אפליקציות חינמיות רווחיות יותר מאלה שבתשלום בזכות שני מודלים מנצחים
אנחנו הישראלים לא אוהבים ש"דופקים" אותנו ולא קונים דברים לפני שבדקנו אותם. נסיעת-מבחן ברכב לפני הרכישה, ישיבה על הספות באיקאה וטעימה של חמישה סוגי גלידה לפני שבוחרים בטעם המבוקש – כל אלה מאפשרים לנו לבחון את המוצר בטרם הרכישה ומהווים גורם מכריע בבחירה שלנו בין האופציות העומדות בפנינו.
הרתיעה מהבלתי-מוכר בולטת אף יותר כשמדובר באספקת שירותים ולא במוצרים. הסוגיה רלוונטית מאוד לעולם האפליקציות: לפני שמורידים אפליקציה, לא ניתן לדעת האם היא נוחה ועד כמה היא שימושית או מהנה. לכן, לא מפתיע שאפליקציות חינמיות נפוצות הרבה יותר לעומת אפליקציות בתשלום, אך מסתבר שהן גם רווחיות יותר.
שניים מהמודלים העסקיים העיקריים שמאפשרים שימוש חינמי באפליקציה למשתמשים ומותירים רווח למפתחים הם מודל ה-Freemium ומודל ה-In-App Purchase. שני המודלים מאפשרים להוריד את האפליקציה ללא עלות ולאחר מכן לרכוש תוספים. התוספים אינם פתוחים בגירסא החינמית (Freemium) או שהם נגישים רק לאחר שימוש מרובה באפליקציה או לאחר קביעת הישגים מסוימים (במודל ה-In-App Purchase).
שני המודלים הללו נפוצים מאוד בצמרת האפליקציות המכניסות של אפל. בין האפליקציות המשתמשות במודלים הללו ניתן למנות את מרבית המשחקים המוכרים לנו, בראשן אנגרי-בירדס הוותיקה, טמפל ראן, גרסאות הפוקר השונות, ואפליקציות שימושיות כמו דרופבוקס, סקייפ, לינקדאין ורבות נוספות.
היתרון של אפליקציות המאמצות את אחד משני המודלים הללו הוא בכך שהן מאפשרות להתנסות בחינם באפליקציה ולהרחיב את השימוש רק לאחר "בדיקה". כך, במידה והן אכן מוצלחות בעיני המשתמשים הן עשויות להגיע לכמות גבוהה של משתמשים פעילים (DAU – Daily Active Users).
שיעור ההמרה ממשתמשים פעילים למשתמשים משלמים לא עובר את רף החמישה אחוזים גם באפליקציות המוצלחות ביותר. אך כשמדובר בחמישה אחוזים מתוך 50 אלף משתמשים שהורידו את האפליקציה (כמות ריאלית לאפליקציה חינמית) שמוציאים בממוצע 0.99 דולר בחודש – מדובר בהכנסה של כ- 2,500 דולר בחודש.
מנגד, לאור התחרות הגבוהה וההיצע האינסופי, קשה הרבה יותר להגיע ל-2,500 משתמשים שיסכימו לרכוש את האפליקציה ב-0.99 דולר. לעתים, אפליקציות שמוצעות בתשלום החל מיומן הראשון מסיימות את חייהן מהר מאוד: במקרה הטוב עם מאות משתמשים ובמקרה הפחות טוב – עם פחות מעשרה (!) משתמשים. השקה כזו ידועה בשם "השקת נפל" (Dud launch), המשול לפגז הנורה מלוע תותח ונוחת במרחק מטרים ספורים מן הקנה. סוף טראגי לאפליקציה שפותחה ב- 20 אלף דולר, לכל הפחות.
אפליקציות בתשלום זוכות להורדות רבות יותר בימיהן הראשונים ב-App Store - חנות היישומים של אפל. אך הנתון מטעה מכיוון שאותן אפליקציות מקבלות מאפל עדיפות בדירוגים בזכות החלק שלה בהכנסה מכל הורדה.
המגמות בתחום ברורות: בין האפליקציות המובילות באפ-סטור (כש-4 מ-5 מהן – משחקים), יותר מ-75% נוקטות באחד משני המודלים החצי-חינמיים. מבחינת הכנסות, אפליקציות אלה מחזיקות בנתח של יותר מ-70% מתוך סך ההכנסות של 100 האפליקציות המובילות.
דוגמא מצוינת לאפליקציה שהתגברה על האתגר היא whatsApp: מדובר במוצר שניתן בחינם בתחילת והדרך ושהתועלת ממנו עולה ככל שיש לו משתמשים רבים יותר. לאחר שהצטברו מספיק משתמשים באפליקציה והשירות העלה את ערכו עבור כל אחד ואחד מהם – החלה החברה המפתחת לגבות עבורו תשלום.
כמובן שאין בנתונים אלה בכדי לשלול את השימוש במודל התשלום (Paid-App), אך יש בהם בכדי לעורר את המודעות לשימוש מושכל בו תוך היכרות עם מודלים חלופיים ובחירה באפשרות זו מבחירה ולא כברירת מחדל.