מי לא דמיין את עצמו מצטלם לעיתון רגע לאחר האקזיט? לממש אופציות זהו חלומו של כל עובד או עובדת בסטארט-אפ, אבל במציאות בה רק ארבעה מתוך כל מאה סטארטאפים זוכים להצלחה (לפי סקר IVC), אופציות הן כמו כרטיס לוטו.

קל להבין למה אופציות הפכו לחלק כמעט בלתי נפרד מהסכם עבודה בסטארטאפים. מדובר בתגמול  זול לסטארט-אפ, שכן הענקת אופציות לא מצריכה הוצאת מזומן. האופציות גם אטרקטיביות  מבחינת העובדים, שמקבלים כרטיס כניסה לחלום האקזיט בשיעור מס מופחת. הן רותמות את העובדים לחברה, ויוצרות אינטרס אחד משותף לכולם: הצלחה ומימוש האופציות. לכן, סטארטאפים רבים מעניקים אופציות לעובדים כתמריץ או כאמצעי תשלום. אולי יותר מכל דבר אחר, האופציות מייצגות עבור עובדי הסטארט-אפ את הפנטזיה שמועצמת באמצעי התקשורת עם התצלומים הקבוצתיים של "המתעשרים החדשים" - עובדי חברות שעשו אקזיט.

אבל כמה מהעובדים הללו שמצולמים באמת התעשרו? ומה הסיכוי שזה יקרה גם לנו? האמת היא שרק מעטים זוכים להגיע למצב בו הם יכולים לממש את האופציות. מעטים עוד יותר מקבלים סכום כסף שמרגיש כמו בונוס מפנק ורק בודדים באמת מתעשרים. עבור אותם עובדים ששוקלים את אופציית האופציות, אפרט בשורות הבאות כמה נקודות שחשוב להכיר. 

מהן אופציות?

אופציות הן הזכות לרכוש מספר מוגדר מראש של מניות החברה במחיר קבוע מראש (מחיר המימוש), וזאת בתנאי שיתמלאו תנאים מסוימים. התנאים למימוש האופציות מוגדרים בחוזה שנחתם בין החברה לעובד אחרי שההענקה מאושרת על ידי הדירקטוריון של החברה.

האם אופציות שוות כסף? האם כדאי לוותר על חלק מהמשכורת תמורתן?

אופציות שוות כסף רק אם קורה אחד משני הדברים הבאים: 1. החברה נמכרת לחברה גדולה יותר. 2. החברה מונפקת. אם הסטרט-אפ לא "מתרומם" - האופציות לא שוות כלום. חשוב לדעת שרק ארבעה מתוך כל מאה סטארטאפים זוכים להצלחה (על פי סקר IVC, הצלחה מוגדרת כהגעה למכירות של 100 מיליון דולר או יותר מ-100 עובדים או אקזיט בהיקף גדול מסך ההשקעות בחברה). ולכן, ברוב המקרים אופציות לא שוות כסף, כך שכדאי לחשוב טוב טוב לפני שמחליטים לוותר על חלק מהמשכורת (למשל) לטובת החלום. חשוב להבין מה המחיר שמוכנים לשלם עבור "כרטיס הגירוד".

בכמה כסף מדובר?

גם מי שבחר היטב את מקום העבודה וזכה להיות עובד או עובדת סטארט-אפ מצליח, וכעת הגיע הרגע המיוחל בו אפשר סוף סוף לתרגם את האופציות לכסף אמתי, הסכום עלול להתגלות כזניח או שולי, אלא אם כן מדובר באקזיט בסכומי עתק, כמו במקרה של WAZE, למשל (כמיליארד דולר), אבל מעטות החברות שמגיעות לשווי כזה.

למעשה, אם היינו באמת יצורים הגיוניים ופרקטיים, שמקבלים החלטות באופן מושכל, קרוב לוודאי שהיינו מוותרים על אופציות לטובת משכורת גבוהה יותר, ביטוח או כל הטבה אחרת.

אבל מי אמר שהגיון או פרקטיקה הם דרך חיים? רובנו, ואני כוללת את עצמי בתוך זה, כן מתפתים לחלום האקזיט, קשה להעביר את החיים בלי פנטסיה או חלום.

מותר לחלום אבל אסור לשכוח לעגן את החלום בהסכם אופציות מסודר. מה צריך לכלול הסכם כזה?

כאמור, התנאים למימוש האופציות מוגדרים בחוזה שנחתם בין החברה לעובד אחרי שההענקה מאושרת על ידי הדירקטוריון של החברה. חשוב לשים לב שזהו הסכם נפרד מהסכם ההעסקה. מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי טרם החתימה על ההסכם. בהסכם האופציות מוגדרים הנושאים הבאים:

1. כמות המניות - בהסכם מצוין מספר המניות המוענק ולא אחוז חלק העובד או העובדת בהון. (לצורך העניין, אפשר לקבל מאה אופציות, כאשר כמות המניות והאופציות בחברה יכולה להיות אלף או עשרת אלפים, זהו הבדל עצום בחלקו של העובד ביום האקזיט). גם כאשר העובד יודע מהו חלקו באחוזים, חשוב לדעת גם מהו שווי החברה כדי להשלים את התמונה. לעיתים עובד יקבל 0.1% מחברה בוגרת יותר בשווי מאה מיליון, וזה יותר מ-1% שיינתנו לעובד כשהחברה הייתה בשלבים ראשוניים ועדיין בשווי מאה אלף ש"ח.

2. מחיר המימוש (EXERCISE PRICE) - הסכום שיש לשלם על מנת להמיר את האופציה למניה. חשוב לשים לב שזהו לא הערך הנקוב של המניה (אלא בהקמת החברה), וזהו חישוב של שווי החברה לפי הערכת שווי חלקי כמות האופציות והמניות שלה (ההון של החברה). בדרך כלל מחיר ההמרה מאופציות למניות נקבע על סמך שווי החברה בזמן הענקת האופציות.

3. תקופת ההבשלה (VESTING) - האופציות בשלות על פני תקופה (בדרך כלל שלוש או ארבע שנים ולעיתים אחרי השנה הראשונה הן בשלות רבעונית) רק אופציות שהן בשלות ניתן להמיר למניות. למשל, אם העובד קיבל אלף אופציות לארבע שנים, ולאחר שנה (כליף) הבשילה המנה הראשונה - 250 אופציות, יש באפשרותו להמיר למניות רק את 250 האופציות הללו. שאר האופציות (750) יבשילו לאורך שלוש השנים הבאות ובמועדים שנקבעו מראש.

4. כליף (CLIFF) – המועד שבו מקבל העובד את הקצאת האופציות הראשונה, בדרך כלל אחרי שנה. המשמעות היא שאם עובד עבד בחברה 11 חודשים, ועזב (לא משנה מה הסיבה לעזיבה) – הוא לא זכאי לקבל אופציות, גם אם יש לו הסכם אופציות בתוקף, כי המניות עדיין לא הבשילו. אם עזיבת החברה היא בשלב יותר מאוחר, כאשר כל האופציות הבשילו למניות, בדרך כלל ישנו פרק זמן (שנקבע גם הוא בחוזה, בדרך כלל שלושה חודשים) להחליט האם רוצים לממש את האופציות שהבשילו למניות. במקרה כזה, למרות העזיבה, העובד עדיין יכול להיות בעל מניות בחברה, ולהרוויח אם תימכר. המשמעות היא שהעובד יצטרך "להוציא כסף מהכיס", ולשלם עבור ההמרה המידית למניות.

כמו בכל הסכם חשוב, לקרוא את האותיות הקטנות. עוד יותר חשוב לקבל ייעוץ טרם החתימה, כי משתנים נוספים ישפיעו על הסיכוי שלכם להרוויח ממימוש אופציות (כמו למשל דילול). חשוב לזכור - אופציות הן לא כסף, או הטבה, אלא כרטיס כניסה לפנטזיה ומהבחינה הזאת הן לא שונות בהרבה מכרטיס לוטו.