בימים אלו, לקראת כניסת "חוק הנגישות לשירות", קיימת עליה דרמטית בכמות החיפושים למילים "נגישות לאינטרנט" ובעלי אתרים רבים חוששים מתביעה משפטית. החוק יכנס לתוקף בישראל ב-25 באוקטובר 2016, במקביל לחוקי נגישות לתחום האינטרנט הנכנסים או נכנסו לתוקף השנה ובשנים האחרונות.

הנגשת האתר מסייעת לבעלי מוגבלויות שונות להשתמש באתר ביתר קלות. בין היתר מדובר במשתמשים עם קשיי ראיה, קשיי שמיעה, קשיים מוטוריים, קשיי קשב וריכוז, קשיי קריאה ותקשורת ועוד.

הקנס הצפוי לבעלי האתרים שלא יחלו את התקנות האלה באתרם הוא עד 50 אלף שקלים ללא הוכחת נזק. חברות רבות חרדות מפני החוק, לעיתים באופן מוצדק ולעיתים לא. אנסה ליצור מעט סדר בנושא:

למה צריך הנגשה?

ההנגשה באינטרנט הינה חלק קטן אך משמעותי בתהליך הנגשת השירותים לאנשים עם מוגבלויות. על פי מרבית המחקרים לכ-17% עד 22% מהתושבים במדינות מערביות יש מוגבלות כלשהי, מתוכם לפחות כאחוז עד שלושה אחוזים מהאוכלוסיה לא יכולים להסתדר באינטרנט כלל ללא הנגשה, ול-40% מהם הנגישות עשויה לעזור. זאת על פי נתוני חברת מיקרוסופט. 

מי פטור מלהנגיש את האתר שלו?

בעלי אתרים שלעסק שלהם הכנסות הפחותות מ-500 אלף ש"ח לשנה אינן נדרשות להנגיש את האתר. מעבר לכך, כל בעל אתר מוזמן לפנות לנציבות לאנשים עם מוגבלויות לקבלת פטור יחודי מפאת מורכבות טכנולוגית שאיננה פתירה, כובד עלויות לא סביר על האתר וכו'.

כיצד אנגיש את האתר שלי?

הנגשה בסיסית איננה דבר מסובך. באתרי תוכן ההנגשה יכולה להתבצע כמספר שעות או לכל היותר מספר ימים בשיתוף המתכנתים ועורכי התוכן של האתר. ניתן למצוא כמה מדריכים ברשת שמסבירים כיצד לעשות זאת, כגון אתר נגיש, יוזמה משותפת של איגוד האינטרנט הישראלי, עמותת נגישות ישראל והאוניברסיטה הפתוחה. עם זאת, כאשר מידת המורכבות של האתר עולה, גם רמת המורכבות של ההנגשה עולה. כמו כן, ככל שלאתר יש יותר משתמשים, כך מן הסתם החשיפה של האתר לתביעות גדלה. עבור אתרים גדולים, הכוללים מאות ואלפי עמודים, אפשרות ההנגשה הידנית אינה מהווה אופציה ריאלית, והברירה הכמעט יחידה היא להיעזר במערכות אוטומטיות להנגשת תכנים.

מומלץ לבחור יועץ חיצוני שיבדוק את הנגשת האתר. משרד הכלכלה הכשיר "מורשי נגישות לשירות" אשר יכולים לספק "תעודת הכשר" במידה והאתר אכן הונגש. עם זאת, אין בתחום האינטרנט תעודות הכשר סדורות כפי שיש לדוגמא באבטחת מידע, לכן האחריות תמיד נופלת מראש על בעל האתר.

מורכבות גדולה יותר קיימת באתרים גדולים. בעולם מתבצעים מעל לשבעים סוגי בדיקות על כל רכיב באתר. רוב הבדיקות נוגעות לקוראי מסך המיועדים לאנשים עיוורים, בשילוב עם דפדפנים שונים ומערכות הפעלה שונות. הבדיקות כוללות מבחנים של משתמש עיוור עם קורא מסך מסויים בדפדפן מסויים. היה ואותו משתמש נכשל בהפעלת האתר, הוא מופלה בעיני החוק וזכותו לתבוע את האתר.

לעומת זאת, בארץ מקובל לבצע עד חמישה סוגי מבחנים לבדיקת הנגישות. בפועל, מנסיוננו, באתרים גדולים מבצעים עד שלוש בדיקות בלבד, ובאתרים קטנים לא מבצעים בדיקות כלל. נתון זה חושף חברות גדולות ובעיקר בינוניות לתביעות מבלי ידיעתן.

חשוב לציין כי בשוק בישראל מוצעים פתרונות רבים, אך רובם אינם מספיקים את הצורך להנגיש את האתר כולו.

האם אנו עומדים בפני מבול של תביעות?

ככל הנראה לא, אך זה עדיין לא אומר שאין כאן חשיפה לתביעות,  ולכן החשש קיים. עד כה הוגשו תביעות ייצוגיות נגד מספר גופים בשוק כנגד הפרה של נגישות באינטרנט, אך מפאת קדימות התביעות למועד כניסת החוק, הן נדחו בעת הגשתו. עם זאת כבר הוגשו תביעות רבות אחרות בתחומים בהם החוק כבר נכנס לתוקף.

החוק עדין בהתהוות, ומתווספים אליו עוד הבהרות בימים אלו. כמו כן, חסר בחוק מידע רב, כגון: מהו הזמן הסביר למתן תגובה בעת תלונה של משתמש, מה נחשב "מאמץ סביר" מצד הארגון היה והוא אכן נמצא לא נגיש ועוד נושאים מהותיים רבים. נושאים אלו ידונו בבתי המשפט, ולדעתי יעדיפו, ובצדק, את טובת הנפגע. מאידך, צפוי שבתי המשפט יתנו מענה של זמן סביר לטיפול בתקלות, היה ואכן יראה כי נעשה מאמץ סביר מצד אותו עסק לתת מענה ולתקן את האתר.

לסיום, למרות הקושי הלא מבוטל לעמוד בתנאי החוק, צריך לזכור שבסופו של דבר הוא נוצר כדי לאפשר לכל אדם, גם אם הוא בעל מוגבלות, לקבל את הזכות לקבל שירות ולהיות חלק אינטגרלי מהחברה, הן בעולם הפיזי והן ברשת. על ידי התאמת האתר לדרישות, בעלי אתרים לא רק יכולים להמנע מתביעות אלא להרוויח משתמשים נוספים, כך שהמאמץ בסופו של דבר ישתלם להם.