית. 

איך לוקחים חלק בתוכנית?

התכנית מתחלקת לשלושה תחומי נושא הכוללים מחקר מדעי, טכנולוגי-תעשייתי ואפליקטיבי. כל אחד מהתחומים פתוח להשתתפות של חברות, אם כי שני התחומים האחרונים טומנים בחובם אפשרויות רבות יותר לפרויקטים עבור חברות טכנולוגיה.

התחום הטכנולוגי-תעשייתי נקרא "מנהיגות תעשייתית" וכולל פרויקטים של מו"פ בסקטורים של ה-ICT, ננוטכנולוגיה, חומרים, ייצור, ביוטכנולוגיה וחלל.

התחום האפליקטיבי, נקרא "אתגרי החברה" וכולל פרויקטים מדעיים-יישומיים בסקטורים של הבריאות מזון, אנרגיה, תחבורה, אקלים, מדעי החברה ובטחון מולדת.

בכל תחום מתפרסמים "קולות קוראים" (call for proposal), המפרטים את נושא, אופי ומימון הפרויקט. המימון ניתן עבור פרויקט המבוסס על מאגד (קונסורציום) של מספר שותפים, הכולל לפחות 3 גופים הרשומים בשלוש מדינות שונות החברות בהוריזון.

את הבקשות יכולים להגיש גופים מהתעשייה, חברות קטנות ובינוניות כולל חברות סטארט-אפ, מכוני מחקר, אקדמיה ומלכ"רים. המאגד מורכב בדרך-כלל משילוב של גופים אלו.

הגוף שמרכז את הפרויקט צריך להגיש הצעה לפני תאריך הסגירה של הקול קורא. לאחר הגשת ההצעה יש תהליך הערכה של מספר חודשים על-ידי הנציבות האירופית ובסופו מוחלט האם לממן את הפרויקט.

מימון פרויקט יכול להגיע לכמה מיליוני יורו לתקופה מוגדרת של מספר שנים, כאשר החלק של כל חברה נקבע על פי חלקה בפרויקט וצרכי הפיתוח שלה. פרויקטים זוכים מקבלים 100%-70% מימון ו-25% תקורה.

על-פי נתוני איסרד (מנהלת המחקר הישראלית למו"פ אירופאי), במהלך 7 שנות תכנית המו"פ הקודמת (2007-2013), מספר ההגשות של גופים ישראלים היה 8,800 ומתוכם היו 465 זכיות מהתעשייה, שהניבו מענקים בערך כולל של 205 מיליון יורו.

בנוסף לבקשות מימון לפרויקטים, הוריזון 2020 מציגה חידוש בצורה של כלי מימוני לחברות קטנות ובינוניות (SMEs Instrument), שמאפשר לחברה בודדת או קבוצת חברות לקבל מימון במסלול של 3 שלבים המכסים את מחזור הפיתוח מרעיון חדשני לפתרון שמגיע לשוק. ההגשה לכל שלב נעשית בנפרד.

השלב הראשון (proof of concept) כולל בדיקת היתכנות טכנולוגית ומסחרית של הרעיון, במסגרתו מוענק מימון בהיקף של 70% מההוצאות המאושרות ועד לסכום של 50 אלף יורו.

השלב השני (development & demonstration)מציע מימון לפיתוח והדגמה של פתרונות חדשניים עבור חברות שימשיכו מהשלב הראשון או שייגשו ישירות לשלב זה כדי לפתח את הרעיון למוצר שרות או פתרון שמוכן לכניסה לשוק. מימון בשלב זה הוא בהיקף של 70% מההוצאות המאושרות עד לסכומים שנעים בין 2.5-0.5 מיליון יורו.

השלב השלישי (go to market), מציע תמיכה שאינה מימונית לקידום המסחור של פתרונות חדשניים ע"י שירותים תומכים, סיוע והכוונה בשימוש בכלים פיננסיים והעזרות במנטורים. כדי להגיש בקשה, יש קודם כל לאתר את הקולות הקוראים שמיועדים לחברות קטנות ובינוניות. הסבב הראשון לבקשות למימון מכלי זה יפתח ביוני 2014, אולם עקב הצפי לבקשות רבות, אפשר להעריך שאחוז קטן מכלל המבקשים יזכו למימון.

כיוון שאחוזי הזכייה בפרויקטים אינם גבוהים ורק 20% בקירוב מההצעות יזכו בסופו של דבר במימון, חשוב לדעת מהם אבני הדרך העיקריות בהחלטה האם לגשת וברגע שנגשים לדעת איך לעשות זאת בצורה הטובה ביותר.

הקפידו על בחירת השותפים והיעזרו ביועץ מומחה

חברת Compedia, המייצרת מוצרי מולטימדיה מתקדמים ומשחקים בתחום החינוך, בריאות וצריכה, השתתפה בשני פרויקטים אירופאים בתכנית המו"פ הקודמת FP7. מטרת הפרויקט הנוכחי ACS Inclusion Project בתחום ה-ICT היא לפתח מערכת תוכנה מתקדמת לעזור לילדים עם אוטיזם להבין ולהביע רגשות באמצעות הבעות פנים, טון קול ומחוות גוף.

לפרויקט הראשון החברה הצטרפה בעקבות פנייה מאוניברסיטת בולוניה באיטליה, לאחר שפרסמה את פרופיל החברה במאגר השותפים של התכנית. את הפרויקט השני החברה יזמה בשיתוף עם חוקר מאוניברסיטת בר אילן מומחה בנושא אוטיזם, וקבלה סיוע מיועץ מקצועי. החברה היא הגוף המסחרי הראשי במאגד של שבעה שותפים ממוסדות אקדמיים מישראל, מבריטניה משבדיה, מגרמניה, מאיטליה כולל ארגון האוטיזם האירופי (מלכ"ר).

החברה תרמה לפרויקט את יכולותיה בפן המסחרי, בעיצוב התכנית העסקית ובניית הקונספט ומצד שני הביאה גם מומחיות והבנה טכנולוגית הנדרשת לצורך הפיתוח.

שי ניומן, מייסד משותף וחוקר ראשי, מדגיש את חשיבות המימון שקיבלו למו"פ של טכנולוגיות חדשות ומתקדמות בעלות רמת סיכון גבוה שבלעדיו ספק אם היו מעורבים בפיתוח. הפרויקט בעצם אמור להביא את פיתוח הרעיון לכדי מוצר חדש ברמת אב טיפוס, ולמצב מוכנות להשקעה נוספת שתביא למוצר מסחרי. המימון איפשר מחקר קליני שעלותו גבוהה מאד.

ניומן ממליץ לחברות קטנות להיעזר ביועץ שמכיר את התחום, במיוחד בהגשה הראשונה. הוא טוען כי חשוב שהרעיון יהיה חדשני בעל פוטנציאל מסחרי, שיתאים לקול הקורא, ומציין שבחירת שותפים ראויים מובילים בתחום המחקר היא קריטית לסיכויי ההצלחה.

חברת OS New Horizon העוסקת בפיתוח ובאספקה של פתרונות מחשוב אישיים ובפיתוח פלטפורמות להגנה על פרטיות משתמשים בטלפון הנייד, זכתה במימון רק בפעם השנייה שהגישה הצעה לקול קורא מאותו תחום של ההצעה הקודמת. הפרויקט שהתקבל בתחום אבטחת שירותיי מובייל נקרא PCAS - Personal Centralized Authentication System, ועוסק בפיתוח מערכת אישית ממורכזת לאימות זהות.

בהגשה השנייה החברה הייתה כבר יותר מנוסה ופעלה לשפר את הנושאים הבעייתיים שהופיעו בהגשה הראשונה. גילה פיש, מנכ"לית החברה, מבהירה כי מבחינה רעיונית ההצעה צריכה לשים דגש על אלמנט החדשנות, ההתאמה לצרכים האירופאים ופוטנציאל הפתרון להיות מוביל בשוק ולהביא למקומות עבודה נוספים. היא מוסיפה כי חלוקת העבודה בין השותפים צריכה להיות מאוזנת בהתאם למומחיות של כל אחד מהם, ולהקפיד על חלוקה נכונה של התקציב ביניהם. כל שותף צריך להוכיח שיש לו יכולות פיננסיות ראויות כדי לקבל מימון.

האירופאים כיום שמים דגש רב יותר על אפשרות המסחור של הטכנולוגיה לכן חשוב להביא שותף שיכול למכור ולהביא מוצר לשוק. לדבריה היתרונות המרכזיים של הפרויקט הם ביצירת הכרה בינ"ל ברעיון ששווה להשקיע בו. כספי המימון אפשרו לחברה להעסיק עוד 3 עובדים. והקשרים שיצרו עם השותפים עשויים להוביל לפרויקטים נוספים בעתיד.

איך לעשות זאת בצורה הטובה ביותר

1. לימדו את התכנית והכירו את הגורמים שיכולים לסייע לכם

בנוסף לקריאת מידע באתר התכנית, מומלץ לגשת לאחד מימי האוריינטציה באיסרד,ולהתייעץ עם מנהל התחום הרלבנטי.

חשוב לעקוב אחר הקולות הקוראים הפתוחים באותה תקופה וללמוד על פרויקטים קודמים שזכו. כך תבינו את מבנה המאגדים בתחום הנושא והפלטפורמות הטכנולוגיות אותם הם פועלים לקדם.

מרטין דאופהאוזן, מנהל משותף, מרכז מצוינות הוריזון 2020, בארנסט אנד יאנג, מדגיש כי סטארטאפים לרוב ממוקדים יותר בפיתוח המוצר, ולפני שפונים לתחום הפרויקטים כדאי לבדוק באיזה אופן השתתפות בפרויקט ספציפי תקדם אותם מבחינה טכנולוגית ועסקית, ואם מה שעושים מתאים למה שהאיחוד מחפש.

2. נצלו הזדמנויות נטוורקינג ופעלו ליצירת קשרים בארץ ובאירופה

ד"ר אביב זאבי-באלאסיאנו, מנהל מחלקת ICT, ובטחון מולדת באיסרדמדגיש את חשיבות ההשתתפות באירועי נטוורקינג, בכנסים ובפורומים טכנולוגיים מקצועיים באירופה המשפיעים על יצירת סדר היום למחקר באותו תחום.

התערות בקהילה המקצועית תורמת להבנה טובה יותר של הצרכים באירופה ומסייעת ביצירת קשרים עם שותפים פוטנציאלים לשת"פ בפרויקט. אלכס גורדון, ראש המשרד לקישור במוסד הטכניון למחקר ופיתוח, ממליץ גם לפנות לגופי המו"פ של האוניברסיטאות לייעוץ, מכיוון שיש להם רקורד של הגשה ויכולים לשלב סטארטאפים בפרויקטים מתאימים.

גורדון מדגיש כי החלק של המו"פ האינטרדיסציפלינרי עולה ושת"פ של חוקרים עם התעשייה היא חלק מהשרשרת של יצירת מסה טכנולוגית קריטית.

3.ההבדל בין ייזום של פרויקט לבין הובלתו

זאבי לא ממליץ לחברה קטנה ללא ניסיון לגשת כראש הפרויקט. החברה צריכה להוכיח שיש לה יכולת פיננסית לנהל מאגד, כיוון שהמימון מועבר למנהל הפרויקט או הגוף המתאם והוא מחלק אותו לשותפים.

חלק מהפרמטרים לקבלת הצעה הוא להראות שאותו גורם שקיבל על עצמו את הפרויקט, יכול לנהל ולהבטיח את יציבות הפרויקט.

4. תשקלו להיעזר ביועץ מומחה לליווי בתהליך ובהגשה

מדובר בתהליך מורכב הבנוי ממספר שלבים קריטיים כגון שלב התכנון, ההגשה והערכה של הפרויקט.

כדי למקסם את סיכויי הזכייה יש להקפיד על התנהלות נכונה בכל אחד מן השלבים. לשם כך כדאי להתייעץ עם מי שמכיר את התהליך ובעל ניסיון בכל אחד מן השלבים הללו. למימון חלק מהוצאות הייעוץ וההגשה אפשר להגיש בקשות למענק מהקרן לתמיכה להגשת הצעות באמצעות איסרד.