היה זה מוזר לולא היו נוצרו קשרים בין ישראל לרוסיה בתחום ההיי-טק, גם ברמה הממלכתית וגם ברמה העסקית. כמי שעוקב אחר התחום שנים רבות ומנקודות מבט שונות, משרדנו אמנם אינו מרבה לראות, עדיין יש לקוות, שמות "רוסיים" רבים מבין חתני האקזיטים, יזמי השורה הראשונה והמשקיעים המובילים, אבל עולים רבים מרוסיה וממרחב ברית המועצות בכלל מאיישים את המשרות הטכניות בחברות ישראליות. כמו כן, חברות ישראליות רבות נסמכות על אאוטסורסינג הנודד מהודו לאוקראינה, לבלורוס, ובשנים אחרונות, לאחר ירידה דרסטית בשער הרובל, גם לרוסיה.

ברמת המעטפת המדינית הקשר פורה ביותר. שני השגרירים הישראליים הקודמים במוסקבה – דורית גולנדר וצבי חפץ (גילוי נאות, אני מכיר אישית ומוקיר את שניהם) ראו בקידום קשרי מסחר ערך חשוב, ושני הצירים הכלכליים של ישראל במוסקבה (גילוי נאות... כן, מכיר אישית ומוקיר את שניהם – אדוארד שטיינבוק ומרק קנר) ראו בהיי-טק כגולת הכותרת של שיתוף הפעולה המסחרי בין המדינות והתחום שיש לפתחו ביתר שאת.

מרכז ההיי-טק סקולקובו, רוסיה

גם מהצד הרוסי עורר ומעורר ההייטק הישראלי עניין רב. בסתיו 2016 הייתה ישראל מדינה-שותפה של פורום "סקולקובו", פורום החדשנות החשוב ביותר ברוסיה ומה שנחשב ל"בייבי" של ראש ממשלת רוסיה ונשיאה הקודם דמיטרי מדבדב.

אמנם, בסופו של דבר, מה שקובע הוא הקשר הבלתי אמצעי בין הטכנולוגיה לכסף. במקרה של ישראל ורוסיה מדובר בגשר דו-צדדי. שתי המדינות בורכו, כאמור, ביכולות טכנולוגיות הזוכות להערכה בינלאומית. לא בכדי תיקי ההסגרה על פשעי מחשב, אולי תחתית מוסרית אך לעיתים פסגה טכנולוגית, מככבים לצד שמות רוסיים, ודי להזכיר את ההתקפה על מטה קלינטון בבחירות בארה"ב המיוחסת לשירותי הביון הרוסיים. שתי המדינות בורכו גם בכמויות אדירות של כסף המחפש השקעה. ברוסיה הדבר שדוחף את הכסף החוצה הוא חוסר היציבות של המטבע והמערכת הבנקאית שרחוקה מלהיות איתנה.

"גוגל רוסי" יאנדקס

את דריסת הרגל המשמעותית הראשונה בעיניים רוסיות ניתן לייחס לחדירה לשוק הישראלי של ינדקס, הלא היא "גוגל הרוסית". גם ההשקעות השונות של המיליארדר הרוסי-יהודי רומן אברמוביץ יוצרות באזז ומודעות הולכת וגוברת לישראל בקרב הרוסים. שחקן משמעותי נוסף, אשר בפועל מאחד את ישראל ורוסיה, הוא קרן אלטאיר בהובלת המשקיע הישראלי-רוסי איגור ריאבנקי, ולצדה פלטפורמת השקעות "אלטא-קלאב" בהובלת הישראלי איגור רבינוביץ. פלטפורמה זו מאפשרת למשקיעים מתחילים להצטרף להשקעות "של גדולים" (עד כה בעיקר למשקיעים מרוסיה ולא מישראל – עקב הפער בין הגדרות משקיע כשיר בשתי המדינות), והיא מחזיקה בפורטפוליו שלה מגוון רחב של חברות הן מרוסיה והן מישראל.

הקשר הבלתי אמצעי בין הטכנולוגיה לכסף

השוק הרוסי אינו נתפס אצל סטרטאפים ישראליים כבחירה טבעית ראשונה. הוא קטן משווקים רבים כמו ארה"ב, הודו וסין, ומסתורי אולי לא פחות מהאחרונים, דבר שדורש קיומו של שותף מקומי דומיננטי. ובכל זאת, אין לזלזל בשוק של 140 מיליון איש עם רמת חדירה של אינטרנט וטלפוניה ניידת גבוה מאד ונכונות לאמץ טכנולוגיה מתקדמת (כך, למשל, הבנקים הישראליים אינם מרשימים את אורחינו מרוסיה, בלשון המעטה).

גם ברמת חיפוש השקעה נתקלתי לא פעם בעמדה המושמעת על ידי הצד הרוסי, כי הסטרטאפים הישראליים הטובים יעדיפו תמיד כסף אמריקאי, אירופאי או סיני, כך שעצם הנכונות לשקול משקיע רוסי עלולה להעיד על חברת היעד כי היא אינה יעד כה נכסף. אבל, עם חששות אלה אנחנו מצליחים לאחרונה להתמודד, בעיקר כאשר מדובר במשקיעים רוסיים בעלי רקורד משל עצמם, באמצעות השקעה לצד קרנות שאינן רוסיות.

אני בטוח שהגשר בין ישראל לרוסיה בתחום ההיי-טק רק ילך ויתרחב. אני, כמובן, מדבר מפוזיציה, אבל זה לא אומר שההערכה אינה נכונה :)