בשלב מסוים נחשף מיכאל לטיפול קליני בפרוטונים. בגלל הרקע שלו בביולוגיה הוא הכיר היטב את היתרונות שבשימוש בפרוטונים לטיפול במחלות ממאירות. הוא גם לא הבין למה משתמשים בציוד כל-כך יקר של רדיותרפיה (שימוש בקרני רנטגן) שמטפל בצורה פחות יעילה במחלות ממאירות. העניין שלו בטכנולוגיות חדשות, הרקע שלו במנהל עסקים והניסיון שלו בתחום מדעי החיים הביאו אותו להקים את P-Cure.
מיכאל מרש עלה לישראל ב-1990 מבלארוס והתחיל ללמוד תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת ת"א ולאחריו תואר שני בירושלים. את שירותו הצבאי עשה במעבדה לאפידמיולוגיה (חקר מחלות מדבקות) בתל השומר ובמקביל עשה תואר שני במנהל עסקים. כשסיים המשיך לתואר שלישי בביולוגיה במכון ויצמן.
לקראת סיום הדוקטורט שלו החליט שהוא רוצה להמשיך את הקריירה שלו בתעשייה ולא באקדמיה. אז הוא התחיל לעבוד בחברת ביוטק ושם ניהל את התחום הטכנולוגי של החברה. באותה תקופה הוא בחן את השוק ופיתח חזון לגבי הכיוון אליו הולך תחום המכשור הרפואי.
בשלב מסוים נחשף מיכאל לטיפול קליני בפרוטונים. בגלל הרקע שלו בביולוגיה הוא הכיר היטב את היתרונות שבשימוש בפרוטונים לטיפול במחלות ממאירות. הוא גם לא הבין למה משתמשים בציוד כל-כך יקר של רדיותרפיה (שימוש בקרני רנטגן) שמטפל בצורה פחות יעילה במחלות ממאירות. העניין שלו בטכנולוגיות חדשות, הרקע שלו במנהל עסקים והניסיון שלו בתחום מדעי החיים הביאו אותו להקים את P-Cure.
כשהקים את P-Cure לפני עשר שנים, צירף אליה חבר מנהלים מוכשר ומנוסה בתחום שיעמוד מאחורי החברה. הראשון היה פרופ' זליג טוכנר שמנהל את היחידה לטיפול בפרוטונים באוניברסיטת פנסילבניה. השני היה רפי פפר שהיה מנהל רדיותרפיה בתל השומר באותו זמן וכיום יו"ר מערך אונקולוגי באסותא. השלישי היה פרופ' גידי רחבי שהיה המרצה שלו בקורסים שעשה בלימודיו האקדמאיים. עם הצוות שהקים פנה מיכאל לחממת טרגטק שם פגש את מנהל החממה, עזריאל קדים. משם הם התחילו לרוץ...
בראיון עם ד"ר מיכאל מרש, מייסד ומנכ"ל חברת P-Cure, מספר מיכאל את סיפור הקמת החברה, על המשבר שחוו בדרך, על השותפות האסטרטגית עם חברת פיליפס ועל המחשבות שאולי היה אפשר לעשות דברים אחרת.
מתוך הריאיון:
"אנחנו תמיד מחפשים בעיות פרואקטיבית כי להתעלם מבעיות זה הכי גרוע. אנחנו מנסים לחשוב אילו בעיות יכולות לבוא בעתיד. ואני חושב שאם מחפשים פרואקטיבית בעיות ופותרים אותן אז יש פחות בעיות בהמשך. אם זה ברמת התנהלות מול עובד או מול לקוח. דוגמה קלאסית לזה הייתה כשבאנו לשכנע את הלקוח ב-Northwestern וידענו שאין לו מספיק מקום בחדר לציוד. מבחינתו הוא לא ידע, זה משהו שלא היה ברור לו לגמרי. אז חשבנו איך נצליח לשכנע אותו. רצינו לתת לו תחושה של המוצר אז בנינו מוק אפ (הדמיה). כשהוא הגיע אז הראנו לו את המוק אפ ואיך המוצר אמור לעבוד אצלם. הוא הסתכל, צילם, העביר את זה לחבר המנהלים שלו וקיבלנו את ההזמנה."
(מיכאל מרש על הגישה לבעיות ב-P-Cure)