מנגנון מימון ההמונים (Crowd Funding) הפך ללהיט אצל יזמים צעירים (ואף אצל תאגידים מסוימים) לצורך השגת מימון לפיתוח פרויקטים. השיטה משמשת כיום אלטרנטיבה ברורה ונוחה בשלב ה-seed לאמצעי מימון אחרים, כמו נטילת הלוואות או גיוסי כספים על בסיס השקעות הון. אלה האחרונים כרוכים לרוב במנגנונים מורכבים יותר, בהיפרדות מאחוזי בעלות בחברה ובעלות משפטית לא נמוכה.

לאור הצלחת אתר KickStarter העולמי (אשר בו עוסק טור זה), קמו כמובן גם אתרים המקדמים פלטפורמות מימון המונים בישראל, אך KickStarter עדיין נחשב למוביל העולמי בתחום הזה ול"גביע הקדוש" בו יעדיפו תמיד היזמים לנסות ולגייס כספים.

מה בעצם עומד מאחורי ההצלחה המסחררת של פלטפורמת מימון ההמונים? רבים יאמרו כי התשובה לכך ברורה – הפשטות. ברמה הטכנית, אופי וחוויית המשתמש (UX) בפלטפורמות הללו עוצבו באופן כזה שפשוט להקים ולנהל פרויקט גיוס כחלק מהפלטפורמה, אשר לרוב מאפשרת מימון פרויקטים הן ברמת היזם היחיד, והן ברמת התאגיד, ככל שהאחרון מעוניין למשל לעשות שימוש במקורות מימון על בסיס מימון-המונים לצורך קידום פרויקט מסוים.

התשלומים מועברים על דרך פלטפורמות תשלום אלקטרוניות, כמו Amazon Payments או PayPal, המקלות על העברות הסכומים הנדרשים.

ברמה המשפטית, מנגנון התגמול (עדיין) אוסר על הענקת תמורה בצורת ניירות ערך (כלומר "אחוזי" בעלות) בחברת הפרויקט, זאת מכיוון שבישראל – כמו בארה"ב ובמדינות אחרות – הצעת ניירות-ערך לציבור דורשת הכנת תשקיף, שהוא מסמך משפטי יקר וסבוך.

המימון החברתי אמנם עושה את צעדיו אל המיינסטרים, באמצעות תקנות בארה"ב והצעות חקיקה בישראל, אך בשלב זה לא ניתן עדיין להציע תמורות ניירות ערך (מניות, אופציות, וכו') בחברה.

מה כן ניתן להציע בתמורה? כפי שאפשר לראות בקלות בכל אחד מהאתרים המציעים פלטפורמה מתאימה לגיוס המונים, אפשר להציע את המוצר (לכשיהיה מוכן), אפשר להציע "חולצה ותקליט", ושלל מחוות  אחרות.

ישראלים יכולים לגייס ב-KickStarter?

האם אכן מדובר בכלי האולטימטיבי החדש להשגת מימון? תלוי. אמנם, על פניו נראה שמבנה מימון ההמונים עונה על צרכיו הבסיסיים של היזם, שהם גיוס הכסף הראשוני, אך הוא מעלה גם מספר קשיים.

כך למשל, למרות שהרבה אנשים אינם מודעים לכך, אתר KickStarter מאפשר הקמת פרויקטים אך ורק על ידי משתמשים מארה"ב, בריטניה או קנדה (כלומר מתגוררים באחד המקומות הללו – ובעלי תעודת זהות מקומית), המחזיקים בחשבון בנק וכרטיס אשראי מקומי. אם לא די בכך, על כל פרויקט מוצע גם לעבור "ועדת קבלה", משום שלא כל פרויקט מאושר לקידום, אך בטור זה אנו מתרכזים בהיבטים המשפטיים.

קונספט המימון החברתי לא חף מקשיים גם בטווח הארוך, קרי לאחר קבלת כספי המימון (זאת בהנחה כמובן שהפרויקט המדובר עמד בדרישת מימון הסף שנקבע). כך למשל, קיימת שאלה של ממש בקשר לעניין המיסים הנובעים (ככל שנובעים) מאופן המימון וההתחייבויות ל"פרסים" או מוצרים עתידיים מטעם יוצר הפרויקט.

בעוד שבהשקעה כנגד ניירות ערך, זכאי לרוב המשקיע לדחיית אירוע המס עד למימוש, הרי שכאשר מדובר במימון המונים, אשר איננו כנגד השקעה, לכאורה קמה חבות מס כנגד יוצר הפרויקט לאור ההכנסה שנזקפה לו - הכנסה אשר כפופה לכאורה, הן לתשלום מס הכנסה/חברות, והן לתשלום מע"מ.

נושא המיסוי רלבנטי גם כלפי תורמים הזכאים ל"פרסים", משום שהם עלולים להיתקל בדרישות תשלום מצד רשויות המכס בבואם לקבל את אותן מתנות. אחד הפתרונות הוא לנסות ולהכיר בהכנסה כנדחית, כלומר כברת מיסוי רק עם אספקת המוצר/מתנה, אך זהו אינו פתרון טריוויאלי.

נראה שאין פתרון פשוט לנושא סבוך זה, וראיה לכך ניתן למצוא בדף הסברי המסים של KickStarter, אשר מכיל ניסוחים כלליים שאינם מחייבים, ובעצם מעביר את נטל פתרון הנושא ליזם.

כמו כן, ברמה התאגידית, כמו ברוב היוזמות, לאחר (או במקביל) לקבלת המימון, מוקמת חברה לצורך מיסוד הפעילות. חברה כזו (בין אם היא מוקמת טרם תחילת הגיוס לפרויקט או לאחריו) חייבת להיות ממוקמת במדינות שהוזכרו (ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד).

המשמעות מכך היא שגורמים ממדינות זרות יידרשו להקים חברה באחת ממדינות אלו וכן חברה במקום מושבם, ולהתקשר במערכת חוזים מורכבת ביניהן לצורך העברת כספים כמתן שירותים או הלוואה. חשוב לזכור בקשר לכך כי כל עסקה בינלאומית בין חברות שהינן צדדים קשורים, כפופה להוראות כללי מחירי העברה, שקובעים כיצד יש להתייחס לנושא מהיבטי התמחור והמס.  

אם בכך לא די, הרי שיש להתייחס גם לשאלת האחריות המשפטית. כאשר יזם יוצר פרויקט, הוא מחויב בחוזה משפטי מול בעלי הפלטפורמה ומול התורמים (למשל, לספק את המוצרים ואת המתנות להן התחייב). במידה ואותו אדם מעביר את זכויותיו (בנוגע לכסף שגויס) לחברה שתמסחר את הפרויקט שמומן (בכפוף לאישור KickStarter), ייתכן ויהיה חשוף עדיין לתביעה אישית במקרה של הפרה מטעם אותה חברה.

גיוס ב-KickStarter עדיף מהרבה בחינות על גיוס באתרים הישראלים בשל העובדה שהוא נפוץ יותר, וגם בשל העובדה ששם הכסף מגיע בדולרים... אך חשוב לדעת מראש למה נכנסים ולתכנן כיצד ייעשה שימוש בסכומי הגיוס, ביחס למגבלות הדין – בארה"ב ובישראל.

האמור לעיל הינו סקירה כללית בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי או המלצה לשימוש באפליקציה.