זיו אלול ועופר יהודאי הכירו בצבא. הם שירתו יחד בחיל החימוש ונוצר בינהם חיבור אישי עמוק בעקבות אירוע טרגי. החבר הכי טוב של זיו, מור אלרז ז"ל, מ"פ במסייעת בגבעתי, נהרג בציר כיסופים בזמן הסתערות על מחבלים שתקפו אזרחים ישראלים. עופר, שהיה סטודנט בטכניון ובזמנו הפנוי עורך סרטים, הציע לעזור לזיו להכין סרט לזיכרו של מור. הם עבדו ביחד קרוב לשמונה חדשים על הסרט אותו הציגו בערב שערך זיו במלאת שנה למות חברו.

באותו זמן זיו למד באוניברסיטה העברית בירושלים במסלול Executive MBA. במסגרת לימודיו הוא היה צריך לעשות פרויקט גמר. אז הוא הציע לעופר לעשות את הפרויקט על החברה שלו – חברה שהפיקה סרטונים לימי הולדת, חתונות וכו'. הרעיון של הפרויקט היה להביא את עולם הסרטונים עליהם עופר עבד לעולם הסלולר. זה היה לפני 10 שנים – עוד בתקופה שבה המכשיר השולט בשוק היה נוקיה N95.

אז זיו ועופר נפגשו עם סלקום, פלאפון ושאר חברות הסלולר. הם הציגו להם רעיון שכאשר לקוחות פוטנציאליים מתקשרים לבעלי עסקים אז הם רואים את הסרטון של בית העסק. הרעיון הזה התפתח לרעיון אחר - שילוב פרסומות בתוך משחקים במכשירים סלולרים. המודל העסקי היה לתת משחקים בחינם תמורת צפיה בפרסומות. הם היו חלוצים במודל הזה של תוכן חינמי תמורת פרסום במובייל.

הלקוח הראשון שהסכים לעשות פיילוט לרעיון שלהם היה סלקום. לא היה להם עדיין מוצר וגם לא טכנולוגיה. מה שכן היה להם באותו זמן זה חלום, לקוח לפיילוט ואת מודי כידון שהסכים לעזור להם להביא מפרסמים. אז זיו החליט להשתחרר מהצבא ולהשתמש בכספי הפיצויים שקיבל כדי לפתח את המוצר. הכסף לא הספיק להם אז עופר מכר את הפיאט פונטו שלו... וכך הוקמה אינראקטיב.

כעבור 10 שנים, עם 76 עובדים, ואחרי השקעה של 11.5M$, נמכרה אינראקטיב לחברת RNTS ב-86M$. בראיון עימו מספר זיו אלול, מייסד ומנכ"ל חברת אינראקטיב, את סיפור הקמת החברה עד למכירתה ועל הלקחים שלמד בדרך. בימים אלו עובר זיו לתפקיד המנכ"ל של חברת RNTS.

מתוך הראיון

"אחרי שלוש וחצי שנים הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לשנות את המודל. זו הייתה החלטה מאוד אמיצה - לעזוב את מה שעשינו, וכמעט לפתח מוצר חדש לחלוטין של מרקטפלייס. והרבה פעמים יזמים צריכים להיות בצומת הזו שהם בעצם מאוד מאוהבים במה שהם עושים, בבייבי של מה שהם פיתחו והם לא יודעים 'לשחרר'. וזה דרש מאיתנו המון המון אומץ של לנטוש את מה שעשינו, לבא לאותם משקיעים, ולבקש 150K$ נוספים כדי לפתח בעצם מוצר חדש. הם הסתכלו עלינו ואמרו: 'תשמעו, אתם לא נורמאלים! השקענו בכם כבר קרוב ל-3M$. מה אנחנו אוניברסיטה?! אנחנו משקיעים בכם כסף כדי שתלמדו?!'. ואי אפשר היה להאשים אותם. ואני לא אשכח את המפגש הזה. זה היה עם אודי אילמן - אחד המשקיעים שלנו, ועם מודי כידון. ישבנו במשרד ושרטטנו להם גם את הפלטפורמה וגם איך אנחנו רוצים לראות מזה הכנסות דיי מהר. ושמנו יעדים – ועמדנו באותם יעדים. אומנם הכסף האחרון שקיבלנו היה הכסף הכי יקר אבל בלעדיו לא היינו מצליחים לעשות את אותו Transition למשהו אחר. זה גם דרש מאיתנו ויתורים. באותה תקופה עופר ואני היינו בלי משכורת – תקופת משבר, אחרי שלוש וחצי שנים, כי רצינו להשתמש במעט הכסף שקיבלנו כדי לפתח את המוצר הבא."

להאזנה לראיון המלא עם זיו בפודקאסט "יזמות או למות"