משרד החינוך, בהובלתו של שר החינוך נפתלי בנט, יצא לפני שבועות אחדים בקמפיין חובק מדיות המעודד בני נוער לצלול אל נבכי מקצועות המדעים: "לתת חמש להייטקיסטים" (זהו הסלוגן שמוביל את הקמפיין) וללמוד 5 יחידות מתמטיקה, פיסיקה וכיו"ב. הרציונל העומד מאחורי המהלך של זריקת המוטיבציה ללימודים ריאליים מוגברים, הנו כי לימוד מתמטיקה ומדעים ברמה הגבוהה ביותר המוצעת במערכת החינוך, פותח דלת ללימודים אקדמיים במקצועות ההנדסה וההיי-טק במוסדות הלימוד המובילים, ומנתב את דרכם של המוכשרים לעתיד מזהיר יותר בקריירה ממוקדת טכנולוגיה עילית.

ואולם, הזרעים של ההזדמנויות הגדולות להצלחה לא בהכרח נובטים מ-5 יחידות לימוד מתמטיקה. על מנת לכוון אל המטרה ולא להחטיא, יש צורך בכרטיס כניסה מאתגר ומורכב יותר. כמנהל חממה טכנולוגית בתחום המדיקל, המלווה חברות הזנק צעירות משלב הרעיון הראשוני, דרך פיתוח המוצר ועד להפיכת החברה למסחרית ויציאתה המבורכת לשווקים, אני סבור שתמונת ההצלחה בהיי-טק צבעונית, ורבת פנים בהרבה. ההצלחה דורשת לא רק טכנולוגיה ומדע, אלא גם כישורים רבים אחרים מדיסציפלינות כמו מדעי החברה והרוח.

אין ספק כי בסיס מדעי רחב ומעמיק מעניק יתרון עבור מי שחפץ לעסוק ב R&D, וקריטיים לפיתוח הטכנולוגי בחברות הזנק, ואולם אין להתעלם מן העובדה כי כישורים אחרים מבחינים לא פעם בין הצלחה לכישלון של מיזם הזנק זה או אחר. יכולות שיווק, כריזמה אישית וכישורי ניהול, מסייעים ליזמים לסחוף אחריהם משקיעים פוטנציאליים, להניע צוות מחקר לפעולה ולפלס דרך בין ים של מתחרים.  כישורים בינאישיים, הבנה בסיסית בפסיכולוגיה, אופי יזמי, צימאון לידע ורעב להצלחה - הם מרכיבים קריטיים להנעת אנשים. הבנה כלכלית ועסקית קריטית לכל מיזם, שכן בסופו של הדבר הצלחת חברות ההזנק נבחנת בראש ובראשונה בפרמטרים אלו. וכמובן, יש צורך בצוותים אדמיניסטרטיביים ותפעוליים, כתבים טכניים, מתרגמים בשפות שונות, בלוגרים מוצלחים וכיו"ב.

"בתי הקברות" הווירטואליים של תעשיית ההיי-טק הישראלית, בענף הביומד כמו גם בענפים אחרים, מלאים בחברות סטארט-אפ עם רעיונות טכנולוגיים פורצי דרך ומוצלחים, שכשלו עקב מחסור ממשי בצוות מוכשר ומנוסה בשיווק ובניהול. היעדר בקיאות והיכרות צפופה עם הדרכים לגיוס משקיעים, התנהלות מול קרנות הון-סיכון, אנג'לים, מוסדות המדען הראשי וגורמים רלוונטיים מחו"ל, מביאה חברות הזנק רבות אל שוקת פיננסית שבורה, ומכאן קצרה הדרך להתרסקותו של החזון. אחת הבעיות המרכזיות בהיי-טק הישראלי, שגורמת לחוסר יכולת לגדל חברות ענק בסגנון אמריקאי, היא היעדר ידע ויכולת שיווקית, הגם שחברות ישראליות משתפרות בכך במרוצת הזמן.  

מכיוון שחברות סטארט-אפ אינן "מופע יחיד" (ONE MANS SHOW), הרי שהסוד לפיצוח השיטה, נעוץ ביצירת הרכב צוות מנצח, שמסוגל לקדם, כמקשה אחת, את הפרויקטים הטכנולוגיים שבליבת פעילות החברה.

חסות בצילה של חממה טכנולוגית, המטפחת חברות סטארט-אפ מהשלב המוקדם (שלב הסיד- seed), מהווה פתרון אפקטיבי עבור החברות הצעירות, שכן המטרייה הרחבה שהיא מספקת חולשת על תחומים רבים: ידע עסקי וניהולי, פיננסים, משאבי אנוש, פיתוח עסקי ומעטפת קשרים עסקיים ענפים. כל זאת, בנוסף לתמיכה טכנולוגית צמודה. החממה, למעשה, מסייעת לחברות להתגבר על מכשולי "רעשי הרקע" ולהתמקד בליבת פעילותם, פיתוח המוצר עד לאב טיפוס והתמסחרות.

מדינת ישראל התברכה בנוער איכותי וסקרן, צמא לידע וחדשנות. הסללת בני הנוער להעדיף לימודי מתמטיקה מוגברים היא חשובה, במיוחד לילדים שנוטים לכך ואצלם יש לטפח מצויינות בתחום, אך טיפוח ערכים וכישורים נוספים כמו מנהיגות, ניהול, שיווק ויזמות, חשוב לא פחות. יחודו של ההיי-טק הישראלי, הוא לא רק בכוחו המדעי, כי אם גם באופי המיוחד של היזמים הישראלים. משום שכך, עלינו לטפח בהם גם יכולות שאינן מדעיות וקשורות למדעי החברה והרוח, ורק כך נוכל להתגבר על התחרות הקשה שמתפתחת בתחום ההי טק ומאיימת על מעמדו היחודי של ההי טק בישראל.