לפני ארבעה חודשים שיגרה גוגל כמה בלוני ניסוי בניו-זילנד. הבלונים שעלו לאוויר היו שלב ראשוני במסגרת הפרויקט שלה Loon for all, שתכליתו לספק אינטרנט למקומות המרוחקים מחיבורי רשת.

הבלונים לא הופרכו רק לשם שמיים. גוגל מצטרפת למגמה הולכת וגוברת של חברות שמנסות למצות את הפוטנציאל הכלכלי הטמון במיליארדי האנשים באפריקה ובדרום-מזרח אסיה, שאינם מחוברים לאינטרנט. מיקרוסופט מפעילה ביבשת את תוכנית 4Afrika, , ו-IBM מבצעת השקעות במחקר ופיתוח ביבשת.

לשטף היוזמות של התאגידים העולמיים הגדולים לאפריקה, מצטרפת כעת גם יוזמה ישראלית ראשונית, שמטרתה לפתח את המעורבות של יזמים ומפתחים ישראלים עם הצרכים של המדינות המתפתחות.

בחודש הבא, ב-15-14 בנובמבר, ייערך האקתון בקמפוס גוגל בתל-אביב ביוזמת טרה ונצ'ר ו-Israel Dev, Israeldev, קהילה של יזמים הפועלים לקידום מעורבות ישראלית בפיתוח בינלאומי ובאספקת פתרונות חדשניים לאתגרי העולם המתפתח. מטרת ההאקתון, הפתוח ליזמים, מפתחים ומשקיעים, היא לקדם פיתוחים טכנולוגיים שיכולים לסייע לאזרחי ההמדינות המתפתחות.

הפעילות נערכת בשיתוף עם Cleanweb, יוזמה עולמית שמגדירה את עצמה כ"מם, תנועה, שוק, תופעה חיה וויראלית - ואולי ההזדמנות הכלכלית לשינוי הגדולה ביותר של ימינו". הארגון מורכב ממפתחים, יזמים ומשקיעים, ומלבד קרן Terra, גם פייסבוק נמצאת ברשימת החברות התומכות בפעילות.

פרויקט בלוני הרשת של גוגל

באירוע מקדים שנערך השבוע במסגרת כנס ה-DLD, שיתפו שלושה נושאי תפקידים בחברות הפעילות באפריקה מהתרשמותם - דב בר-גרא, מנכ"ל YooMee אפריקה, דורון בן סירה, מנכ"ל SkyVision, וזיקה אבסוק, מנהלת פיתוח עסקי בסיסקו.

מה מונע מיזמים ישראלים להיכנס לשוק האפריקאי? ובכן, הם לא רואים את האקזיט המהיר. משתתפי הפאנל הבהירו שהפוטנציאל לאקזיט מהיר באפריקה אכן אינו גבוה, אך השוק מעורר עניין עם נתונים של אוכלוסייה צעירה וכלכלות שגדלות במהירות. תהליך האורבניזציה מניע גם הוא את המשיכה ליבשת, כשאוכלוסייה צעירה מתרכזת יותר ויותר בערים.

משתתפי הפאנל דיברו על השימוש של תושבי היבשת בטלפוניה, והצביעו על כך שלמשתמשים רבים יש שני טלפונים והביקוש לאפליקציות עולה. שיעור החדירה של אינטרנט לבתים עדיין נמוך ועומד על כ-5%-2%.

המשתתפים ציינו כמה קשיים בכניסה לפעילות באפריקה. במקומות רבים יש בעיה של מחסור באנרגיה, קשיי לוגיסטיקה ותעבורה, ופיננסים. כך למשל, יזמים שירצו להסתמך על המודלים העסקיים הקיימים בשוק האפליקציות יגלו שהם יצטרכו לבצע כמה התאמות לשוק המקומי. חברות כרטיסי האשראי פחות פעילות ביבשת במתכונת המוכרת לנו, וספקיות התקשורת משתמשים בכרטיסי debit, שנטענים בידי המשתמשים.

בנוסף לקשיים הללו, היעדר מידע ומחקרי שוק מקשים על יזמים מתחילים למפות את הצרכים מרחוק. בכדי להשיג מידע מהימן על מגמות צריך אנשי קשר מקומיים ועבודת שטח למיפוי צרכים.

"הגישה הקולוניאליסטית משתנה. הגישה של 'אני אגיד לך איך עושים' נעלמת. זאת לא הדרך לעשות עסקים באפריקה. לכל מקום יש תרבות משלו, ערכים, ואי-אפשר להתערב בזה. הדרך לעבוד היא עם שותפים מקומיים. הכוונה היא לא לאנשים בממשל, אלא למצוא חברות מקומיות טובות ובעלות ידע שאפשר לשתף עמן פעולה", אמר בר-גרא.

מקרן Terra, המשקיעה בסטארט-אפים בשלבי ה-Seed וה-early stage, נמסר כי "יזמים עם רעיונות טובים יזכו למימון ויכנסו ל-TCAMP- תוכנית חדשנות ייחודית שנועדה לעזור ליזמים מישראל לפתח טכנולוגיות Cleanweb".

לדברי ברק גולדשטיין, שותף בקרן ההון סיכון Terraומנכ"ל חממת TerraLab, "בזמן שהישראלים מעורבים יותר ויותר בפרויקטים בעולם השלישי, לצערנו אנו עדיין רואים את עיקר הפעילות בתחומי התשתיות והחקלאות, ופחות בהיבט הטכנולוגי. נהוג היה לחשוב שאין טעם לעבוד על מיזמים לעולם השלישי כי לא ניתן לעשות מהם כסף. הפעילות שלנו נועדה להפריך את המיתוס השגוי הזה".

לדבריו, "מעבר למטרה החברתית בשיפור חייהם של האזרחים במדינות האלה, ברמה המעשית אנו רואים אחוזי חדירה מרשימים של טכנולוגיות חדשות דווקא במקומות הנידחים ביותר, שצמאים לפתרונות פשוטים וזולים שעושים שינוי גדול ברמת החיים של האזרחים. צריך לזכור שאנחנו מדברים על מאות מיליונים  של בני אדם ותחרות מצומצמת יחסית. לעומת התחרות הגדולה באירופה וארה"ב, זהו שוק עצום שלא מנוצל כמעט בכלל על ידי אומת הסטארט אפ".

 דניאל בן יהודה מקהילת ISRAELDEV מסרה כי "הפוטנציאל הטמון בחיבור יכולות החדשנות והיזמות הישראלים לצרכים הבוערים במדינות מתפתחות ענק. לא רק שמדובר בהזדמנות לשנות את חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם אלא גם הזדמנות כלכלית לא מבוטלת".