This is a man's world אומר השיר, כך אומרת לנו גם המציאות בשטח. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטסטיקה, נכון לשנת 2015 אחוז הנשים בהיי-טק היה 36% בלבד. חלקן של המנהלות בכל המשק הוא בסה"כ 32% והפער בהכנסה החודשית בשנת 2014 עמד על 33% לטובת הגברים. המצב בעולמות היזמות איננו  רחוק משם.

מירב גוטמן היא יזמית ומשתתפת ב"בית של היזמות הישראלית" בקורס שנועד לקדם נשים יזמיות במתחם היזמות Lighthouse ברעננה. מירב מעידה כי מאז שנכנסה לעולם הזה כמעט ולא נתקלה בסטארט-אפיסטיות ומצאה את עצמה כאישה יחידה בכנסים ומפגשים שונים בעולם הזה. על פי עידו מנור, מנכ"ל ,Lighthouse אחוז הנשים בתחום מגיע למספרים חד ספרתיים "חייבים לשנות את המאזן הזה – ומהר״.

המחזור הראשון של הקורס מתקיים בימים אלו, במסגרתו 35 נשים יקבלו מגוון של כלים שיאפשרו להן להתברג לשוק עם המיזמים שלהן. בין תכני הלימוד ילמדו אסטרטגיות שיווק, גיוס כספים וגיוס משקיעים, בנית תוכנית עסקית וטיפים להקמת מיזם דרך היבטיים משפטיים, חשבונאיים ועוד.

מירב הקימה סטארט אפ בתחום הניווט וכבר נמצאת בהליכים לפריצה לשוק העולמי. "הקורס מקיף ופותח דלתות, הקצב מהיר ובמפגש השני כבר הכרנו ויצרנו קשרים עם מגוון דמויות מפתח רלוונטיות ומעניינות".

איך זה ללמוד בסביבה כל כך נשית?

"הלימודים מאוד מפרגנים. כל אחת מרגישה שיש לה שותפות. יש כאלו שחוששות כי בכל זאת יש רעיונות ייחודים ויש כאלו שפתוחות להיפגש ולבצע סיעור מוחות משותף. זה בסדר גמור שכל אחת נמצאת במקום שלה, אין מה לעשות... להיות יזם זה גם תהליך רגשי לא פשוט, לנטוש את הקונספט של  עבודה מסודרת, הכנסה חודשית,  ביצוע הוראות של אחרים וללכת ישר עם הלב. זו בוודאי חוויה שיכולה לעורר חרדה ולפרקים אף ליצור קושי. לאט לאט מבינים שסטארט אפ זה כמו ילד, רק אתה רוצה לגדל אותו, ואם הוא מוצלח, אחרים מוכנים לתת יד, אבל בסופו של דבר זה שלך".

מי מוביל את הקורס, גברים או נשים? איך זה משפיע על הלימודים?

רוב המרצות הן נשים השמחות שאינן צריכות לדבר לשני המינים, וגם מדגישות חוויות שובניסטיות שהן חוו. זה מעורר בקהל היזמיות בדרך כלל גלי צחוק של הבנה מהולה בצער ובאמפתיה. יש פתיחות עצומה ליצירת קשר אישי עם כל אחד ואחת מהמרצים. אני באופן אישי פניתי למירב אורן כדי שתשתמש בכפתור הניווט (אלגוריתם שפיתחה מירב במסגרת הסטארט אפ שלה) עבור פרויקט המסעדות הפתוחות שלה והנה, כבר הובטחה פגישה לאחר החגים. וברוח טובה של עניין אמיתי ולא חובה מוסרית. חשוב לי לציין שהקורס הזה לא היה מתקיים ללא שלושת הנשים היקרות שארגנו אותו: הילה אוביל ברנר - יזמת סדרתית מקימת ארגון יזמיות ומייסדת קמפוס תל אביב לאימהות, אלין קופרמן מקימת הסטארט אפ MAKEMYPLATE ויפעת שוהב - סטארטאפיסטית בתחום התרופות לחקלאות.

כל זה נשמע טוב ויפה, אבל מה קורה מחוץ לדלתות הכיתה "בעולם האמיתי"? ישראל מוגדרת כאומת הסטארט-אפ, כמה מתוך החברות למיטב ידיעתך מובלות ע"י נשים? כמה צוותים יש שעיקרן נשים?

מעטות הן הנשים בתחום היזמות, אישה יזמית גם צריכה לדעת מה בדיוק היא רוצה. היא נדרשת להיות מומחית בתחומים רבים, להיות מסוגלת להוביל פרויקט עם כל הקשיים הטכניים שיש בו ולהמשיך להתעדכן במצב השוק לאורך כל התקופה בה היא מפתחת את המוצר שלה. הערנות הכרחית וחשובה להישרדות של המוצר.

אני לא מכירה הרבה סטארטאפיסטיות, להיפך, זה נדיר ביותר,  אבל אולי פשוט לא פגשתי.

יכול להיות שלנשים קשה יותר בשלב גיוס הכספים?

בהחלט, והכל מתחיל ונגמר בבעיה של קשרים. אין לי את החבר'ה מהמילואים שיעזרו לי, והכי חשוב ב-12 שנים האחרונות לא יכולתי להתברג לעמדת מפתח בחברה כלשהי גם בגלל שעבדתי מהבית, וגם בגלל שהייתי עסוקה בלגדל את שלוש בנותיי. עכשיו בתי הקטנה בת 7 ואני יכולה להישאר קצת יותר מאוחר ולהתחיל להזיז עניינים.

זה נשמע כאילו ילדים זה תירוץ לעיכוב בקריירה, אבל האמת היא שזה נכון, וגם נקודת הפתיחה בחיים משמעותית לתהליך הזה מאוד: האם יש כסף בבית, האם יש משפחה תומכת או האם את בעלת השכלה גבוהה. כל אלה הם חסמים בכל תחום, אבל במיוחד בתחום היזמות שדורש מאתנו לבדוק מחדש את גבולות הסבלנות של הסביבה הקרובה ושלנו. 

כנערה, שמעתי מאדם קרוב אליי ביקורת נוקבת על יזם שהוא הכיר שמציב בסיכון את משפחתו וזה מאוד הפחיד אותי, המחשבה שיום אחד אעשה משהו כזה למשפחתי. עם השנים הבנתי שאני לא יכולה להמשיך להתכחש למי שאני ולאחר שרכשתי ידע ונסיון התגברתי על הפחד והלכתי עם הלב.