במהלך המשחקים האולימפיים בשנת 1980, ארה"ב התמודדה מול כוח נורא והרסני – נבחרת ההוקי של ברה"מ. כשכל העולם מסתכל, נבחרת ארה"ב שהיתה בעמדת נחיתות, הצליחה לעמוד באתגר ושדרן הטלוויזיה אל מייקלס צעק "האם אתם מאמינים בניסים?".

כן, אני מאמין בניסים. אף אירוע ספורט לא הפך אותי למאמין אלא חיי הם אלו שהפכו אותי למאמין.

הרשו לי לחזור אחורה אל ילדותי. כאשר הייתי בן 10 אבי נפטר מהתקף לב. לגדול בלי אב היה קשה. מרבית שנותיי כמתבגר ומבוגר צעיר ניתן לתאר אותי כ"לא בשליטה" ו"מוטרד". בתיכון היו לי בעיות עם דמויות סמכותיות וזה התפתח לשימוש בסמים, צריכת אלכוהול וחוסר יכולת להחזיק עבודה. הפכתי לכעוס ונוטר טינה.

אז, כשהייתי בן 20 איבדתי את אחי הגדול. עוד פגיעה במשפחה, בכיוון שלי ובחיי.

מאוחר יותר בשנות העשרים המוקדמות שלי, קיבלתי מכות כה חמורות עד שכמעט ומתתי. עד היום יש לי את הצלקות. 

בעיית הסמים שלי צמחה עד לנקודה שהיה עלי לאשפז את עצמי במוסד גמילה. בגיל 25 הייתי שבור מבחינה פיננסית ורגשית, חסר כיוון והיוויתי בעיה עבור החברה והמשפחה שלי.

כיום, בגיל 58, אני מתקדם לקראת היותי מיליארדר ומעולם לא הייתי שמח יותר מבחינה רגשית. אני קם כל בוקר עם מטרה. אני יודע מה אני עושה ולאן אני הולך. אם הייתם מכירים אותי לפני 35 שנים ומשווים אותי כיום למה שהייתי בעבר, גם אתם הייתם מאמינים בניסים.

בזכות המעבר מלהיות נטל על החברה שלא יכול לשרוד יום ללא סמים, ועד למנכ"ל של מספר חברות המגלגלות מיליוני דולרים כל חודש ועבודה עם חברות שדורגו ברשימת 500 Fortune, השאלה שצריכה להישאל היא – כיצד נס זה קרה?

מישהו אמר לי פעם "החיים הם אינם סביב מה שהיה בעבר, אלא סביב מה שאתה מצליח לעשות".

הרעיון הפשוט שהעתיד שלי חשוב יותר מהעבר שלי, החל תזוזה שאיפשרה לי להתחיל ליצור בחיי ולא רק להיות צופה עליהם. הפסקתי את עניין הסמים בבת אחת, למרות שנאמר לי להתחיל להשתמש בתרופות מרשם כדי לסייע לי להתמודד עם "יתר" הבעיות שלי. במקום זאת, קיבלתי החלטה שהצילה את חיי. לקחתי את כל האנרגיה שלי וחוסר הכיוון שלי והשקעתי את כל כולי 100% לעבודה.

הנס בחיי התרחש בזכות פילוסופיית 100 האחוזים. 

התחלתי מכך שהגעתי מוקדם ונשארתי עד מאוחר. פגעתי בקיר והלכתי כל הדרך. גם אתם יכולים לגרום לנס להתרחש אם תפסיקו לתת רק חצי מעצמכם ותכניסו את עצמכם ב-100 אחוזים. לתת 100% מעניק הצלחה בפרופורציות כה גדולות עד שזה משנה חיים. לעשות דברים חלקית לעולם לא ירגיש טוב כפי שלהשקיע את כל כולך מרגיש. לכו את כל הדרך. תבינו, עדיף להתרסק כתוצאה מכך שמשקיעים את כל כולכם מאשר לשחק אותה בטוח ולעולם לא להרגיש כלום.

נסו את זה: ללא סיבה בכלל התחילו למחוא כפיים. מחאו כפיים במשך 5 שניות לכבוד ההתחייבות שלכם לתת 100%. עשו זאת.

כיצד הרגשתם?

האם נתתם 50% למחיאות הכפיים? 75%? או שאולי נתתם 100%? - אני בספק. הפעם, אני רוצה שתלכו כל הדרך. הצמידו ידיים ומחאו כפיים עבור זה שאתם בחיים. השתגעו קצת. מחאו כפיים לכבוד הרגע ותנו לזה 100%.

עשו זאת.

כעת, כיצד אתם מרגישים?

האם הגוף שלכם מרגיש שונה? האם אתם חשים את האנרגיה?

כעת, קומו ותנו 100 אחוזים בכל יום ובכל דרך.

למשל, אם אני בסטארבאקס ואומר תודה על הקפה אני הולך לעשות זאת בכל הכוח: "היי, זה קפה מעולה, אני מעריך את זה שהכנת אותו בדיוק כפי שאני אוהב. הנה טיפ עבורך ודרך אגב יש לך אחלה ידיים". המוכר/ת יהיו מוארים. זה לא ניסיון להתחיל עם מישהו, זה לומר תודה ב-100%. הם מאירי פנים, אני מאיר פנים, הם מרגישים טוב יותר אני מרגיש טוב יותר ושני הצדדים שמחים.

אם אני משתתף במסיבה, אני אהיה כל כולי במסיבה. אנשים יגיעו כי הם יודעים שאני 100% בכל המסיבות. אני חי לחלוטין והכל יכול לקרות כי אני הולך על כל הקופה. אנשים אוהבים להיות סביבי בשל כך. אני לא מרגיש טוב כאשר אני לא עושה 100%. זו דרך נפלאה לחיות.

אך, זה גם גרם לי לבעיות. להיות ב-100% גרם לי בעיות רבות, קיבלתי ביקורת מאנשים אחרים ונכנסתי לקשיים. אבל אני מעדיף בעיות שנובעות מכך שאני חי 100 אחוזים מאשר בעיות מכך שאני חי רק 25% או 50%.

אני מעדיף ללמוד כיצד להכניס את כל כולי מאשר לרומם את עצמי. 

היו 100% עם ההתלהבות שלכם. היו 100% עם המטרות שלכם. אתם רוצים לפגוע בקיר לפני שהמתחרה שלכם יפגע בקיר. כמה קירות אתם יכולים להפיל? אני רוצה להפיל את כולם. מכיוון שבמוקדם או במאוחר אני הולך להיות 100% וכבר לא יהיה קיר אלא רק הצלחה בצד השני.

חיי הם נס וזה מאחר והתחלתי להתייחס ברצינות לעסקים. הכנסתי את כולי, 100%. המעבר מהיכן שהייתי לפני 35 שנים להיכן שאני כיום הוא סיפור ההצלחה הטוב ביותר שתמצאו. זה נס גדול יותר ממה שקרה באולימפיאדה ב-1980 וזה נס שכל אחד יכול לגרום לו לקרות. אני מבטיח לכם - כל נס שתיצרו בחייכם יכלול את פילוסופיית 100 האחוזים.