המשימה שקיבלנו - להקים לראשונה  את "ביתן ישראל בפסטיבל קאן" ולצקת בו תוכן ופעילויות שישקפו את כלל היכולות של תעשיית הקולנוע הישראלית, היוו עבורי אתגר מורכב במיוחד.

הקולנוע והטלוויזיה עוברים בשנים האחרונות שינוים מפליגים בדרכי הייצור וההפצה, באמצעי המבע ובאופני הצריכה והצפייה. הקולנוע הדיגיטלי מחליף את הפילם, הצפייה במחשב ובטלפונים החכמים מאתגרים את הצפייה המסורתית באולמות הקולנוע ובטלוויזיה, והאפשרויות האינטראקטיביות מאפשרות דרכי ביטוי חדשות.

המדיה הדיגיטלית בישראל תופסת מקום של כבוד. אנו חיים כיום בעידן הטכנולוגי של ה"אינטרנט של הדברים" (IoT) המאפשר יכולות תקשורת מתקדמות, איסוף והחלפת מידע. עידן זה הביא בתוך כך ליצירה של ביתן חכם בעל טכנולוגיות מפותחות המציג רבדים שונים של הקולנוע הישראלי תחת הכותרת  Cinema of Things. מבלי לוותר על התוכן והסיפור האישי, אנו משתמשים בפיתוחים מתקדמים של הטכנולוגיה הישראלית כמנוף יצירתי במיתוג מחדש של הקולנוע הישראלי. האפקט שנוצר הוא של ביתן אינטראקטיבי חכם, המייצג סביבה דיגיטלית, דינאמית וחדשנית של הקולנוע הישראלי החדש.

לראשונה מוצג הקולנוע הישראלי כתוכנית להאצה בתהליך של שינוי ובמבט רב-ערוצי עם פלטפורמות שונות. המונח המשקף את נקודת המבט האומנותית ביחס לביתן הוא  "טראנס מדיה" - מושג ששאוב מעולם האמנות, הפילוסופיה והטכנולוגיה ומתאר יצירת סיפור עם שכבות רבות של סיפורי משנה, המתפרקים ומורכבים מחדש בהתאם למציאות משתנה. זו נקודת מבט חדשה, המייצגת את המבט שלנו על התעשייה הקריאטיבית של הקולנוע ואת מבטו של דור הקולנוענים הצעיר מישראל, בצירוף האינטראקטיבי והקולנוע המסורתי על כל רבדיו.

אלה הן גם המגמות העתידיות של היצירה הצעירה של הקולנוע הישראלי. יש בה הרבה מסורת והרבה כוחות חדשים המצטרפים אל האקו-סיסטם הטכנולוגי שנוצר כאן בעשור האחרון.

הביתן הישראלי הרשמי בקאן מייצג אפוא את פניה החדשניות של ישראל במעין מראה של תעשיית הסרטים שהינה רב-תרבותית ופורצת דרך משלה. בסיוע צוותים מהאקדמיה, מהאמנות, מהמחקר ומהפיתוח ותוך שיתוף פעולה עם יוצרים, במאים, אנימטורים ומיזמי סטארט-אפ יצרנו ביתן טכנולוגי חכם, שיביא לידי ביטוי  שלושה מימדים חשובים של הקולנוע הישראלי החדש -  החזות, התוכן והאינטראקטיביות.

בחירת התוכן האמנותי של הביתן נוצרה מהמפגשים האישיים עם הקבוצות השונות המרכיבות את הקולנוע הישראלי, לצד יכולות הביטוי החדשות שהקולנוע מציע. מדובר באוסף בעל פנים רבות ואיכותיות ובעל  היכולות הנפלאות להתכה משותפת של הקולנוע הצעיר והמסורתי. התכה זו מאפשרת לספר סיפורים ולחבר חיבורים בין עולמות, תוך שימוש בפלטפורמות שונות, תוך הבנה שאין פלטפורמה אחת, אלא סוג של אחדות היוצרת פלטפורמות רבות. התוצר הסופי הוא אפקט רב-יופי ורב-ממדים, שהעולם זקוק לו ביותר.

גישה זו מבוססת גם על השאיפה והיכולת של תעשיית הקולנוע הישראלית לחיבור גלובלי. המטרה הייתה להראות תעשיה עם מנועי חיבור חדשים, קשרים חדשים וכוחות חדשים, שיחוללו שיתופים בין-לאומיים דרך מיזמי סטארט-אפ קולנועיים ורעיונות חזותיים למען החברה, התרבות והכלכלה החדשה של ישראל.

לתהליך העשייה הצטרפו כל קרנות הקולנוע, האיגודים, אנשי המחקר והאקדמיה, המדיה החדשה,  המיזמים והקופרודוקציות. הדיונים, המפגשים, סרטי התעודה והיצירה - הכל פעל יחד כמיזם אינטר-דיסציפלנארי.

בניית הפרויקט נראתה לי גם כאתגר חברתי - איחוד מחדש של הקבוצות המרכיבות את הקולנוע הישראלי ובנייה של אסטרטגיה לניהול אמנותי, ארגוני וחברתי בעלת ערך רב.

אסיים דרך הסיפור היהודי, הקשור לאמירתו של גדול ההוגים המוערך עלי באופן אישי  - הרב הראי"ה קוק. כשנתבקש לברך את הקמת האקדמיה לאמנות "בצלאל", שלח הרב קוק ברכה ובה טבע את הסיסמא המופלאה "הישן יתחדש והחדש יתקדש", שמהדהדת בכל כתביו, ודומני שיש בה משום סיכום תמציתי של החיבור בין הקולנועי לחברתי, בין הישן לחדש.

מצד אחד יש בה ביקורת על ה"ישן", בימי הרב קוק על היישוב הישן בארץ-ישראל. בימינו אנו על תרבות הקולנוע, כפי שמשתקפת בדמותה של הקהילה דהיום, והכרה בצורך של תרבות זו להיבנות מחדש. מצד שני, יש בה גם הכרה בערכו החיובי של ה"חדש", כפי שהשתקפה בשעתו בתרבות ההשכלה וכיום בתפקיד האקדמיה והפיתוח המדעי, כגורם בונה ומעצב בתהליך התחדשותה של התרבות והחברה בישראל. ביטוי חזק במיוחד למחשבה דיאלקטית זו, שחוקרים רבים עמדו על מרכזיותה, נמצא בסיומו של מאמר הראי"ה, תחת הכותרת "הדור":

"...ולב האבות יתחיל להכיר את כל אוצר הטוב והסגולה הגנוזה שבבנים, בעומק נפשם הערה והחיה, והבנים יכירו את הקדושה, ההוד והתפארת המלאים בלב האבות, שלקחו להם כל אלה בנחלה מדורי דורים ע"י שמירת קדושתה של המסורת וע"י הדבקות הפנימית. וכל אחד מחבריו יקח את כל הטוב, את כל הנאה, אחרי הזרחת אור החוכמה, הגבורה העוז והענווה משני הצדדים, שכל אלה יביאו להכרה נאמנה, שרק ע"י ההתאחדות התרבותית והרוחנית של ישראל הצעירה עם ישראל הזקנה תבוא ישועה ותצמח גאולה".

ואולי זה ההסבר לחיוניות ואולי זו התקווה של סיפור הקולנוע הישראלי.

ביתן ישראל בפסטיבל הסרטים הבינ"ל בקאן יפעל בין התאריכים 12-22 במאי, 2016.

אירוע מקביל - When Technology and Art Meet - יתקיים בערב 16 במאי 2016, ב-SOSA רחוב שוקן 13, תל אביב. פרטים נוספים והרשמה כאן.