הדרישה לכוח אדם מקצועי בענף ההייטק נמצאת בעלייה מתמדת. רק בשנה שעברה נפתחו 7,000 משרות חדשות בהיייטק הישראלי והמספר הזה גדל בממוצע ב-6% מדי שנה. המחסור במהנדסים, הנדסאים וטכנאים איכותיים היא בעיה רוחבית הקיימת בכל תעשיית ההייטק. כך למשל, ברבעון השני של 2015 ההפרש בין הביקוש וההיצע עבור תקני הנדסאים וטכנאים עמד על 3.1 והיו 7,500 משרות פנויות בממוצע בחודש.

אין ספק שגידול בכמות העובדים המתאימים בענף, חיוני לשמירת על מעמדה של ישראל כמעצמת הייטק. התעשייה זקוקה להון אנושי זמין כדי למלא את התקנים הקיימים ולאייש תפקידים חדשים. אך כמות הבוגרים בתחומי הלימודים הרלוונטיים אינו קרוב לספק את כוח האדם הדרוש ולענות על הביקוש. כך לדוגמה, רק 4,500 סטודנטים משלימים מדי שנה תארים בפקולטות למדעי המחשב והנדסת חשמל. לכאורה, הקמתן של מכללות טכנולוגיות ברחבי הארץ יכלה לסייע באספקת המתכנתים והמהנדסים הדרושים, אך  כ-30% מהסטודנטים הלומדים בהן נושרים מהלימודים.

הממצאים מראים שכדי להגדיל את רמת הסטודנטים במקצועות התכנות וההנדסה חייבים להעלות את מספר התלמידים הניגשים לבגרות חמש יחידות במתמטיקה. כך למשל, 90% מהסטודנטים המשלימים תארים בתכנות והנדסת חשמל סיימו בגרות של 5 יחידות במתמטיקה. לימודים מוגברים במתמטיקה בבית הספר, גם יספקו לתלמידים רקע ריאלי חזק, שיאפשר עמידה במטלות של לימודים מתקדמים וימנע את רמת הנשירה הגבוהה.

שורש הבעיה נעוץ בכך שרק 9,000 תלמידים מסיימים בגרות חמש יחידות במתמטיקה מדי שנה. לא רק שהמספר הזה נמוך מדי, הוא גם ממשיך לצנוח. רק בין השנים 2006 ל-2012  כמות הנבחנים בחמש יחידות במתמטיקה צנחה: מ-12,891 תלמידים בשנת 2006, עד ל-8,869 ניגשים בשנת 2012  - כלומר, ירידה של 31% בשש שנים. כאשר שיקול מרכזי בבחירת לימודי מתמטיקה מוגברים, הוא אמונתם של התלמידים לגבי מסוגלותם ללמוד מקצועות אלה, הנחשבים לקשים יותר.

כדי להגדיל את אחוז הבוגרים בבגרות חמש היחידות במתמטיקה, חשוב להעלות את מספר התלמידות הניגשות לבגרות. 20.9% מהתלמידים ניגשים מדי שנה לבגרות מתמטיקה לעומת 13.5% בלבד מהתלמידות. מחקרים הראו שפער זה אינו נובע מחוסר יכולת או מוטיבציה, ואחוז התלמידות הניגשות לבגרות מוגברת במתמטיקה ובמדעי המחשב גדול מאחוז המצטיינים. אין ספק שצמצום הפער בין תלמידים ותלמידות צריך להיות אחד היעדים הראשונים בקידום החינוך הטכנולוגי. 

פתרון אפשרי יכול להימצא במעורבותן של חברות ההייטק ובנכונותן לקחת על עצמן את התפקיד החשוב של סיוע לתלמידים בלימודים הריאליים. התנדבות של עובדי הייטק עם תלמידים, בסיוע בשיעורי בית, הכנת פרויקטים משותפים ולימודי העשרה במקצועות הטכנולוגיים, תאפשר לתלמידים להרגיש בטוחים יותר בבחירה בבגרות מוגברת במתמטיקה ובעתיד מקצועי טכנולוגי.

היבט חשוב ביותר כאן הוא ההיכרות האישית של תלמידים עם מתכנתים ומהנדסים. המפגש הבלתי אמצעי עם עובדי הייטק, בתקופה בה תלמידים מחפשים דמויות לחיקוי שיוכלו להזדהות איתן ולשאוף להיות כמותן, משפיע באופן מהותי על הבחירות שלהם והדרך בה הם רואים את העתיד המקצועי שלהם. חשוב להתחיל בליווי הזה מגיל צעיר ולהתמיד בו גם בשלב הלימודים בתיכון, ובוודאי שלאורך הלימודים באקדמיה.

ישנה חשיבות לכך שחברות ההייטק ייקחו חלק במאמצים הקיימים לעידוד החינוך הטכנולוגי, באמצעות חבירה לבתי ספר, מסגרות לשעות אחר הצהריים ועמותות חינוכיות. השילוב של עובדי ההייטק בבתי הספר צריך להתחיל כבר בבית הספר היסודי, כדי לדאוג לספק את התמיכה והסיוע הנדרשים טרם היווצרות פערים בין תלמידים בעלי רקע סוציו-אקונומי שונה. "חונכות טכנולוגית" יכולה להעמיק את העניין המתעורר בקרב תלמידים  ולטפח מומחיות במקצועות אלה עוד מגיל צעיר.

מדובר בתהליכים חיוניים של פיתוח מצוינות ותמיכה בדור העתיד, וחלק מרכזי בכלכלת ישראל, מכיוון שלתעשייה המקומית שלנו חסרים אנשים שיכולים להתמודד עם חומרים חדשים, דרכי ייצור וטכנולוגיות חדשות, והדרך למלא את החסר היא באמצעות טיפוח של האנשים הללו כבר מגיל צעיר ביותר.

לכן חשוב שחברות ההייטק ישתלבו באתגר הלאומי של עידוד וקידום החינוך הטכנולוגי, וידגימו לתלמידים את העתיד המקצועי בו יוכלו להשתלב. סיוע בטיפוח עובדים מוכשרים ומיומנים לתעשיית ההייטק הישראלית, הוא חיוני לקיומה והתפתחותה של התעשייה, למעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית וליציבותה של הכלכלה הישראלית כולה.