בעולם, הרבה פעמים כשמדברים על אומת הסטארטאפים מדברים על תל אביב, ולאו דווקא ישראל. אך בפועל, כמעט בכל אזור בארץ פעולות קהילות יזמות שוקקות, שמסייעות ותורמות רבות ליזמים ולחברות במגוון תחומים. הפעם בחרנו להתקדם בשתי קהילות יוצאות דופן, אחת בצפון הארץ, והשנייה בקצה הדרומי של ישראל.

פאדי סווידן סיים לימוד הנדסת תעשייה וניהול בטכניון במגמת רובוטיקה בשנת 1993 והשלים לתואר שני MBA בארה"ב. במהלך השנים הוא מספר לנו כי עשה לא מעט טעויות במיזמים שניסה להקים שהותירו לו צלקות, אך הוא התרומם ובשנת 2009 התחיל לעבוד כיועץ במשרד הכלכלה ומשם החליט לנהל את החממה העסקית והמאיץ הטכנולוגי בנצרת במטרה לקדם יזמות טכנולוגית בחברה הערבית. "החממה העסקית נצרת הוקמה בשנת 2012. בחממה עשרה משרדים, ממנו יצאו כ-70 סטארטאפים, 30 הצליחו לגייס כספים או לקבל מענקים."

פאדי סווידן

מה מייחד את החממה שלכם מאלו שנמצאות במרכז הארץ?

"אנחנו עובדים עם סטארטאפים שיש בהם לפחות מייסד ערבי אחד. בניגוד לחממות של משרדי המדען הראשי, אנחנו לא משקיעים בסטארטאפים ולא לוקחים אקוויטי. בנוסף אנחנו עובדים בשלושה מודלים – חממה עסקית, מאיץ טכנולוגי ופרויקט הצמחה."

האם המיזמים והתחומים שנמצאים אצלכם מתמקדים בתחומים שונים, אחרים ממה שקיים בקהילות במרכז הארץ?

"אנחנו עובדים בכל הוירטיקלים, הוירטיקל המיוחד שקיים אצלנו ואין לאחרים הינו הקונטיננט הערבי, דרכו אנחנו פונים לשווקים דוברי הערבית בעולם."

ישנם קשים שעולים בהתנהלות החממה בשל המרחק ממרכז ההיי טק הישראלי?

"ברור, זה אחד החסמים הקשים ביותר, וכל הזמן אנחנו מנסים למצוא שיטות להתגבר על בעיית ה-"real and active engagement" עם האקו-סיסטם התל אביבי."

ישנם יתרונות שקיימים אצלכם דווקא בגלל המרחק הזה?

"עלויות התקורה קטנות יותר."

 יש יזמים שמגיעים אליכם מרחוק?

"כן, בשל העובדה שאנחנו היחידים שעובדים עם יזמים ערבים, מגיעים אלינו מכל הארץ."

החממה העסקית נצרת

ספר לי על חברה אחת, מיזם או יזם שאתה זוכר, שהותיר בך רושם מיוחד, או שהגיע להצלחה גדולה.

"יש מספר מיזמים בניהם: mindolife ,solidrun ,edunation ו-optima-da. היזם המייסד של optima-da הוא גמיל מזאוי - בוגר הטכניון לתואר ראשון בהנדסת חשמל, תואר שני MBAבארה"ב, עבד הרבה שנים בתחום. 8 שנים מהם הוא עבד בחברות הייטק בסיליקון וואלי, תפקידו האחרון היה בגאספיר.

הוא פיתח כלי חדש לבדיקת מהימנות צ'יפים למשימות קריטיות (כמו למשל הצ'יפים ברכבים אוטונומיים), כאשר הוא עושה את הבדיקה ברמת העיצוב. הוא קיבל מענקים מהמדען וכבר רשם חמישה פטנטים בתחום."

בקצה הדרומי של מדינת ישראל, בעיר אילת יושבת קהילת האב אילת. אור חביב, מנכ"ל האב אילת מספר כי הקהילה מונה כמעל ל-120 יזמים, 30 סטארטאפים ו-6 תכניות האצה, אינקובטור וקרן השקעות לשלבים מוקדמים. מקימי ההאב הם עיריית אילת והחברה הכלכלית לאילת וכן חברת צ'מפיון קפיטל מניו יורק וכן קרן ההשקעות: אריאלי קפיטל.

אור חביב

 מה מייחד את הקהילה שלכם מאלו שנמצאות במרכז הארץ?

"הצורך היא אם כול המצאה...

מכיוון שהאב אילת היה חייב להקים אקו-סיסטם של סטארטאפים מאפס ולהיות ברי קיימה לאורך טווח ארוך, היה עלינו להמציא את מודל ה-"האב" חדש. היינו חייבים ליצור מערכת שיודעת לתת את כל השירותים שיזמים צריכים משלב הרעיון ועד לשלב ההשקעות והפריצה לשווקים גלובאלים. לכן, האב אילת מספק את כל טווח השירותים הנדרשים:מרחב עבודה משותף.מפגשי מיט-אפ, סדנאות, קהילה, תכניות האצה, אינקובטור ארוך טווח, תכנית פיתוח עסקי, השקעות ופריצה לשווקים גלובאלים".

האם המיזמים והתחומים שנמצאים אצלכם מתמקדים בתחומים שונים, אחרים ממה שקיים בקהילות במרכז הארץ?

"המיוחד בהאב אילת אינו המיקוד בטכנולוגיה מסוימת אלא ההתמקדות בשלבים מוקדמים ובאיכות החברה. בהאב אילת אנו מקדמים את שיטת הדלת הפתוחה, כולל תכנית יזמות מיוחדת שמקבלת יזמים ומובילה אותם בתכנית בלתי מתפשרת לקראת מימוש הרעיון ממש מרגע כניסתם מהדלת ועד לשווקים עולמיים. התכנית הייחודית שלנו מאפשרת ליזמים שלא יכולים להתקבל לתכניות האצה עקב שלבים מוקדמים ועקב חוסר ניסיון בתחום היזמות להיכנס לתהליך אחראי ובליווי המוחות הטובים בתעשייה ומאפשרת לנו בתור האב לבחון מיזמים שאחרת לא היו מגיעים אלינו.

בנוסף, לשיטת הדלת הפתוחה יש לנו תכניות האצה ממוקדות יותר בשיתוף אוניברסיטאות, גופי מחקר ומשרדים ממשלתיים שמייצרות מיזמים ממוקדים ואיכותיים.

כיום פועלים בהאב אילת כ-30 סטארטאפים בשלבים שונים ובתחומים שונים כגון: ערים חכמות, פינטק, ביוטק, אנרגיות מתחדשות, בניה חכמה, לייף סטייל, אופנה חכמה, IoT ועוד."

יש קשים שעולים בהתנהלות הקהילה בשל המרחק ממרכז ההיי טק הישראלי?

"האמת היא שקצב הגדילה שלנו בשנה הראשונה הוא במאות אחוזים גדול יותר מהתכנון המקורי אז אנחנו לא רואים כרגע קשיים, בייחוד מכיוון שכמות הפניות שאנו מקבלים ממיזמים שהם מחוץ לאילת היא גדולה בהרבה ממה שציפינו. מסתבר שבעולם הדיגיטלי של היום, מרחק גיאוגרפי הוא לא רק לא חיסרון אלא יתרון במובנים רבים."

אז מהם היתרונות שקיימים אצלכם דווקא בגלל המרחק הזה?

"היתרונות חלקם ברורים יותר וחלקם מפתיעים:

הברורים:סטארט-אפ רזה ויעיל בניהול ההוצאות, הוצאות תחבורה יומית נמוכות, הוצאות שכירות נמוכות והטבות מיסוי של איזור נמל סחר חופשי ועוד.

המפתיעים:מיזמים שמגיעים לאילת ל"התנתק בשביל להתמקד" עוזבים את מרכזי הרעש ובאים לעבוד על הטכנולוגיה והמוצר. בנוסף, אילת היא עיר הפיילוטים: בגלל המיקום הגיאוגרפי קל לשלוט בפיילוט, קל לנהל את חשיפת המוצר, קל לשלוט במידע ולעבד אותו בצורה מידית. לאילת כעיר תיירות בינלאומית יש המון סוגי מקומות לפיילוט להציע למיזמים: בנקים, נמל ים מסחרי, בתי מלון, מסעדות, נמל תעופה בינלאומי, כבישים ושכונות, חקלאות, ים ועוד...

האב אילת

יש יזמים שמגיעים אליכם מרחוק?

בהחלט יש יזמים שמגיעים מהארץ ואף מחו"ל, מארצות הברית, רוסיה, אוסטרליה ועוד.

ספר לי על חברה אחת, מיזם או יזם שאתה זוכר, שהותיר בך רושם מיוחד, או שהגיע להצלחה גדולה.

למרות שהשקענו בחברות בשלבים מתקדמים אני דווקא רוצה לציין את המיזמים המקומיים שהתחילו אותם חבר'ה אילתיים שהשקיעו חודשים רבים בתהליך אינקובציה מאוד קפדני ולא סלחני ועומדים לצאת לשוק עם מוצר בעל פוטנציאל מבטיח. לחברה קוראים TIPAY והם באים לקדם את עולם התשלומים הדיגיטליים בתחום נותני השירות למחוזות חדשים ומרתקים. דווקא הסיפורים שמתחילים בצניעות, בשקט ובהתמדה אותי הכי מרגשים.