זכויות בעלות, הסכמי השקעה ראשוניים, עסקה סיטונאית, זכות הצטרפות, עבודה מוזמנת, עשינו לכם כאב ראש? אלו רק חלק מהמושגים שיזם צריך להכיר בדרך להצלחת הסטארטאפ שלו.

אז נכון שהדבר הוא לא בראש מעיינכם כשאתם בסך הכל רוצים לפתח את המוצר שלכם, אבל אם לא תכירו היטב את ההיבט המשפטי בהקמת הסטארטאפ, אתם עלולים למצוא את עצמכם בצרות צרורות.

אז כדי לעשות לכם קצת סדר בראש נפגשנו עם עו"ד אסף בן דוד, מנהל הקליניקה להנגשת משפט לסטארט-אפים כדי שיענה לנו לכמה שאלות.

האם יזם מתחיל יכול להסתדר בהקמת המיזם הטכנולוגי שלו ללא יעוץ משפטי?

"מבחינה עסקית יזם יכול להקים ולקדם את המיזם שלו. עם זאת, חשוב להבין שחלק גדול מהטעויות הנפוצות והמהותית מתרחשות דווקא בשלבים הראשונים של הקמת המיזם ולכן רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי לפני או במקביל לשלבים הראשונים של ההקמה, גם אם זה רק פגישת הכוונה ראשונית.

כך למשל, יזמים רבים עובדים על המיזם במקביל ואפילו בזמן עבודתם במקום אחר מבלי לדעת שחוזה ההעסקה שלהם אינו מתיר זאת – דבר זה מסכן את הבעלות שלהם על היצירה או הקניין הרוחני שלהם (האפליקציה, האתר או התוכנה שיצרו). דוגמא נוספת ואולי הנפוצה ביותר היא אי-הסדרת זכויות הבעלות בעת קבלת שירותים מגורם חיצוני. כך למשל, כאשר צוות יזמים פונה לחברת פיתוח שתפתח עבורם אפליקציה, פנייה כזאת נחשבת ל-"עבודה מוזמנת" לפי חוק זכות יוצרים, ולכן אם היזמים לא יקבעו במפורש שהזכויות באפליקציה שלהם, אז לפי ברירת המחדל בחוק, הבעלות באפליקציה תהיה של חברת הפיתוח, וזאת גם אם היזמים שילמו את מלוא הסכום.

כלומר, היזמים עשויים למצוא את עצמם עם יצירה (האפליקציה) שהם חושבים שהם הבעלים שלה ("כי שילמנו עבורה") מבלי שהיא באמת שלהם, מה שיהווה בעיה בעת תהליך בדיקת הנאותות שתעשה כאשר יבוא משקיע רציני."

הקליניקה להנגשת המשפט לסטארטאפים במרכז הבינתחומי, אשר בראשה עומד עו"ד אסף בן דוד,  מעניקה ייעוץ משפטי בחינם ליזמים המקימים מיזם בתחום הטכנלוגי ומגיעים מאוכלוסיות בלתי מיוצגות הכוללת עולים חדשים, תושבי פריפריה, דתיים, ערבים ודרוזים - והכל תוך מתן עדיפות לנשים.

באיזה חסמים נתקלים יזמים שמגיעים מאוכלוסיות אלו בהקמת הסטארטאפ שלהם?

"החסמים שונים מקבוצה לקבוצה, עם כי יש מן המשותף לחלק מן הקבוצות: מרחק פיזי (דבר שמאפיין בעיקר את תושבי הפריפריה - רוב האירועים מתקיימים במרכז), קשיי שפה (בקרב עולים חדשים, בין היתר), חוסר ניסיון בתחום היזמות, היעדר גישה למנטורים ולתוכניות השונות לצורך קבלת עזרה, וכן קשיים חברתיים או מגדריים המתבטא באי-שילוב של ערבים, חרדים ונשים (לפי נתונים סטטיסטיים שמתפרסמים)".

את השירות בקליניקה מעניקים סטודנטים מצטיינים למשפטים בשנים ג' ו-ד', תחת פיקוחו של מנהל הקליניקה. הקליניקה בעצם מעניקה את כל השירותים שסטארט-אפ מתחיל צריך (למעט בתחום הפטנטים המהווה תחום שלם נפרד) הכוללים הסכמי מייסדים, תנאי שימוש, מדיניות פרטיות לאפליקציה או אתר, הסכמי סודיות, הקמת חברה, הסכמים מול נותני שירותים ועוד. מעבר לכך הקליניקה בונה סביבה יזמית הכוללת תכנית מנטורים, הורדת מסמכים משפטיים בחינם או במחיר מסובסד, אירועים ליזמים וגישה חופשית למידע משפטי-יזמי באתר הקליניקה.

מדוע הסיוע ניתן דווקא למיזמים טכנולוגים?

"יש לא מעט גופים שנותנים ייעוץ וליווי למיזמים לא טכנולוגיים – כמו עסקים קטנים או מיזמים כגון אתרי אינטרנט למכירת מוצרים פיזיים. כך למשל ניתן למצוא את המערך של מט"י (מרכז טיפוח יזמות), את המרכז לפיתוח עסקים קטנים של Wix ועוד הרבה גופים פרטיים אחרים. עם זאת, בתחום של היזמות הטכנולוגית אין כמעט ארגונים שמעניקים ליווי פרו-בונו (ללא עלות או בעלות סמלית) ולכן ראינו לנכון לעזור היכן שהעזרה הכי נדרשת."

ולסיום, מה הטיפ הכי חשוב לדעתך עבור יזם שעומד להקים את הסטארטאפ שלו?

"על-אף שזה נשמע ברור מאליו, יזמים רבים אינם פונים לקבלת ייעוץ משפטי בתחילת הדרך, דבר שגורם לבעיות ו/או עלויות רבות בהמשך. אין צורך לשלם אלפי שקלים לייעוץ או ליצור את כל מערך ההסכמים על ההתחלה, אבל כן חשוב לקבל ייעוץ ראשוני – מה שאנחנו בקליניקה מכנים "מיפוי משפטי". במסגרת המיפוי המשפטי העו"ד שומע על המיזם, ומסביר ליזמים מהם "המוקשים" המשפטיים מהם עליהם להיזהר ואיך ניתן להימנע מהם. אני חושב שחלק גדול מהפתרון זה שהיזמים לפחות ידעו מהם אותם המוקשים. אם הם בוחרים להימנע או לטפל בהם, זה כבר תלוי בהם שכן בסופו של דבר הם מחליטים. "

מיונים למחזור השלישי של הקליניקה להנגשת משפט לסטארט-אפים נעשית בימים אלו וניתן להגיש מועמדות עד לסוף חודש אוקטובר.