מי שפתח עסק חדש מכיר את התחושה הנוגעת לשמו של בית העסק. אנו נרצה כי יהיה לבית עסקנו שם קליט, מעניין, מסקרן, שם שיגרום לצרכן לזכור אותנו. לשם העסק יש חשיבות רבה ונרצה לייחד את השימוש בו כך שיעשה רק על ידינו.

דרך המלך להגנה על שם בית העסק, מותג אשר בבעלותנו או שם מסחרי אחר אשר משמש אותנו להצגת סחורות או שירותים בשוק, היא באמצעות רישום סימן מסחר. אולם, מהו אותו "סימן מסחר"?

על פי הגדרות הדין, "סימן מסחר" הוא "סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם". לפיכך, תכליתו של סימן מסחר היא לזהות בית עסק מסוים בעבור הצרכן וליצור בעבור הצרכן מעין זיקה מחשבתית בין המותג/הסימן הקיים על גבי המוצר/השירות המסוים לבית עסק פלוני.

במילים אחרות, ברור כי כל בית עסק יסכים כי שם בית העסק שלו או המותג אשר בבעלותו משמש עבור קהל לקוחותיו הנוכחיים והפוטנציאליים כאיתות על מקור הטובין או השירותים אותו הוא מעניק ללקוחותיו.

בישראל וכן במרבית העולם, בכדי להגן על סימן מסחר, יש צורך לרשום את סימן המסחר ברשם סימני המסחר כתנאי ראשוני והכרחי למתן הגנה בנוגע לסימן המסחר. כך, סימן שאינו נרשם לא יהיה מוגן בישראל (זאת למעט סימן מסחר מוכר היטב שאדון לגביו במאמר נפרד).

ההגנה על סימן מסחר היא הגנה טריטוריאלית. כלומר, ולצורך הדוגמה, אין די ברישום סימן מסחר בישראל לשם הגנה על סימן המסחר באנגליה – שכן הסימן נרשם אך ורק בישראל. אם כך, מה יעשו בתי העסק הפועלים בישראל ובחו"ל? כיצד הם יוכלו להגן על סימני המסחר שלהם גם בישראל, אך גם בחו"ל?

בכדי להגן על מותג ושם בית עסק הפועל בארץ ובחו"ל אדון ברישום סימן מסחר בינלאומי.

אפשרות רישום סימן מסחר בינלאומי ללקוחות ישראלים אשר פועלים גם בחו"ל נעשה בישראל באמצעות "פרוטוקול מדריד", שהיא אמנה בינלאומית שישראל הצטרפה אליה בספטמבר 2010. רישום סימני מסחר בינלאומיים באמצעות פרוטוקול מדריד מתאפשרת על-ידי מערכת המנוהלת בידי המשרד הבינלאומי לקניין רוחני WIPO, המשמש כסוכנות של האו"ם.

כיצד מתבצע הרישום?

כתנאי מקדים, חשוב לציין כי רישום של סימן מסחר בינלאומי יכול להיעשות בידי לקוח ישראלי בעשרות מדינות במקביל, אך הוא מתבסס על בקשה לרישום אותו סימן המסחר בישראל או על אותו הסימן אשר כבר נרשם בישראל. כלומר, כניסה לתהליך של רישום סימן מסחר בינלאומי הוא אך ורק אם הלקוח הישראלי מעוניין להגן על אותו סימן מסחר גם בישראל ומגיש לשם כך בקשה לרישום הסימן או שהסימן כבר נרשם בישראל. 

שימו לב: ניתן לבסס בקשה לרישום סימן מסחר בינלאומי על גבי בקשה לרישום סימן מסחר ישראלי ואין צורך להמתין עד שהסימן הישראלי יירשם.

עם זאת, במשך חמש שנים מתאריך הרישום הבינלאומי, קיימת תלות בין הרישום הבינלאומי לבין הסימן הישראלי או לבקשה לרישום הסימן בישראל, עליה סימן המסחר הבינלאומי מתבסס. אם במשך 5 השנים כאמור, יתבטל סימן המסחר בישראל, עם ביטולו יתבטל גם סימן המסחר הבינלאומי.

תוקף רישום בינלאומי הוא 10 שנים והוא בעל אפשרות חידוש בכפוף לתשלום אגרה מתאימה.

ומהן יתרונות השיטה?

הגנת סימני מסחר היא הגנה טריטוריאלית: כלומר, במרבית המקרים, היה ונרשם סימן בישראל הוא יהיה מוגן בישראל.

לפיכך, במקרים בהם בעל סימן מסחר מעוניין להגן על הסימן במדינות רבות בהן הוא פועל  - הרי שטרם פרוטוקול מדריד, היה עליו, כלקוח ישראלי, לפעול לרישום סימן מסחר עצמאי בכל מדינה ומדינה בה הוא מעוניין לבצע את רישום סימן המסחר. כחלק מהתהליך היה על הלקוח לפנות לעו"ד או נציג מקומי בכל אחת מהמדינות כאמור, להגיש בקשה עצמאית לרישום הסימן בכל אחת מהמדינות כאמור,  ולנהל הליך רישום עצמאי לכל דבר ועניין.

פרוטוקול מדריד מאפשר לבית עסק ישראלי – לנהל הליך רישום סימן מסחר בינלאומי באופן מרוכז. כך, אותו לקוח ישראלי יכול למנות עו"ד ישראלי העוסק בתחום סימני המסחר, ולהגיש באמצעותו בקשה אחת, לרוב באנגלית, לרישום הסימן בישראל וכן בכל שאר המדינות הנבחרות לשם הגנה על הסימן– וזאת תוך תשלום אגרות באופן מרוכז. כך, לאור היותו של ההליך מרוכז ויעיל יותר - ישנה גם הוזלה משמעותית בעלויות בעבור לקוחות ישראליים.

המאמר אינו ממצה את החומר המשפטי הקיים והמתפתח תדיר בנושא, ולפיכך מהווה סקירה משפטית תמציתית שייתכן שחלו בה טעויות. לכן, המאמר שנכתב על דעת המחבר, אינו מהווה המלצה, עצה מקצועית, יעוץ משפטי או חוות דעת משפטית, ואף אינו יכול לשמש כתחליף להתייעצות עם עורך דין. כל שימוש או הסתמכות על המאמר הוא באחריות הבלעדית של המשתמש, ומהווה ויתור על כל טענה כלפי מחבר המאמר.