רוב חברות הסטארט-אפ שנמצאות בתחילת דרכן צריכות להתמקד לצד הפיננסי של העסק הזה. הן צריכות להבין כיצד הן יוצאות לדרך עם הון ראשוני מוגבל, איך הן מוצאות משקיעים ואיך הן מוודאות כי למוצר שלהם תהיה בכלל דרישה בקרב הקהל הרלוונטי. בכל הנושאים האלו אפשר לטפל באמצעות שיטת ה-MVP. אז מה זה בעצם אומר, ואיך חברות מיקור חוץ יכולות לסייע לכם? הנה כמה נקודות שיסיעו לכם בדרך להצלחה.
רוב חברות הסטארט-אפ שנמצאות בתחילת דרכן צריכות להתמקד לא ברעיון שלהן ובמטרה הסופית של המיזם שלהן אלא בצד הפיננסי של העסק הזה. הן צריכות להבין כיצד הן יוצאות לדרך עם הון ראשוני מוגבל, איך הן מוצאות משקיעים ואיך הן מוודאות כי למוצר שלהם תהיה בכלל דרישה בקרב הקהל הרלוונטי. בכל הנושאים האלו אפשר לטפל באמצעות שיטת ה-MVP. אז מה זה בעצם אומר, ואיך חברות מיקור חוץ יכולות לסייע לכם? הנה כמה נקודות שיסיעו לכם בדרך להצלחה.
אז על מה מדברים כשמדברים על MVP?
הפירוש של MVP הוא minimum viable product, כלומר הגרסה הבסיסית ביותר של המוצר, כל עוד מתקיימים בה מערכת התכונות האופטימלית שמאפשרים לחברה לבחון האם קיימת דרישה בקרב הלקוחות לאותו רעיון שעמד בליבת הסטארט-אפ.
העיקר בבניית מוצר כזה הוא קבלת פידבק מהלקוחות, או במקרה של סטאטראפים קבלת פידבק מאותם early adopters.
שיטה זו שהוצגה לראשונה ב-2008 ע"י אריק רייס, יזם אמריקאי ומייסד שיטת ה-Lean Startup, נפוצה מאוד בימינו ונמצאת בשימוש לא רק של חברות סטארט-אפ אלא גם ע"י תאגידים גדולים המשיקים קו מוצרים חדש.
היתרון המשמעותי של מתודולוגיה זו הוא קבלת פידבק ראשוני מוקדם ככל הניתן והתאמה של אותו פידבק לקונספט של החברה. הדוגמאות הנפוצות ביותר לשימוש ב-MVP בעולם ה-IT הוא שימוש בפיתוח אפליקציות היברידיות במקום קידוד מותאם לאנדרואיד ול-iOS.
האם שיטת ה-MVP מתאימה לכל הסטארטאפים הטכנולוגים?
יש שני סוגים של חדשנות עליהם עשוי להיות מבוסס הסטארט-אפ: חדשנות ממושכת (שוק מסופק וקיים, עם צרכים צפויים) וחדשנות משבשת (הצעת מוצרים לשוק חדש עם צרכים היפותטיים). MVP יעבוד מצוין בסטארטאפים שנשענים על חדשנות "משבשת". אבל היא תכשל בניסיון ליישם אותה במוצרים המבוססים על חדשנות ממושכת. הגיוני להשתמש ב-MVP כשעוד אין לסטארטאפים קהל משתמשים מוגדר, כשמציעים לו פתרון לבעיה חדשה או צורך חדש. במקרה זה, חדשנות שעומדת מאחורי אבטיפוס תהיה סיבה מספקת עבור מאמצים ראשונים לקנות או להירשם למוצר.
אתם סטארט-אפ חדש שיוצא לדרך בפיתוח המוצר? שימו לב:
סטארטאפים חדשים נאבקים לא מעט במציאת הטכנולוגיה הטובה ביותר לבניית הגרסה הבסיסית למוצר שלהם, שמספיקה לבדיקת ההיפותזות בתקציב מוגבל. יתכן ויש לכם רעיון מצוין למוצר חדשני, ואתם רואים בצורה ברורה את קהל היעד, אבל לא לכל חברת סטארט-אפ יש מספיק משאבים כדי לתכן מוצר, לייצר אבטיפוס, ליישם ולבדוק אותו.
החלטתם ללכת על מתודולוגית ה-MVP? מכיוון שעל פי מתודולוגית ה-MVP יש להשמיט כל מיני פונקציות, מפוארות ככל שיהיו, ולהשאיר רק את אלו שלמעשה מאפשרות לאבטיפוס לעבוד, זה לא תמיד קל להגדיר מה מהן באמת חיוני.
שימו לב לסימנים שמצביעים על כך שכדאי לכם לפנות למיקור חוץ:
העדר ניסיון בניהול פרויקטים – כדי שאבטיפוס יצליח, צריך לתכנן אותו באופן יסודי. ניסיון בניהול פרויקט הוא המפתח לתכנון נכון ולפרטים. הרבה יזמים מגיעים משטחים הרחוקים מעולמות ה-IT ומעולם לא התמודדו בבניית מוצר טכנולוגי מאפס. במקרה כזה פניה לגוף המעניק שירות מלא הוא מאוד מומלץ
מחסור במשאבים - לפעמים לסטארטאפים פשוט אין שום סיבה להעסיק צוות של מפתחים ומעצבים במשרדם, מכיוון שהעסק עצמו פועל בתחום תעשייתי אחר. במקרה זה, העסקה וחפיפה של צוות פנימי נשמע לא סביר, ופיתוח של המוצר ע"י חברת IT יהיה הפתרון הכי חסכוני ואפקטיבי.
מחסור בניסיון טכנולוגי – אחד מהיתרונות העיקריים של שיתוף פעולה עם חברות מיקור חוץ גדולות היא היכולת שלהם לייעץ לפתרון הטכנולוגי ולמסגרות המתאימים ביותר לפיתוח בשיטת MVP. לכן, אם לסטארט-אפ יש מושג בסיסי לדבר שאותו הם רוצים לעשות אבל לא לאופן שבו הם רוצים לעשות זאת, פיתוח מוצר במיקור חוץ יהיה הפתרון האופטימלי עבורם.
חוששים מפניה לפיתוח מוצמר במיקור חוץ? הנה כמה דברים שישמרו עליכם:
עבודה עם צד שלישי תמיד נראית כמסוכנת יותר מכמה היבטים עסקיים: החל מענייני סודיות ועד הסכנה שאותה חברה פשוט לא תפתח את המוצר. אבל יש כמה דברים שכדאי שתעשו בכדי לצמצם את הסיכונים האלו ובניהם:
· דרשו תמיד לחתום על NDA (הסכם סודיות) לפני שאתם חולקים את הקונספט של המוצר ואת תכנון הפרויקט שלכם.
· בקשו דגם בסיסי של ה-UI לפני שאתם חותמים כדי לוודא שאתם נמצאים באותו עמוד עם החברה המפתחת.
· בדקו מהו הניסיון של אותה חברה בשווקים הרלוונטיים כדי לבדוק את היכולות שלהם.
· קבלו הערכה מדויקת ואבני דרך מוסכמים כדי להימנע מחיוב יתר.
· בקשו מהם הפניות כדי להוכיח את אמינות החברה.
כדאי שתכירו - שלבי העבודה מול חברות מיקור חוץ
עבודה עם חברות מיקור חוץ היא די פשוטה: הלקוח שולח את דרישת הפרויקט ומקבל הערכה לאבני הדרך ממנהל הפרויקט. בשיחת טלפון ניתן לדון על פרטים שונים ובקשות נוספות מהצוות המפתח. הלקוח ומנהל הלקוחות מהצד השני מסכימים בניהם על תאריכי אספקה ושיטת התשלום והלקוח חותם על חוזה במטרה להתחיל בפרויקט.
במסגרת הזמן שהוסכם, מעצבים מכינים את הדגמים (mockups) של ה-wireframes וה-UI/UX, והלקוח בוחן אותם ומעיר הערות במידת הצורך. ברגע שהעיצוב מאושר, המפתחים מתחילים לעבוד על קידוד הפרויקט ומספקים את הקוד במסגרת הזמן שהוקצב. לפני שהמוצר עובר ללקוח לביקורת, הוא עובר דרך בדיקות QA ותיקוני באגים. אחרי השלמות של ההתאמות המבוקשות ע"י הלקוח, החברה מעבירה ללקוח את המוצר הסופי.
