גבר, אמיד, לבן. זה הפרופיל של היזם הממוצע בארה"ב לפי מחקר שפורסם לאחרונה, וזכה לתהודה ודיון ער לאחר שפורסם באתר ה"אטלנטיק" האמריקאי תחת הכותרת: "יזמות: הפריבילגיה הלבנה האולטימטיבית?". מחקר מקביל על קהילת היזמות הישראלית עוד אין בנמצא, אך כשיגיע מחקר דומה, זו לא תהיה הפתעה לגלות כי הממצאים דומים.

את המצב הזה מנסה חברה חיפאית לשנות. NESTech, חממה טכנולוגית פרטית שהוקמה באפריל 2012, שמה לה למטרה לקדם יזמים מהפריפריה החברתית של ישראל.

מאחורי הרעיון לחממה נמצא ניצן פלדי, המשמש גם כיו"ר החברה. את החממה מנהלת אילת בן ערב, בעלת ניסיון בחברות סטארט-אפ ופארמה. נסטק היא חממה טכנולוגית (שאינה קשורה לחממות המדען הראשי), הנסמכת על מימון של משקיעים פרטיים.

"נסטק מתמקדת ביזמים מהפריפריה החברתית", אומרת בן ערב. "אנחנו פונים ליזמים שהם ההיפך מהפרופיל המיינסטרימי. יש לנו חזון שלם סביב זה. כולם מדברים על סטארט-אפ ניישן, אבל הוא מורכב מ-5% מהאוכלוסייה. יש קבוצות שלמות שאין להן ייצוג – חרדים, ערבים, אתיופים, נשים".

בן ערב: "הקריטריונים שלנו הם של איכות. היזם, לא חשוב מהיכן הוא מגיע, צריך להיות מוכשר, מחויב ולכוון רחוק. מעניינים אותנו מיזמים שמכוונים לשווקים גלובליים, לפוטנציאל גדול".

נסטק פונה ליזמים הנמצאים בשלבים מוקדמים של קידום היוזמה שלהם. החברה פונה ליזמים שנמצאים בשלב טרום-מימוני, לעתים עוד לפני הוכחת היתכנות.

נסטק משקיעה ביזמים בשני שלבים – עד שלב הוכחת היתכנות, ולאחר מכן, בשלב הסיד. היקף ההשקעה בשלב הראשון הוא עד 100 אלף דולר, ובשלב השני עד 250 אלף דולר נוספים, בתמורה לאחוזים מהמיזם. החממה מספקת ליווי ליזמים הכולל משרד, והנחיה בנושאים חשבונאיים, משפטיים, מנטורים וליווי עסקי-מקצועי.  

"אנחנו מייצרים קהילה שלמה שמתעסקת ביזמות. בחור חרדי עם רעיון, למה הוא לא עושה עם זה משהו? בין היתר כי הוא לא מקושר, לא מכיר את כל האפשרויות שנמצאות בחוץ, והוא לא מעורה בסצינה. אנחנו מנסים ליצור סצינה אלטרנטיבית ", אומרת בן ערב.

"המטרה של נסטק היא לחולל שינוי לטווח ארוך, לייצר סיפורי הצלחה. אנחנו מזהים יזמים עם פוטנציאל ורוצים לעזור להם להצליח ולהפוך אותם לסוג של מגדלור, וליצור מנהיגות יזמית", מסכמת מנכ"לית החממה.

היזם שמנסה לפתור את בעיית הפקקים בברזיל

אליאס יוסף הוא אחד היזמים שפועלים במסגרת החממה. יוסף, 41, עלה לארץ ב-84', בהיותו בן 12, מגונדר שבאתיופיה. הוא גדל בעתלית בשנים הראשונות בארץ, ולאחר מכן למד בפנימיית ימין-אורד שבכרמל.

לאחר שירות צבאי בצנחנים פנה ללימודי פסיכולוגיה, אך בתום השנה הראשונה ללימודים החליט לעבור ללימודים שלבו נהה אליהם באמת – פיסול וציור. ב-97' התקבל לבצלאל ולמד תקשורת חזותית. לאחר הלימודים עבד בתחום הפרסום, כשבין היתר עבד גם בגריי אינטראקטיב וב"יורם לימודים". כיום הוא מתגורר ברמת-גן, נשוי ואב לשני בנים. 

בשנה האחרונה החליט יוסף לפנות לאפיק היזמי ולהקים את הסטארט-אפ סגאסיטי. מטרת המיזם היא לשנות את האופן שבו אנחנו צורכים תחבורה. יוסף אינו מעוניין לחשוף פרטים רבים על המיזם, אך הוא מספר כי הפיתוח יאפשר שיתוף נסיעות, בהסתמך על רעיונות של כלכלה שיתופית.

השוק אליו מכוון המיזם אינו השוק הנפוץ בקרב היזמים הישראלים. סגאסיטי פונה לשוק הברזילאי, שם קיימת בעיה תחברותית קשה. בסאו פאולו שבברזיל יש עומסי תנועה הנמשכים לאורך עשרות ואף מאות קילומטרים. השיא נרשם ביוני 2012, עם עומס תנועה באורך 295 ק"מ.

איך הגעת לשוק הברזילאי?

"יש לאנשים דימוי מסוים על המדינה הזאת, והם לא מזהים את הפוטנציאל שיש שם מבחינת השוק. יש 200 מיליון תושבים בברזיל,75 מיליון מהם בעלי סמארטפונים. ברזיל היא השוק השישי בגודלו בעולם במובייל, כך שמדובר במימדים עצומים".

"יחד עם נסטק חידדנו את הרעיון של המיזם. לחשוב על שוק כל-כך גדול גרם לי להרחיב את הראייה ולהסתכל על שווקים בינלאומיים אחרת. השוק הברזילאי אטרקטיבי למשקיעים. יש לי חבר שהוא במקור מברזיל, ואני מתייעץ איתו כדי להבין את ההתנהגות וההרגלים של הברזילאים. בנוסף, יש לנו קשרים שם, וזה עוזר לקבל מושג יותר מוחשי מהנתונים הסטטיסטיים".

למה פניתם דווקא לפתור בעיה בתחום התחבורה?

"בברזיל קיימת בעיה תחבורתית רצינית. המדינה נמצאת לקראת אירועי גביע העולם בכדורגל בשנה הבאה, ולא נראים סימנים ברורים של היערכות לפתרון הבעיה. בממוצע, ברזילאי שורף ארבע שעות בפקקים כל יום, שעתיים הלוך ושעתיים חזור, כך שהצורך ברור".

איך הגעת לחממה?

"חבר הכיר לי את נסטק. ליוויתי סטארט-אפ קטן לאורך תקופה וכשהפרויקט נגמר חיפשתי משהו חדש. עולם היזמות שגיליתי שם קסם לי וחשבתי על האפשרות הזאת. מלווה לזה חששות ואחריות מאוד גדולה, אבל מה שגרם לי ללכת ביתר-אומץ עם ההחלטה זה העידוד של אשתי. היא אומרת לי לא לדאוג, לא להילחץ, לראות שיש עוד אנשים תומכים מסביבי. זה דלק אמיתי שעוזר לי להגיע לשלב הבא בחיים".

החממה פונה ליזמים מהפריפריה החברתית בארץ. איך אתה מתייחס לתיוג הזה?

"המצב האידיאלי הוא שלא יהיה את זה, אבל העובדות בשטח הן שצריך מישהו עם אומץ שיפנה את הזרוק וימצה את היכולות של מי שלא זוכים להזדמנות אמיתית מסיבות כאלה ואחרות".

"יש יתרון בלהיות שונה. שיוך אתני יכול להעשיר את הסביבה, לאפשר גישה מחשבתית אחרת. אני לא מסתכל על אדם אם הוא שונה או חריג, אלא כמיוחד. תמיד האדם שמולך מגיע עם נקודת מוצא מסוימת, עם תפישות מוקדמות על כך שאני אתיופי, אבל אחרי שמכירים מעט, לומדים להכיר אותי לפי היכולות והכישורים".

מה המסר שלך למי שרוצים גם הם להקים סטארט-אפ?

"כשאומרים 'סטארט-אפיסט' יש מאפיינים מסוימים של אדם שחושבים עליהם, אבל מה שחשוב זה להכיר בזה שיש מחסום שגורם לחלק מהאנשים לזנוח רעיון ולחשוב שזה רחוק מדי, ושאי-אפשר להגיע לזה. צריך לגרום לאנשים לשנות את הגישה ולהבין שהאפשרויות נגישות".

"אין לי עבר של יזמות. עם הרקע האתני שלי, בעולם היזמות, לא קל להשתחל לסצינת היזמות ולהשיג משקיעים, ובנסטק מספקים לי הרבה תמיכה. זה מאפשר לי לבוא עם מטענים שיש לי ולקבל תמיכה שהיא מעבר להשקעה הכספית".

"היום אני לא רואה חלופות ליזמות. זה בעורקים שלי. אני לא רואה אפשרות למציאות בלי סאגאסיטי".