רבים מהסטארט-אפיסטים יאלצו כבר בתחילת דרכם לגייס משקיעים למיזם שלהם, אשר יסייעו בהפיכת החלום למציאות. ההשקעה בסטארט-אפ, לרוב, הינה השקעה כלכלית לא מבוטלת, ורוב היזמים אינם בעלי הון עצמי מספיק, מה שמחייב חיפוש אחר משקיעים פוטנציאלים. במאמר זה אפרט סוגי משקיעים שונים, ונפרט את הנקודות החשובות לכל קבוצת משקיעים.
רבים מהסטארט-אפיסטים יאלצו כבר בתחילת דרכם לגייס משקיעים למיזם שלהם, אשר יסייעו בהפיכת החלום למציאות. ההשקעה בסטארט-אפ, לרוב, הינה השקעה כלכלית לא מבוטלת, ורוב היזמים אינם בעלי הון עצמי מספיק, מה שמחייב חיפוש אחר משקיעים פוטנציאלים.
על מנת להימנע מעלויות גבוהות בתחילת הדרך, ישנה אפשרות להכניס לצוות אנשי מפתח בתחומים רלוונטיים, כך שלא נצטרך להוציא כספים, אלא נוכל להשתמש באותם שותפים. לדוגמה: שותף אשר יודע לכתוב קוד, יכול לייצר בתחילת הדרך את הצורך בתשלום לחברת פיתוח תכנה. ואילו מיזם אשר אין בו שותף שיודע לכתוב קוד, יצטרך כבר בראשית הדרך להיעזר בשירותיה של חברת פיתוח תכנה, על מנת להוציא את המיזם לפועל.
אפשרויות גיוס הכספים הן רבות, וחשוב לבחור בדרך המתאימה ביותר בעבור המיזם שלכם. כאשר קבוצת יזמים מחליטה לגייס הון חיצוני, עליה לבחון פרמטרים רבים, ועל פיהם להחליט באיזה אפיק קיימת הכדאיות הרבה ביותר לגיוס הכספים.
האפשרות לגיוס כספים באפיקים השונים, מושפעת לא פעם מהשלב בו נמצא המיזם. כידוע, את חייו של המיזם ניתן לחלק למספר מקטעים, להלן המקטעים הרלוונטיים לנו:
1. Pre Seed- זהו בעצם שלב הרעיון.
2. Seed- זהו השלב שנקרא 'היתכנות הרעיון', אשר במסגרתו נבדקה האפשרות הפרקטית לפיתוח המיזם, ופותח מודל עסקי.
3. Prototype- זהו שלב האב טיפוס. בשלב זה קיים אבטיפוס של המיזם, וזהו הבסיס להמשך התפתחות המיזם.
4. StartUp- זהו בעצם השלב בו המיזם מתחיל לעבוד, ולצבור הכנסות המאפשרות את המשך פעילותו, או לחלופין, בשלב זה גויס כסף אשר מאפשר את המשך פעילות המיזם.
כאמור, ניתן לגייס כסף בכל אחד מהשלבים, כאשר המשוואה ברורה: ככל שנגייס כסף בשלב מוקדם יותר, המשקיע ייקח על עצמו סיכון רב יותר, סיכויי הצלחת המיזם נמוכים יותר, ולכן כמות המניות עליה נאלץ לוותר בעבור כספי המשקיעים תהיה גדולה יותר.
כעת נעבור לסוגי המשקיעים השונים, ונפרט את הנקודות החשובות לכל קבוצת משקיעים:
1. מימון על ידי הון עצמי
האפשרות הראשונה, והעדיפה ביותר היא מימון באמצעות ההון העצמי של היזמים. לפעמים, ובעיקר בשלבים הראשונים, כאשר העלויות אינן גבוהות, ניתן לממן את הפרויקט על ידי השקעה של השותפים עצמם. היתרון באפשרות זו הוא שההגה נשאר במלואו בידיכם, כלל אחוזי ההחזקה נשארים שלכם, והבלעדיות לנווט את המיזם לכיוונים שנראים לכם נכונים - נתונה אך ורק לכם. מאידך, ישנו סיכון ובמידה והמיזם לא ימריא, יתכן ותפסידו את כל השקעתכם.
2. מימון בנקאי
האפשרות השנייה היא לקיחת מימון מהבנק. היתרון באפשרות זו הוא שלא מאבדים מניות במיזם, כיוון שהבנק לא 'משקיע' בסטארט-אפ, אלא מלווה לחברה או לשותפים, ובבוא היום ההלוואה תוחזר לבנק בתוספת הריבית על החוב. החיסרון הטמון במימון הבנקאי הוא שאת ההלוואה צריך להחזיר, ובמידה ולא יוחזר הכסף, ככל הנראה הבעלות על המיזם תועבר לידי הבנק, וינקטו צעדים משפטיים כנגד היזמים. (לרוב, מניות המיזם ישועבדו כנגד ההלוואה, כך שאי החזרת הכסף תגרום לבנק להיפרע מהיזמים באמצעות המניות). חסרון נוסף באפיק זה טמון בכך שקשה מאוד לגייס מימון בנקאי להשקעת סטארט-אפ, ובמידה והצלחנו לגייסו – הריבית תרקיע שחקים, וזאת כמובן בעקבות הסיכון הרב אותו נוטל על עצמו הבנק.
3. מקורות ממשלתיים
כאשר מדברים על מקורות ממשלתיים ישנם שני אפיקים, הראשון הוא המדען הראשי והשני הוא החממות הטכנולוגיות.
דרך המדען הראשי, ניתן לקבל מימון נח לסטארט-אפים שונים. החיסרון באפיק זה הוא שלרוב יש למצוא מקור מימון מקביל למיזם, כאשר ההלוואה מהמדען הממשלתי מוענקת כהשתתפות לסך המימון של החברה.
החממות הטכנולוגיות אף הן חלק מעבודתו של המדען הראשי, ובמסגרת החממות יכול היזם לקבל עזרה, סיוע ותמיכה מקצועית בשלבים הראשונים של המיזם. בנוסף, ישנה אפשרות לקבל סיוע במימון המיזם, עד מצב בו המיזם יכול לגייס כסף ממקורות אחרים. יתרון עקרי של אפיק זה הוא הקשרים הנוצרים בתוך החממה, והדלתות הנפתחות בפני היזמים המשתתפים בפרויקטים מסוג זה.
4. אנג'לים
באפיק השקעה זה, נגייס כסף ממשקיע פרטי בעל הון. אנג'ל משקיע בחברה ומקבל בתמורה אחוזים ממנה, כאשר מטרתו, ברוב המקרים, היא להשקיע סכומי כסף במספר רב של מיזמים, כאשר אחדים מתוכם יצאו אל הפועל, ויניבו לו תשואה שתהיה גבוהה יותר מסך השקעתו בכלל המיזמים. החיסרון באפיק זה הוא שברוב המקרים גיוס מאנג'ל נעשה פעם אחת, ובמידה ונדרשים סכומים נוספים, יתכן והאנג'ל הספציפי לא יהיה מוכן מלהשקיע עוד, ולכן נאלץ לפנות לאפיקים אחרים או לאנג'לים נוספים. היתרון באפיק זה הוא שברוב המקרים האנג'לים מנוסים ומשופשפים בתחום, והם מעניקים מניסיונם הרב ליזמים הצעירים.
5. קרנות הון-סיכון
קרנות אלו מנהלות כספים עבור המשקיעים בהן, וכפופות לתשואות ויעדים אותם הן צריכות לספק למשקיעים. קרנות הון-סיכון יכולות להשקיע סכומים נכבדים, ולכן אפשר להיעזר בהן במספר סבבי גיוס. היתרון באפיק זה הוא האפשרות לגייס סכומים גבוהים, אך החיסרון נובע מכך שהקרן מחויבת להציג תשואות למשקיעיה, מה שיכול לגרום לקרן לאלץ את היזמים לבצע אקזיט מוקדם, על מנת לעמוד ביעדים.
לסיכום, אפשרויות הגיוס הן רבות ומגוונות, וכמו שפירטתי בתחילה – הן מושפעות מהמצב בו נמצא המיזם ובהיקף הגיוס. לצורך העניין אם המיזם דורש השקעה של 150,000 שקלים, ככל הנראה לא נפנה לקרן הון סיכון ונעדיף דווקא אנג'ל או מימון עצמי, כיוון שבאפיקים אלו הדרך מהירה יותר, והבירוקרטיה מועטה. מנגד, אם הסטארט-אפ נמצא בשלב מתקדם, ויש כוונה להגדיל באופן משמעותי את המחקר והפיתוח ודרושים סכומים משמעותיים, ככל הנראה נפנה לקרן הון סיכון, ונוותר על הניסיון לקבל הלוואת מיליוני דולרים מהבנק.
מייסד ומנכ"ל חברת פיתוח התכנה AnyApp
מאמרים נוספים