אחת הבעיות הגדולות שאנו נתקלים בהן במעבר בין מדיה ישנה לחדשה, היא הצורך שלנו לנסות לשמר את המדיה הישנה, בחדשה. ייתכן שמדובר על תהליך טבעי של מעבר בו אנו מנסים לדמות ללקוחות את המוצר החדש על בסיס הישן, או מתוך חשש להתנתק מהמוכר והטוב.

הדוגמה הטובה והבולטת לכך שעדין מתקיימת היא פורמט העיתון המודפס, הנראה כמעט זהה בפורמט הדיגיטלי שלו. בתחום הלימודים, ניתן לראות כי מערכת החינוך עשתה לכאורה "דיגיטציה" של תכני הלימוד, אך בפועל, היא סרקה אותם או הקלידה אותם למערכות וכעת מציגה אותם במסכי מגע כאלו ואחרים.

בטלוויזיה המצב חמור בהרבה. בין אם אתם משתמשים בשירותיהם החדשניים של נטפליקס, אמאזון, או אפילו קודי על סטרימר, ומרגישים הכי חדשניים בעולם, אתם עדין מגלים שהשיטה בה אנו צופים בסרטים או בסדרות, פרק אחרי פרק, לא באמת השתנתה בשנים האחרונות, גם אם ניתן לצפות בהן ברצף, ללא המתנה.

החדשנות לא באה לידי ביטוי בשלל האפליקציות החדשות, אלא רק משקפת שיטה חדשה של הגעה לתכנים בדרך הישנה.

אז מה בעצם צריכה הטלוויזיה לעשות כדי להיות חדשנית?

תן לי לצפות, מיד שהיא נדלקת

אחד היתרונות הגדולים של הטלוויזיה הישנה, היא לאפשר לנו עם כפתור ההדלקה להתחיל לצפות. לא לשוטט, לא לנווט, לא להחליט לעלות סקר משפחתי, מה מתחשק לנו לראות ובאיזה פרק היינו, פשוט להדליק ולצפות. כעת, על יתרון עצום זה צריך להוסיף את אלמנט החדשנות והפרסונליזציה. לדוגמה: תן לי לראות, לפי הפרופיל שלי (כי הרי הטלוויזיה יודעת שאני הדלקתי אותה מהנייד שלי), מה שמעניין אותי וקורה עכשיו. אני לדוגמה, חובב חדשות מושבע, ובשעה 20:00 בערב לא רוצה להיות סביב מדורת השבט, אבל כן רוצה ישר להתחיל לראות כותרות ברגע שהיא נדלקת. מבחינתי, מהדורת החדשות מתחילה בשנייה שהדלקתי את הטלוויזיה. אם כיביתי אותה, והדלקתי אחרי חצי שעה, היא תמשיך במקום שעצרתי, ותכניס בדחיפה למהדורה תכנים שהתעדכנו בחצי שעה זו.

כך גם לגבי ערוצים טלוויזיה. המילה ערוץ היא תוכן ולא ספק. כמו שבסופר המוצרים מסודרים לפי תחומים, לדוגמה, מוצרי חלב, ולא מקררים של שטראוס ותנובה, כך ערוצי טלוויזיה הם ערוצי תוכן העוסקים בדברים שאני מתעניין לפי הסדר: חדשות מהארץ, חדשנות במובייל, כלכלה באסיה, הוקי קרח וכדומה. שכל ספקי התוכן שמייצרים תוכן זה יתקבצו, כמו במקררים בסופר, לערוצים שלי, ולא אני לשלהם.

מי אמר לך שאני בכלל צופה בך?

אחת הבעיות הן ליצרני התוכן והן למפרסמים, שהם פשוט לא באמת יודעים שאני צופה בתוכנית. נכון, הטלוויזיה דלוקה, נכון, העברתי ערוץ אליה לפני כמה דקות, אבל מי אמר שאני לא נמצא בשיחת טלפון מולה או קמתי להכין לי לאכול? המעורבות שלי, המכונה כבר בשפה המקצועית מתחומי האינטרנט האחרים כ engagement, לא קיימת והיא קריטית.
היום חיישני הקרבה בין הטלפון לטלוויזיה, מצלמות או חלק מהמכשירים, היכולת של הטלוויזיה גם להאזין לסביבה, וכן החיבור בין הפעילות שלי בנייד שאינה קשורה לתוכנית, יכולים ליצור תמונה מספיק רחבה לטלוויזיה לדעת שאני מרוכז או לא מרוכז בה. גם אלמנטים של הנמכה והגבהה לדוגמה מעידים על מעורבות ואינם ברי שימוש כיום.
ברגע שהמידע הזה יאוחד עם מאות צופים, אולי נגלה פריימים מקבילים בתוכניות שצפו בהם אנשים רבים, שגורמים לנטישה, ונוכל לדעת לפרקים הבאים שניצור לא להתעמק במבט על הנוף שמסביב.

במה החברים שלי צופים כעת

לא מדובר על דחף חטטני (הרי שינוי בהגדרות תמיד קיים), אלא הבנה כי קבוצת השווים שלי, כנראה אוהבת תכניות בסגנון שיכול להתאים גם לי, ובנוסף אשמח ליצור איתם שיחת מטבחון על תכנית משותפת מחר בעבודה. כולנו יודעים שתוכנית טלוויזיה היא גם התחלה מעולה לשיחה, או הרתעה מספקת מהחבר שעושה ספויילר בכל הקומה. אז למה שלא אראה במה הם צופים כעת ואת היסטוריית הצפייה שלהם כדי ללמוד ממנה על מה כדאי?

מעבר לכך, בעולם בו אני שולט בטלוויזיה מהנייד, הייתי מצפה לראות צ'אט לייב שבו אוכל לשוחח עם החברים שלי, וכאלו שרק צופים בזמן אמת בסדרה ואינם חבריי, על הסדרה. בפעם האחרונה שניהלתי צ'אט כזה תוך כדי צפייה בכנס i/oשל גוגל, הבנתי שלמדתי על הכנס וגוגל מהחברים בצ'אט, הרבה יותר ממה שגוגל באמת הציגו.
 

תכניות שאני עשוי לאהוב, באמת

די דומה למה שחברות המלצות התוכן עושות היום באתרים, כך צריכה הטלוויזיה להגיד לי בפרק האחרון של העונה של סידרה אהובה, שיש סידרה נוספת שאני עשוי לאהוב, וגם 28 חברים שלי אהבו אותה. זה יהיה מספק עבורי בשביל לא לשאול בקבוצה או בפייסבוק אם מישהו ממליץ על סדרה חדשה שמתאימה לחורף, תוך הסברים בפוסטים למשיבים, שאיני חובב מדע בדיוני או סדרות אימה.

פה חשוב לציין כי המלצות התוכן לא חייבות להיות מהתוכן אליו אני מנוי. אם אני מנוי באמאזון, ויש המלצה שמתאימה לי מנטפליקס, מדוע שלא אקבל המלצה לרכישה מהירה של תכנית שאינה בחבילה שלי? גם היום אתרי חדשות שונים ממליצים על תכנים מאתרי חדשות אחרים, וכולם נראה מרווחים מכך.

לחפש, וגם למצוא

אחד הדברים המתסכלים ביותר שחווה מי שעושה שימוש בשירותי הסטרימינג הוא מנוע החיפוש. ניתן לחפש לפי שם של סידרה או לבצע סינונים לפי שנים, צפיות וכדומה. אבל, מה עם בא לי כמו בגוגל, לבצע חיפוש על סדרה שיש לה דאטה רחב יותר בתיאור, נגיד: "סידרה לילדים כמו סמי הכבאי בעברית". למה שלא אוכל לקבל תוצאות, ובקליק נוסף לצפות בהם?

אגב, גוגל כבר היום עושה עבודה לא רעה בנושא:

הטלוויזיה שלי, אבל לא בבית שלי

את כל המידע שהטלוויזיה שלי יודעת עלי, בעצם, הענן שומר. לכן, אם הלכתי לצימר לסוף שבוע, עברתי לטלוויזיה של השכן, או סתם אני נח בחדר של הבן שלי, אין סיבה שכל אותו ידע לא יעבור איתי למקום החדש כאילו הוא נמצא איתי בבית. אחד הדברים שהכי מציקים למי שכבר עושה שירותי סטרימינג, זאת הדרך הארוכה להזדהות מחדש (הורדה, התקנה, התחברות וכדומה) כדי להגיד לטלוויזיה, "הי, זה אני, בואי נמשיך". אם תרצו, SSOדרך ענן, לעולם הסטרימינג. כל זאת מבלי לדבר על חברות דינוזאורים שעדין מספקות לי חומרה כמו ממירים, שאם אינם נמצאים איתי בצימר, פשוט לא יאפשרו לי להמשיך בחוויית הצפייה.

עד שיקרה השינוי, מהדורת החדשות תמשיך לצבור את הרייטינג הגבוה ביותר, התוכניות שאחריה יישארו שיחות המסדרון, והטכנולוגים שביננו ירגישו שהם דופקים את חברות הכבלים ואת הדור הישן, בכך שהם רואים סרטים וסדרות בשיטה ממש חדשנית, אחרי האחד הגדול.