אנחנו לא צריכים לספר לכם על אתגרים העומדים בפני סטארטאפים כי אתם ודאי מכירים אותם היטב: אתם קבוצה קטנה של מייסדים שעושים הכל מהכל. סביר להניח שחלוקת העבודה בינכם לא מוגדרת מספיק טוב וחסרים לכם אנשי מפתח שמכירים היטב את השטח. אתם נמצאים תחת עומס ומרוץ נגד השעון, והתקציב שלכם כבר מזמן נגמר, בטח אם אתם עדין לפני שלב הגיוס.

לאורך השנים חברות רבות התמודדו עם אתגרים דומים, כאשר אחד הדומיננטיים שבהם הוא כל נושא אפיון המוצר, לא פעם ולא פעמיים שאלות בדבר האפיון צפות במהלך זמנים שונים של הפיתוח, כשלפתע צומחת התודעה שהמוצר לא אופיין כראוי עד כה. במצב שכזה נדרשים מומחי עיצוב חווית משתמש להיכנס לתהליך ולהתממשק באופן שוטף בכדי להביא לתוצאות באפיון ממשק המשתמש וחווית המוצר.

לומדים, לפני שמלמדים

בתהליך השילוב של מומחי ה-UX, תקשורת היא המסילה שמובילה להצלחה, על כן זה אמור להיות הקו המנחה מרגע ההצטרפות לתהליך ועד לסופו. בשלב ראשון, יש לבצע תהליך לימוד ממוקד ומזורז, בכדי להשתלב בזרם העבודה ללא עיכובים מיותרים. לאחר מכן יש להתחיל בשלב בניית הקונספט שהוא הליבה של התהליך כולו. על כן, מהרגע שהושגה התממשקות ראשונית וצוות ה-UX הופך מפסיבי לאקטיבי, תמונת מצב בעבור בנייתהקונספט מתבהרת, בכדי להבין לאיזה כיוון מתקדמים ובאיזה קצב.

הפגישות הראשונות עם בעלי העניין, הן למעשה התפאורה לגיבוש הרעיון המרכזי שלשמו התכנסו המייסדים מלכתחילה, הפוקוס מתמקד באפיון הלקוח, בצרכיו, ובאופן בו הסטארטאפ עונה עליהם בצורה הפונקציונלית ביותר. מטרתן של הפגישות היא יצירת Wireframe אינטראקטיבי על מנת להתחיל ולרוץ עם תוצר כלשהו, כשבו בזמן,  הממשק מקבל פידבקים מידיים אשר הופכים אותו גמיש לשינויים. תהליך גיבוש הקונספט מביא עמו אתגריים בגלל הקוטביות שבין יציאה לשוק באופן המהיר ביותר, לבין היציאה עם תוצר בשל ככל האפשר על מנת למשוך משקיעים. לפיכך האידיאולוגיה בשלב זה צריכה לדגול במספר פגישות של כל מקבלי ההחלטות תוך כדי תנועה, על מנת לחתור למטרה, ולא להתעכב בבירוקרטיות הקשורות לאישורים דירקטוריונים.

"השלב הראשון מרגע הצטרפותם של מומחי חווית המשתמש היה התמקדות בבניית תכנית ניטור ובגישת הלקוח לאותה התכנית" מספר אורי, מנכ"ל חברה המתמחה בפיתוחפלטפורמת ניהול מידע לניטור מרחוק, המנגישה תוצאות בדיקות רפואיות לגופי רפואה. "הפורמט היה מספר ימי עבודה מרוכזים לצורך גיבוש הקונספט והאפיון המפורט. נפגשנו ב-UI לכחצי יום שהדרכנו אותם על המערכת.לאחר מכן צרפנו לפגישה את מנהלת מחלקת האפיון ומנהל מחלקת הגרפיקה לצורך סיעור מוחות משותף בו החלו לעלות רעיונות לקונספט לוגי וויזואלי" מוסיף אורי, כשהוא מדגים בפנינו את תהליך בניית הקונספט.

לוח זמנים ברור בעת בניית המוצר: המתודולוגיה ומקרה הבוחן של החברה

יעילות ודיוק הם שם המשחק כשמסייעים לסטארטאפ, ועל סמך התורה הזו פותחה מתודולוגיה ברורה המחולקת לשלבים היררכיים:

1. הגדרת מוצר- חשוב לבצע הגדרה מדויקת של צרכי המשתמשים, על מנת להגדיר את הפונקציונליות של המוצר לקראת תרגום לסביבת העבודה העתידית שלו. מרבית הסטארטאפים מתמקדים בזיקוק ה-MVP, שהיא הפונקציה הבסיסית ביותר שתאפשר שימוש במוצר. חשוב להסתייע במבט חיצוני על מנת למקסם את הדיוק הקונספטואלי.

"הבנו שהאתגר העיקרי שלנו הוא להבין מה הוא הצורך האמיתי של הלקוח, ואיך נגבש דרישות מהמוצר שלנו בכדי לייצר רעיון שלם וקוהרנטי שמבוסס על חוויית משתמש מצוינת", ממשיך ומספר אורי.

2. דמו לצורכי שיווק וגיוס משקיעים - הקו המקביל שנמתח בין גיוס משאבים, לבין המשך הפיתוח, יוצר לעיתים חוסר הלימה בין מה שמוצג למשקיעים לבין המוצר כשלעצמו.על מנת לתת מענה לאתגר שכזה, יש ליצור Wireframe  אינטראקטיבי, אחד כזה שיחפוף לתהליך הפיתוח, ובאותו הזמן יציג רמת גימור הולמת על מנת לסייע בגיוס המשקיעים.

אורי מספר על הדמו: "המוצר שיצרנותוך כדי העבודה הצמודה היה דינאמי ומעודכן ברמה יומית. מה שאפשר פידבק מהיר, גמישות גדולה ושינוי הפוקוס בהתאם לצרכים ולדרישות המשתנים. מצגת האפיון שימשה אותנו לא רק לצורך העיצוב והפיתוח, אלא גם לאינטראקציה אל מול הלקוחות בפגישות והצגת המוצר שלנו".

3. פיתוח גרסת בטא/ גרסת 1.0 של המוצר – גרסת ה-1.0 היא חומר הגלם עליו מושתת התוצר הסופי, חשוב לבסס גרסת בטא יציבה, נאמנה למקור, אשר תהיה שמישה לאורך זמן רב ככל האפשר.יש ליצוק ולבסס גרסה שכזו, אשר תתכתב עם הקונספט, באופן הפרודוקטיבי ביותר לתהליך הפיתוח.

"הצורך הראשוני שלנו היה מעין דמו לצורך גיוס והצגה ללקוחות מרכזיים (קופות החולים בישראל). הגרסההראשונית הייתה מורכבת משני חלקים:הראשון הוא ממשק בנייה ומעקב לתכנית ניטור לפציינטים והשני הוא ממשק הגישה של הפציינט למערכת לצורך הגדרת החשבון שלו ומעקב אחר תכנית הניטור שלו", נזכר אורי בגרסת הדמו. "הגרסה שימשה אותנו לאורך כל התהליך,גם בעת שהיינו מכניסים שינויים, זה לא היה ניכר כלפי חוץ, ולמעשה ייצב בעבורנו את הפיתוח".

הסיפור של אורי והחברה שלו, הוא בהחלט מדגם מייצג של סטארטפים רבים בשוק,שגיבשו רעיון טוב בעל פוטנציאל, אך מעט מתקשים לחבר את הגלגלים נכון על מנת להתחיל לנוע, זו הסיבה שלשמה חברות עיצוב חווית משתמש קמו - על מנת לנשוף במפרשים ולהניע את הסטארטאפ קדימה,בצורה כזו, שתמקסם את הפוטנציאל של המוצר. עיצוב חווית המשתמש נהיה רלוונטי יותר מרגע לרגע עבור כל מוצר ולאור הממצאים שהעלנו פה – לא כדאי להפחית בחשיבותו.