בחלק הראשון של הכתבה סיפרנו לכם על ההזדמנות לגיוס השקעה בכלכלה הגדולה באירופה ועל האתגרים העומדים בפני היזמים שינסו את מזלם בגרמניה.

למרות אתגרים אלו, ישנן לא מעט יתרונות שיאפשרו ליזמים להתגבר על האתגר ולהקים את חברת הסטארט-אפ שלהם בגרמניה. כך לדוגמא, במספר לא מבוטל של אוניברסיטאות בגרמניה (כגון WHU, לייפציג ובמנהיים) קיימות תוכניות המכשירות סטודנטים ליזמות ולהקמת סטרטאפים. כמו כן, ישנן לא מעט אוניברסיטאות נחשבות מאוד בגרמניה (כגון: Karlsruhe Institute of Technology, RWTH Aachen, TU Munich ועוד...) המכשירות מהנדסים בתחומי התוכנה והמחשבים. מהנדסים אלו, תמורת משכורת נמוכות יחסית לערים אחרות באירופה ובונוסים, יסכימו לעבוד בחברות סטארט-אפ. יתרונות נוספים אותם ניתן למצוא בתעשיית הסטארטאפים בגרמניה הם אקוסיסטם חזק ואופטימי של אנשים המעוניינים לעבוד או להיות שותפים לסצינת הסטארטאפים בברלין, וכן רמה נמוכה של הונאות ושחיתות ומדיניות הגירה מקלה יחסית למדינות אחרות כגון אנגליה. בל נשכח, כי ברלין היא מקום מאוד יצירתי, טרנדי ואטרקטיבי שהמון אנשים צעירים ומשכילים, המגיעים מתרבות שמעודדת עבודה קשה, חפצים לחיות בו.

הסקטורים המובילים בתעשיית הסטארטאפים בגרמניה הם איקומרס, אדטק, פינטק, פנאי ובידור. לא חסרות דוגמאות לאקזיטים וגיוסים של חברות סטארט-אפ גרמניות בשנים האחרונות: Trivago מכרה אחזוקתיה לאקספדיה ב-477 מליון יורו, TeamViewer נמכרה ב-830 מליון יורו, Rocket Internet הונפקה בבורסה בשווי של 6.5 מליארד יורו, חברת Zalando הונפקה בבורסה בשווי של 5.3 מליארד יורו, חברת SCOUT24 הונפקה בבורסה וגייסה סכום של מליארד יורו בבורסה, Windeln.de נמכרה בסכום של 210 מליון יורו ו-BigPoint בסכום של 272 מליון יורו ועוד.

ויש גם דוגמאות לסטארטאפים ישראלים שנמכרו לחברות מגרמניה או שגייסו השקעה משמעותית מקרנות גרמניות: YAD2 נמכרה לחברת אקסל שפרינגר (Axel Springer) ב-165 מליון יורו, חברת Gettaxi גייסה מיצרנית הרכב פולקסווגן 300$ מליון, Inneractive הישראלית נמכרה לחברת RNTS הגרמנית ב-72 מיליון דולר ועוד.

מה צפוי לסטארטאפים שמעוניינים לסגור עסקת גיוס בגרמניה

ראשית, יזמים בשלבי גיוס מוקדמים מאוד יכולים לצפות לגייס סכום השקעה ראשוני בשלב הסיד וזאת בתנאי שיהיו לו מספר לקוחות ושיש בסטארט-אפ משהו ייחודי באמת. שנית, קרנות הון סיכון כדוגמת Rocket Internet ייטלו חלק בד"כ חלק בסבב גיוס שני (Series A). שלישית, סטארטאפים הנוטלים חלק באינקובטור (ויש לא מעט כאלו הפועלים בגרמניה כמו לדוגמא Rocket Internet) יוכלו לגייס השקעה ראשונית בשלב הסיד, אולם, יש לצפות שחלק מההשקעה בסטארט-אפ תצטרך לעבור לאינקובטור. לבסוף, סטרטאפים שירצו להתקבל לאקסלורטורים יצטרכו להקצות בין 5-7% מהון המניות בסטארט-אפ לאקסלרטור וזאת בתמורה להשקעה של 15-25 אלף יורו. לדוגמא, האקסלרטור P7S1 של תאגיד המדיה הגרמני Prosiebenו-Plug and Play של תאגיד המדיה Axel Springer. בחלק מהאקסלרטורים קיימת אופציה להשקעת המשך של עד 100 אלף יורו.

לסיכום:

1. גרמניה היא הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד האירופאי. העובדים בתעשיית הסטארט-אפ בגרמניה הם צעירים, משכילים מאוד, חרוצים ורגילים לעבודה קשה. מדיניות ההגירה במדינה היא מקלה, ושיעור השחיתות, ועלויות המחייה בה נמוכים ביחס למדינות אחרות באירופה.

2. רוב הקרנות הגרמניות משקיעות בסטארטאפים שמכוונים עצמם לשוק האירופאי. רוב חברות הסטארט-אפ בגרמניה מתמקדות בקהל יעד מהשוק האירופאי.

3. התרבות הגרמנית היא תרבות של "שונאי סיכון". הגרמנים נוקטים גישה זהירה וחשדנית כלפי אימוץ של מוצרים חדשים. קושי נוסף שיש לחשוב עליו הוא משכורת נמוכה ועליה מתמדת בעלויות מחייה שמקשה על שימור עובדים איכותיים לטווח הארוך.

4. רוב האקזיטים הגדולים היו של חברות סטארט-אפ שהמוצרים שלהם היוB2C או e-commerce. מספר רב של חברות שעשו אקזיט היו חברות שגייסו השקעה בדרך כזו או אחרת מקרנות גרמניות כדוגמת Rocket Internet, Earlybird וכו'.

שאלות נוספות ניתן להפנות לעו"ד אלון ספושניק למייל [email protected] או בטלפון 0722502512.

המחבר מבקש להודות למר אלון נאור, אנליסט בחברת אקסל שפרינגר על תרומתו לכתיבת המאמר.