אנו חיים בעולם מרושת, מוקף במידע, עתיר בגירויים, ועם זאת -  בעולמנו זה קיימת עמימות, בה תקפים גם קודים אשר אינם בהכרח רציונליים. אותה עמימות פוגשת אותנו הצופים בבואנו במגע עם עולם הרובוטיקה בכלל ועולם הרובוטיקה התעשייתית בפרט.

"שלושת חוקי הרובוטיקה" נוסחו על ידי סופר המדע הבדיוני אייזק אסימוב בסדרת סיפורי מדע בדיוני שכתב החל משנות הארבעים של המאה ה-20‏, לפיהם במדרג ההיררכי בין אדם לרובוט, האדם הינו עליון – לכן, יש לשמור על שלמותו (אל לו להיפגע), ויש לציית לסמכותו. בספרו של אסימוב "רובוטים ואימפריה" מובא חוק נוסף, הקודם לשלושת החוקים המקוריים וגובר עליהם- חוק האפס: "לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע".

על בסיס אותו חוק האפס, היחס אל עולם הרובוטיקה מתחלק לשתי תפיסות: ראשית, תפיסה של קידמה, טכנולוגיה עילית המקדמת את האנושות ואת התעשייה; שנית, תפיסה לפיה רובוטים, משום יכולתם, הם למעשה – איום. יתרה מכך, ביעילותם, עשויים הם להחליף ובהמשך אף ליתר את הצורך בבני האדם.

אינטיליגנציה מלאכותית, מוגדרת כמדע לפיו למכונות ולתוכנות ישנה בינה (אינטיליגנציה) - התנהגות תבונית המסוגלת להבין ולנתח אינטיליגנציה אנושית, ועל בסיס הבנות אלו להסיק מסקנות: לנתח, להגיב, לתקשר, ולבצע פעולות.

רובוט, מוגדר כזרוע לביצוע משימות ופיתוח יישומים. רובוטים ממלאים תפקיד בולט במגוון תחומים תעשייתיים, כגון ריתוך, שינוע, הרכבה, צביעה וכו'.

למעלה מ-250,000 רובוטים סופקו בשנת 2014, שנת שיא בצריכה. רובוטיקה וטכנולוגיה שלובים זו בזו היטב, שימוש בתנועה מכנית מתוכנתת באמצעים טכנולוגיים  – על מנת לבצע פעולות מגוונות במקסימום דיוק, יעילות ואמינות, כאשר הדרישה של הרובוט מצדו היא להגדרת תכנית פעולה (תכנות פשוט שאינו מצריך ידע מוקדם). התוצאה: הגברת התחרותיות והפריון, תוך מינימום עבודה פיסית. כיום, מותקנים ועובדים בעולם למעלה מ-1,500,000 רובוטים. בחודש דצמבר התקיימה בטוקיו תערוכת הרובוטיקה המובילה בעולם בטוקיו, (The International Robot Exhibition (iREX, בה הוצגו חידושים מרתקים בתחום, ביניהם מגוון הומנואידים – ביניהם גם רובוט לאונרדו דה וינצ'י.

רובוטיקה תעשייתית (Indusrial Robots) הינה תחום פעילות אחד, תחום מרתק נוסף הינו רובוטיקה לשירות האדם (Service Robots) ורובוטים בעליי מאפיינים אנושיים: הומנואידים (Humanoids). לאחרונה, שימוש ברובוטים הורחבו לא רק לתעשייה אלא גם לתחומים אחרים זאת הודות לשיפור במהירות, שיפור בדיוק, גמישות בתנועה ועמידה בתקני בטיחות גבוהים יותר.

אינטליגנציה מלאכותית – הפתרון? רובוטים לשירות האדם

הדור הבא של מערכות האוטומציה הינם רובוטים מדור חדש – רובוטים לשירות האדם וטכנולוגיות התומכות בהרמוניה בין בני אדם לרובוטים.

רובוטים אלו עוצבו במיוחד לביצוע משימות שקודם לכן בוצעו על ידי בני אדם בלבד. הצורך בעיצוב החדשני נבע כתוצאה מדרישת ייצור גוברת ומצרכים מיוחדים האופייניים לרצפת הייצור בתעשייה המודרנית ביפן בפרט, ובעולם כולו בכלל. רובוטים אלו שונים במבנה שלהם מכל רובוט אחר שהיה קיים עד כה. בעת הפיתוח, אומצו המאפיינים הפיזיקאליים של זרועות האדם, וזאת על מנת להגיע ליכולות שוות ואף טובות יותר משל עובד אנושי: קרוב  יותר, חזק יותר, מהר יותר. יכולות אלו אפשרו לרובוטים להימצא בקרבת עובדים, תוך ביצוע שינויים סביבתיים מזעריים וצמצום הוצאות כספיות בעת התקנה.

ניכר כי טכנולוגיות רובוטיות מאפשרת ייעול, איכות, והגברת הפריון לתוצרת הישראלית. שימושי הרובוטים בתעשייה כיום מרושתים על פני סקטורים רבים: ריתוך, הרכבה, צביעה, שינוע והרמה, משטוח, ואף רובוטים לתעשיית הביולוגיה משתלבים כיום במעבדות מחקר לתרופות לחקר הסרטן.

שימוש בטכנולוגיה על מנת לייעל את פני החברה והתעשייה אינו זר לנו. טרם למהפכה התעשייתית, החקלאים עבדו ימים כלילות בשדה, עמלו, קצרו את מיטב תבואתם במגל. גם טרם המהפכה, רווח החשש כי המיכון (Automation) יגזול מידי החקלאים את עבודתם. ואולם, לאחר המהפכה – גדלו כמויות הייצור משמעותית, מקומות עבודה חדשים נוצרו, ואף מקצועות חדשים שלא היו קיימים קודם לכן : עבודות שדרשו תכנון, פיקוח ובקרה על תהליכי ייצור. גם בעולם הרובוטיקה, על אף החששות והספקות, רובוט הינו מכונה "חכמה", אולם אל לנו לשכוח כי רובוט הינו זרוע לביצוע משימות ופיתוח יישומים. הרובוט מהווה מכפיל כוח – וככזה, יאפשר לבני האדם להעמיק את המחקר, לעבור לביצוע מטלות מורכבות הדורשות מחשבה ותכנון.

נקודה אחת מהותית עומדת בעינה - טבעו של עולם לנוע: התעשייה נעה אל עבר רמת ייצור גבוהה יותר בעלויות נמוכות יותר. רובוטיקה מאפשרת להתבסס על פלטפורמות קיימות על מנת לקדם את התפוקה, היצרנות והחדשנות.