מי מאתנו לא היה רוצה לדעת מה הוא "הדבר הגדול הבא"? כמו כולם, גם אנחנו עסוקים בלנסות ולזהות מגמות, וגם אנחנו הולכים (ולפעמים שולל) אחרי Buzz words כאלו ואחרות, אנחנו עושים הכול כדי לא לפספס ולהיות חלק מהשדות ה"לוהטים" בתחומים הטכנולוגיים. אך בדרך הזאת עלולים להחמיץ הזדמנויות גדולות בתחומים שהחשיפה אליהם מתחילה בצורה שקטה יותר, אולי אפילו נישתית, וכשהם כבר יזכו לכותרות אליהם הם ראויים - יהיה קשה הרבה יותר לעלות על הרכבת.

אחד התחומים - שגם במדינתנו הידועה כמובילה בתחום הטכנולוגי, עובר שנים מתחת לרדאר וייתכן כי עודנו אינו מפותח דיו - הוא ה-mHealth, קיצור מקובל ל-Mobile Health, או בתרגום חופשי (ולא קולע מספיק) "בריאות דיגיטלית ניידת".  

אם המושג mHealth לא אומר לכם שום דבר, או שהוא נזרק לחלל האוויר וחלף לידכם, אתם כנראה בחברה טובה. אך לפי הערכות של בעלי מקצוע רבים, וכן לפי מעשיהם של השחקנים החזקים בעולם המובייל, מדובר באחד התחומים החשובים, הגדולים והרווחיים של השנים הקרובות.

כחלק מסדרת כתבות ה-IoT, מצאנו לנכון גם לסקור את תחום ה-mHealth ששזור לעיתים קרובות ביכולות IoT.

בכתבה זו ננסה לתת ל-mHealth את המקום הראוי לו. ננסה להאיר מספר נקודות כלליות לגבי התחומים בהם הוא עוסק, האתגרים שהוא מציג בפנינו ונתונים על הצפי הכלכלי. בכתבה הבאה ניכנס יותר לעולם האפליקציות – במה הן דומות למכשירים הרפואיים הסובבים אותנו עשרות שנים וגם שונות מהם, וכיצד פועלות החברות הגדולות בתחום. בכתבה זו, השלישית בסדרה, נציין דגשים ייחודיים ומאפיינים שהופכים אפליקציה לאפליקציה רפואית.

אז מה זה בעצם mHealth?

המונח ככל הנראה נטבע לראשונה כבר בשנת 2005, ואומץ בכנס מהראשונים שנעשו בנושא בשנת 2010. מונח זה מתייחס בצורה כללית אל רתימת מכשירים ניידים בעלי יכולות תקשורת, לשיפור תחום הרפואה ובריאות הציבור.

להלן מספר דוגמאות למקומות בהם mHealth צפוי להוות (ובחלקם הוא מהווה כבר היום) קידמה שוברת שוויון:

1. חינוך ומודעות לבריאות

כמות המשתמשים, תדירות השימוש וקלות העברת מידע בטלפונים חכמים, הופכים אותם לכלי חשוב בהעברת מידע לציבור הרחב, מידע שיכול להיות כללי, מיועד לקבוצה ספציפית או מותאם אישית למי שמקבל אותו. במילים אחרות – אם ממילא כולם צמודים היום לטלפון החכם שלהם, מדוע לא לרתום אותו גם לשיפור בריאותם? כיום, על פי ההמלצה הרפואית גם אנשים בריאים בגילאים צעירים, צריכים לבצע מספר בדיקות שגרתיות על מנת להבטיח את בריאותם ולזהות נטייה למחלות שיכולות להופיע בגיל מבוגר יותר. אפילו בקרב "חולי" הבריאות ואלופי הכושר, שבוודאי מודעים לחשיבות השמירה על הבריאות, המודעות לבדיקות שגרה היא נמוכה. אפליקציה שתנהל נכון את שמירת הבריאות לא רק תסייע בתיעוד הפעילות האקטיבית (וכמובן בתיוג "רצתי 4000 ק"מ והעליתי תמונת זיעה מחויכת" בפייסבוק), אלא גם תיתן הנחיות רפואיות רלוונטיות למי שבדרך כלל לא מודעים אליהן.  לדוגמא, אפליקציה של קופת חולים אמורה להתממשק לתיק הרפואי שלך: היא תדע בן כמה אתה, מה ההיסטוריה הרפואית שלך (לדוגמה תוצאות הבדיקות האחרונות, נטייה גנטית למחלות מסוימת וכו'), ותעודד אותך להתייחס ל"חורים שחורים" בבריאות שלך, דוגמת בדיקת קולונוסקופיה בגיל 30, כי הפרופיל שלך מראה שזה הצורך.

2. ניהול האבחון, הטיפול והתמיכה במטופלים

אולי אחד התחומים החשובים לנו ביותר, כאנשים מן השורה. עד לימינו, לא הייתה דרך פשוטה וזמינה לאנשים האמונים על בריאותינו לדעת מה המצב המדויק של מצבנו הבריאותי. כיום, נפתח הצוהר לאפשר מעורבות רבה יותר באבחון, טיפול וניהול מצבים רפואיים. המטפלים יכולים לקבל מידע רב יותר, אמין יותר וכמעט בזמן אמת, על מצב המטופל. הם יכולים לדעת האם הוראותיהם מתמלאות, ויכולים לסייע ברתימת החולה לטיפול מתמשך במצבו. לצערנו, דוגמה רווחת במציאות היא תחושת חוסר הארגון במידע הרפואי בבתי החולים. על אף הניסיון לאמץ טכנולוגיה כגון גיליון רפואי ממוחשב ועוד, עדיין נמצא דפים ומסמכים רבים בכתב יד, גיליון רפואי לתיעוד בדיקות על כל מיטת חולה, ומכתב השחרור ילווה בדרך כלל בדפים רבים שהסדר שלהם ומשמעותם לא נהירה לחולה באופן המקשה עליו לעקוב אחרי הוראות השחרור, מתן דיווח נכון לרופא המשפחה וכן הלאה. גם הסנכרון בין המערכות השונות לוקה בחסר ובסופו של דבר הוא משפיע על בריאותו של כל אחד ואחת מאתנו. לו רק הייתה אפשרות לאחד את ניהול המידע במסגרות השונות ולייצר מערכת מסונכרנת ומסודרת של הוראות ואבחנות הזמינה במהירות בכניסה לאשפוז, בשחרור, אצל רופא המשפחה ואצל המטופל... בשנים הקרובות נראה מאמצים רבים מושקעים לייצר סטנדרטיזציה בתחום.

3. סיוע מרחוק

הקשר בין נותני שירות (רופאים, קופות חולים, חברות ביטוח וכו'), שהיה בעבר מצריך הגעה פיזית ליצירת קשר, הופך להיות נגיש יותר וזמין יותר למי שזקוק לו. כמובן שגם במצבים דחופים יותר או מצבי מצוקה, יכולות המכשיר הופכות להיות חיוניות לסיוע ואף להצלת חיים. במצבי מצוקה התרומה של מכשור ניטור ברורה לכל, ובארה"ב ואירופה תקנות הרכב מחייבות את היבואנים והיצרנים להתקין מערכות חירום אוטומטיות. תתארו לכם שבעתיד תהיה למערכת כזו האפשרות לשכלל, על פי תמונת המצב, גם ניתוח רפואי של הסיטואציה והמסוכנות שלה, ולהעביר אל כוחות ההצלה דו"ח רפואי ותיעדוף טיפול רפואי על פי הנעשה בשטח.
 

4. אפידמיולוגיה

מדע העוסק בחקר הדפוסים, הסיבות וההשפעות של מחלות בקרב האוכלוסייה. זהו אחד מהתחומים בו למידע שמתקבל יש משמעות בריאותית וכלכלית נרחבת ביותר. היכולות למסור מידע מדויק, יחד עם נתוני מיקום והיכולת המתקדמת לניתוח המידע הרב שמתקבל, שווה הרבה מאוד, הן בחיי אדם והן בשווי הכספי. בחלק זה ה-Big Dataהינו בלתי נפרד מהמדע עצמו - ככל שיהיה לחוקרים יותר מידע, בשילוב ניתוח מתקדם של הנתונים - כך הדיוק שלהם ישתפר. לדוגמא, חיסון השפעת שאנחנו לוקחים מורכב מזנים שונים אשר נבחרים באמצעות סטטיסטיקה, ככל שיש יותר מידע מיותר מקורות הזנים הנבחרים יהיו יותר מדויקים.

כמובן, שישנם תחומים רבים נוספים, ובחלקם ניגע בהמשך, אך די באלו שהוזכרו על מנת להדגיש את העוצמה והחשיבות של אימוץ הטכנולוגיות הניידות בתחום הרפואי.

המימושים של הטכנולוגיה והרעיונות הם רבים, ובמגוון רחב של הטווח הבריאותי: מערכות לתגובה מידית במצבי חירום, מערכות אבחון מרחוק, חינוך רפואי לציבור הרחב, אימון צוותי רפואה, תקשורת וארגון הנתונים בתוך צוותים רפואיים ופרא-רפואיים, תמיכה ומעקב אחרי חולים כרוניים ועוד ועוד. (לא ציפיתם שנגלה לכם את כל הסודות כבר עכשיו, נכון...?)

אז למה תחום ה- mHealth עדיין לא "התפוצץ" ומדוע לא כל העולם עוסק בו?

חשוב לדעת כי על אף הפוטנציאל הגדול, התחום טומן בחובו מספר קשיים מובנים, שאולי יש בהם כדי להרתיע יזמים ומשקיעים.

ראשית – במקרים רבים, יהיו לך בעל כורחך שותפים נוספים למיזם. מכיוון שהמידע הרפואי מצוי בעיקר במערכות הבריאות: בתי חולים, קופות חולים, חברות תרופות וכד', קשה לייצר את "Waze של עולם הרפואה" מבלי לחבור לגורמים גדולים יותר שייתכן והם בעלי אינטרסים שונים, ולעיתים אף סותרים.

שנית – רגולציה. מכיוון שבבריאות עסקינן, הרגולציה היא חסם משמעותי (וככל הנראה, הכרחי), אשר דרושים ידע ומשאבים על מנת להכין את המוצר לדרישותיה ולצלוח את כל הבדיקות לאישורו. על התפתחות הרגולציה בתחום והמצב כיום נרחיב יותר במאמר הבא.

ואי אפשר בלי... אנשים – בסופו של דבר, חשוב לזכור שאולי יותר מכל תחום אחר שמצריך engagement– ברבים מהמקרים, התוצאה הסופית תלויה במשתמש הקצה.

Show me the money– קצת מספרים...

חברת Deloitte ביצעה לאחרונה מחקר שוק בו נשאלה השאלה מהו התחום הצפוי לגדילה המשמעותית ביותר, ולגדילה הרבה ביותר ברווחים בעולם המובייל? את השאלה היא הציגה לבכירים בארבע תחומי מובייל: ספקיות תקשורת, יצרניות טלפונים חכמים,  יצרני רכיבים אלקטרוניים ומפתחי תוכנה. התחום שהגיע למקום הראשון, עם בחירה ממוצעת של 80% מהנשאלים, הוא תחום ה-Healthcare.

בקטגוריות אפליקציות הבריאות קיימות כיום כ-100,000 אפליקציות. זו אחת משלושת הקטגוריות שגדלות ביותר בכל שנה, כבר 4 שנים ברצף.

על פי מחקרי שוק עדכניים, עד שנת 2017 צפויים להיות בעולם כ-3.4 מיליארד בעלי טלפונים חכמים, כחצי מהם ישתמשו באפליקציות בריאותיות. 

על פי מחקר משותף של חברות GSMA ו-PwC, הרווחים הצפויים בשנת 2017 מתחום ה-mHealth הם 23 מיליארד דולר בארה"ב, ולפחות 7 מיליארד דולר באירופה.

על פי דף עמדה של האיחוד האירופי, מחקרים שנערכו לאחרונה מראים כי על ידי אימוץ נכון וקידום שימוש ב-mHealth, ניתן להגיע לחיסכון של 99 מיליארד יורו (!!) בהוצאות על שירותי בריאות על ידי מניעת מחלות, ניטור מדויק של המצב הרפואי וירידה בעלויות כוח אדם.

תחום ה-mHealth מרכז לתוכו חשיבות רבה, הרבה אתגרים, בעיות אמיתיות שאפשר וכדאי לפתור, הזדמנויות כלכליות, וכן - גם לא מעט אידיאלים...

המאמר נכתב על ידי מתן גולד, B.Med.Sc, מפתח iOS