ד"ר ניצה קרדיש, מנכ"לית חממת "טרנדליינס אגטק" סיפרה לנו על תעשיית האגרו-טק בישראל: "תחום האגטק בישראל "סובל" מסכיזופרניה מובנית, מחד הוא נהנה מאתוס של הצלחות בעולם המתפתח והמפותח. מצד שני, הוא שבוי קונספטואלית כתחום בלתי אטרקטיבי עבור עולם טכנולוגיות ההי טק וההון סיכון. סכיזופרניה נוספת היא בפער שבין התרומה של האגטק לבין חוסר האמון בתחום כמקור לרווחיות המשקיעים".

כיצד תחום האגרו-טק תורם לנו?

"משימת האגטק היא לפתח טכנולוגיות שיאפשרו הגדלת יבולים תוך הורדת התשומות הנדרשות. על פי דוח של ה-FAO, הדרישה למזון בשנת 2050 תחייב עלייה של 70% בייצור החקלאי. חממת Trendlines Agtech הפועלת במסגרת הרשות לחדשנות של המדען הראשי, עושה זאת מתוך הכרה בחשיבות התחום ובעתיד שהוא מבטיח למשקיעי הון הסיכון. מענה לצורך עתיד להגיע מטכנולוגיות חדשות הנוגעות למסלול שעובר המזון מהשדה לצלחת. טכנולוגיה שתייעל את העבודה של החקלאי, תעלה את הרווחיות שלו ותקטין את טביעת הרגל שלה על כדור הארץ. רשימת הטכנולוגיות החדשות מגוונת: מכשירי מובייל המאפשרים גישה ממוחשבת ואלחוטית לשדה, סנסורים לניטור פרמטרים בצמח, מיפוי והדמיה דיגיטאלית לאזורי בצורת, ורובוטים למיכון חקלאי. כל אלה מאפשרים ניהול חוות אוטומטי המתבסס על איסוף נתונים מחקלאים רבים, כאשר למאגר הידע העצום חשיבות מכרעת בעתידה של החקלאות. נשמע עתידני? למעשה הכול כבר כאן - כאן מתחילה התקווה, ויחד עמה גם הבעיה. תעשיית האגטק בחיתוליה, התחום מתעורר אך עדיין לא מושתת על סיפורי הצלחה גדולים. אי הוודאות היא בין הגורמים שלא מאפשרים לגורמים פיננסיים מסורתיים לחבור לקהילה ולפתח אותה. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהנתון כי ב-5 שנים בלבד סך ההשקעות באגטק בעולם קפץ מ-400 מיליון דולר בשנת 2010 לכמעט 5 מיליארד דולר בשנת 2015".

אז היכן עומד הקושי?

"התעמקות בנתונים מגלה שתי עובדות: הראשונה, רוב ההשקעות בתחום ה-AgTech וה-FoodTech נעשו בחברות בשלות ובוגרות, בשלבי פיתוח מתקדמים. השניה, רוב ההשקעות הן בחברות שפרופיל הסיכון שלהן נמוך.  הרבה רעיונות מבריקים בתחום החקלאי לא זוכים להגיע לשלב המסחור, משום שהתקציב שלהן אוזל. על מנת שנוכל ליהנות מהצלחה של עשר חברות עלינו להתחיל לפחות עם מאה חברות בשלב ה-seed. ולכן, יש להתמקד בהשקעות שיאפשרו בניית תשתית, יש להשקיע יותר משאבים בסטארט אפים בשלב מוקדם (early stage). מימון שיאפשר לחברות להגיע לאבן דרך משמעותית בפיתוח הטכנולוגי, שתהווה את המקפצה לגיוס הבא".

כיצד היית ממליצה להכניס משקיעים לתחום?

"לעניות דעתי, המגמה החיובית באגטק צריכה לדרבן משקיעים לגלות אמון בחברות בשלב ה-seed. אחת הסיבות לכך נעוצה בעובדה שהביקוש גדול מההיצע. עובדה זו תמיד פועלת לטובת "המציעים" ומכאן ההזדמנות. גישה אחרת היא פיזור הסיכונים ע"י הגדלת מעגל המשקיעים, כאשר מספר קרנות הון סיכון משקיעות יחד, הסיכון מתפזר וזה מאפשר לחברות לגייס סכומי כסף יותר משמעותיים. מקור נוסף הוא גיוס המונים בפלטפורמה מובנית, גישה המאפשרת לגייס יותר כסף מיותר משקיעים קטנים, ולהוריד את הסיכון לכל משקיע. פרופיל משקיעים נוסף הוא "impact investor" - אנשים או ארגונים שמשקיעים בהמצאות שיש להן השלכות חברתיות חיוביות בתחומים כגון מזון, מים ומחסה. משקיעי האימפקט מתעניינים בטכנולוגיות האגטק המיועדות לפתור בעיות של בזבוז משאבי סביבה, פגיעה אקולוגית וחלוקה בלתי סבירה של משאבים. באופן כללי, האגטק בישראל הוא הזדמנות גדולה, ויש לחזק את המומנטום, להשקיע ביזמים, ולקרב משקיעים חדשים לתחום".

ספרי על כנס האגריווסט שיתקיים בסוף החודש

"מאז כנס ההאגריווסט הראשון ב-2012 בו השתתפו כמאה איש, מספר המשתתפים גדל וכיום הוא נחשב לאחד מארבעת הכנסים החשובים ביותר בעולם בתחום. השנה צפוי כנס האגריווסט להיות הגדול מכולם, תודות להשפעתו ולצמיחה הגדולה של המתעניינים בתחום מתוך הבנת הפוטנציאל הגלום בו. הכנס יכלול שני פאנלים מקצועיים: מקומם והשפעתם של החקלאים כמשתמשי קצה בהתפתחות ההשקעות באגטק, ומגמות וטרנדים חדשים באגטק. במרכז הכנס תעמוד תחרות הסטארט-אפים, בה ייקחו חלק 12 חברות הזנק ישראליות שיציגו את הטכנולוגיות שלהן בפני הקהל ופאנל שופטים".