בגרמניה, ובעיקר בברלין, התבססה בשנים האחרונות תעשיית קרנות הון סיכון המשקיעה בחברות סטארט-אפ בתחום האינטרנט. קרנות הון סיכון מקימות סניפים בגרמניה ויזמים מכל העולם שהתקשו לגייס השקעה במקומות אחרים מתמקמים בברלין במטרה להקים בה את החברה שלהם. נכון לשנת 2016, קרנות הון סיכון גרמניות גייסו כספים רבים להשקעה בחברות סטארט-אפ. לפי דוח שפורסם לאחרונה ע"י מחלקת המחקר של קרן Frontline Ventures  ו-Point Nine Capital רק בשנת 2016 גייסו קרנות הון סיכון גרמניות סכום של 2 מליארד יורו שנועד כולו למטרה זו. 

עובדה זו הובילה לעלייה במגוון האפשרויות העומדות בפני יזמים בגרמניה לגיוס השקעות, החל משלב הסיד/פרה-סיד (Pre-Seed/Seed), דרך שלבי גיוסים מתקדמים יותר (Series A & B) ועד לשלב ה-Late Stage. רצוי לציין כי את סבבי ההשקעות בסטארטאפים גרמניים בסכומים של למעלה מ-10 מליון יורו מובילים בדרך כלל משקיעים בינלאומיים וזרועות השקעה של תאגידים גרמניים.

יחד עם זאת, מעט קרנות הון סיכון בגרמניה מסוגלות להשקיע בחברות סטארט-אפ סכום של למעלה מ-5 מליון יורו. כמו כן, יש לציין כי קרנות הון סיכון גדולות נוטות להשקיע בשלבים ראשוניים מאוד של הסטארט-אפ. אלטרנטיבות נוספות לגיוס השקעה בגרמניה כוללות גיוס השקעה מקרנות פרייבט אקוויטי או ממשרדים משפחתיים (Family Offices). קרנות השקעה בינלאומיות מקצות לחברות סטראט-אפ גרמניות, בנוסף להון, גם זמן ומשאבים. לאור כל אלה, אין זה מפתיע שגרמניה מושכת אליה יזמים טכנולוגיים מכל העולם.

הקרנות המרכזיות שמשקיעות בסטארטאפים בגרמניה הן:

Rocket Internet - קרן שפועלת יותר כמו מפעל לייצור סטארט־אפים אשר משקיעה בעיקר בתחום ה-e-commerce.

Holtzbrinck Ventures - קרן המשקיעה בתחום ה-e-commerce ו-consumer internet

Point Nine Capital -  קרן המשקיעה ב-SaaS וב-Marketplaces

וישנן קרנות נוספות כמו Earlybird, High-Tech Gründerfonds, Index Ventures, Valar Ventures, Accel Capital, Balderton Capital, Partech ,Ventures, Deutsche Telekom, Capital Partners, Axel Springer Digital Ventures Project A Ventures, BlueYard, HitFox, Cherry Ventures, Lakestar, Frontline Ventures ועוד...

לצד מגוון רחב של אפשרויות לגיוס השקעות בגרמניה, בפני יזם השוקל להקים חברת סטארט-אפ בגרמניה עומדים אתגרים לא פשוטים. לדוגמא, חברות סטארט-אפ בגרמניה מתקשות לשמר עובדים מוכשרים, וזאת בשל המשכורות הנמוכות שנהוג לשלם בגרמניה בהשוואה למשכורות שמשולמות לאותם עובדים במדינות אחרות באירופה. במאמר מוסגר יצוין, כי אחד האתגרים שאיתו מתמודדות קרנות הון הסיכון בגרמניה הוא שיעור נמוך של יזמים, וזאת בהשוואה לשיעור היזמים שניתן למצוא בערים אחרות באירופה. בעיות ואתגרים נוספים הם מחסור במתכנתים, וכן תרבות גרמנית שלא מעודדת נטילת סיכונים (הגרמנים הם "שונאי סיכונים" ידועים ואוהבים ללכת "על בטוח"). הגרמנים אף מאוד איטיים באימוץ מוצר חדש, ובשנים האחרונות ישנה בעיה של התייקרות בעלויות מחיה ושל דמי השכירות בעיקר בערים כמו ברלין. כמו כן, שפה היא חסם מרכזי מאוד למי שרוצה לפתוח סטארטאפ בגרמניה. יזמים שירצו לעבוד בגרמניה יצטרכו לדעת גרמנית, שהיא שפה שקשה ללמוד אותה, לעומת אנגלית שהיא שפה קלה ונפוצה יותר מגרמנית. חשוב להדגיש כי שפת העבודה בברלין היא אנגלית וכי הרבה מהעובדים בתעשיית הסטארטאפים בברלין אינם דוברי גרמנית.

אך יחד עם האתגרים, ישנה בכל זאת הזדמנות גדולה ולא מעט יתרונות. על כך נדון בחלק השני של הכתבה.