בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל, מתוך ההבנה כי ביום שהמנדט הבריטי יסתיים, הכוחות היהודיים יתמודדו מול מתקפה משולבת של מדינות ערב הסובבות אותם, נוצר צורך משמעותי בנשק ותחמושת. לכן, בשנת 1945 החליט ארגון ההגנה להקים מפעל חשאי לייצור תחמושת - בארץ ישראל. את המפעל החשאי, הוחלט להקים בגבעת הקיבוצים, סמוך לעיר רחובות וממש מתחת לאפם של הכוחות הבריטיים הרבים שהיו באזור.
בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל, מתוך ההבנה כי ביום שהמנדט הבריטי יסתיים, הכוחות היהודיים יתמודדו מול מתקפה משולבת של מדינות ערב הסובבות אותם, נוצר צורך משמעותי בנשק ותחמושת. לכן, בשנת 1945 החליט ארגון ההגנה להקים מפעל חשאי לייצור תחמושת - בארץ ישראל.
את המפעל החשאי, שלימים יקרא מכון איילון על שם פסח איילון, מקים ומנהל המפעל, הוחלט להקים בגבעת הקיבוצים, סמוך לעיר רחובות וממש מתחת לאפם של הכוחות הבריטיים הרבים שהיו באזור. המכון הוקם מתחת למכבסה של הקיבוץ, בצורה זאת הרעש של מכונות הכביסה יסווה את הרעש ממפעל התחמושת.
על מנת להגיע לעבודה במפעל התחמושת בכל יום היו נכנסים ויוצאים 45 עובדים דרך פתח מתחת לאחת ממכונות הכביסה המוביל היישר אליו.
כאמור, הקיבוץ היה מוקף בחיילים בריטיים שפעמים רבות היו מגיעים לביקורים בקיבוץ ובמיוחד חיבבו את שירותי הכביסה של הקיבוץ. כך קרה שבאחד הימים הגיע במפתיע חייל בריטי למכבסה בדיוק בזמן שבו נכנסו אנשים לתוך המכון דרך החור מתחת למכונת הכביסה. אנשי הקיבוץ הסיחו במהרה את דעתו של החייל והזמינו אותו לבירה בחדר האוכל, הצעה שאליה אף חייל בריטי לא מסרב.
התקרית עברה בשלום, אך היה ברור שיש לתת מענה לסכנה המרחפת מצד ביקורי הפתע של החיילים הבריטיים. הפתרון שהציעו חברי הקיבוץ היה פשוט ומבריק, לנצל את אהבתם וחולשתם של החיילים הבריטיים לבירה. החיילים הבריטיים שבאופן עקבי התלוננו על כך שהבירה שמגישים להם חמה קיבלו הצעה שאי אפשר לסרב לה – "נשמח להגיש לכם בירה קרה, רק תעדכנו מראש שאתם מגיעים ונעביר את הבירה לקרח".
החיילים הבריטיים שמחו לנצל את ההצעה והודיעו מראש על הגעתם על מנת ליהנות מבירה קרה כשהם מגיעים. כך נעלם החשש מביקור פתע במכבסה.
המכון אכן לא התגלה עד קום המדינה וסייע רבות ללחימת הכוחות היהודיים במלחמת העצמאות. אזור זה היה מהיחידים בהם לא היה מחסור בתחמושת במהלך המלחמה.
מה ניתן ללמוד מסיפור זה?
לעתים, הדרך הכי טובה לפתור בעיות היא לתת להן לפתור את עצמן, נשמע פשוט אך בפועל דורש לא מעט מחשבה ואולי אפילו הברקה. דוגמה נוספת ומוכרת היא משפט שלמה, שלמה המלך נתקל בבעיה לא פשוטה - איך ידע לאיזו מהאמהות שייך התינוק?
באמצעות הוצאת הבעיה משיווי משקל הצליח שלמה המלך להבדיל בין האמהות.
בנקודת הפתיחה (נקודת השיווי משקל) אין הבדל בין האימהות - כל אחת מהן טוענת כי התינוק שלה אבל אין לה שום דרך להוכיח זאת. שלמה המלך מוציא את הבעיה משיווי משקל על ידי הצעת הפתרון החריג - 'נחצה את התינוק וכל אחת תקבל חצי'. בשלב זה הבעיה יוצאת משיווי משקל ופותרת את עצמה - האימא האמתית רוצה להגן על התינוק ולכן מוכנה לוותר עליו בניגוד לאימא השנייה. כעת כשהבעיה יצאה מנקודת שיווי המשקל שלה - התשובה ברורה.
מהן הבעיות שאתם מתמודדים איתן? אולי אחת מהן תקועה בנקודת שיווי משקל שמקשה עליכם לראות מה הדרך הנכונה לפתור אותה? אולי להזיז אותה מעט ולבחון אותה מחדש זה בדיוק מה שאתם צריכים.
