כשליש מהמזון המיוצר בישראל מושלך לפח ובכך זה שם את ישראל על המפה כמדינה השנייה מבין מדינות ה-OECD בבזבוז מזון. מתוך סך הבזבוז אנו עדים לכך שמרבית בזבוז המזון, כ- 39% ממנו, מתקיים אצל צרכני הקצה בבחירות של כל אחד ואחת מאתנו בבית, במסעדה, בעבודה ובאירועים. משקלו של אחוז זה הוא 2.5 מיליון טונות של מזון הנזרקים בשנה, שהם שווי ערך ל-18 מיליארד שקל בשנה. משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה מכיסה כ-8,000 ש"ח על מזון שבסופו של דבר נזרק (בעוד המשכורת החציונית בישראל ב-2016 הינה 6,707 שקל ברוטו בחודש לפי הלמ"ס). חצי מהמזון המושלך הוא בר הצלה, כלומר, הוא מזון הראוי למאכל בעת השלכתו.

הסיבות לבזבוז מאד מגוונות. אין סיבה אחת לשאלה ״למה אנחנו זורקים מזון״? ולכן גם אין פתרון אחד לבעיה. מבין הגורמים שזוהו להשלכת המזון אצל צרכן הקצה נמצאים: תאריכי תפוגה לא ברורים וקצרים, גודל אריזות גדול מידי, מבצעים, אי קניית פירות וירקות מכוערים, חוסר מודעות ותודעה כולל נתק בין הדרך בה מזון מיוצר לבין תרבות הצריכה המודרנית. זוהו עוד 24 סיבות להשלכת המזון בבית, בין אם זה יכולות בישול נמוכות, קנייה מוגזמת מפחד שיחסר, אכילה בעיניים, חוסר רצון לאכול אוכל אחיד יום אחר יום וחוסר ניסיון לבישול עם שאריות.

׳מהפך לא לפח׳

הסטטיסטיקה הזו והעובדה שיש אתגרים רבים כדי למנוע את השלכת המזון לפח הובילה להפעלת האקתון ״מהפך... לא לפח״ - ההאקתון הראשון בישראל ששם לו למטרה להתמודד עם בעיות אובדן ובזבוז המזון בישראל באמצעות פתרונות יצירתיים. ההאקתון, שהתקיים ב-22-23 במרץ, הוא פרי שיתוף פעולה של The Natural Step ישראל, משרד החקלאות ומרכז מן לביטחון מזון בהפקת StarTAU - מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב. ההאקתון הוא חלק מתהליך ארוך ביותר שאנו מנהלים למעלה משנה: ״המעבדה לחדשנות וקיימות לצמצום בזבוז מזון״ שמטרתו לייצר פתרונות לבעיית בזבוז המזון באמצעות שותפות רב מגזרית. בתהליך זה שותפים למעלה מ-40 ארגונים לכל אורך שרשרת הערך של המזון, המגיעים משלושת המגזרים הבאים: ממשלה, עסקים ומגזר אזרחי ואקדמיות. למעבדה מספר שותפים אסטרטגיים ביניהם: המשרד להגנת הסביבה, יוניליוור, תנובה, דיזינגוף סנטר, ענף המזון של צה"ל, עיריית תל אביב ולקט ישראל.

צוות The Natural Step ישראל

בהאקתון השתתפו למעלה מ-150 יזמים ומנטורים ממגוון תחומים, במטרה להעלות פתרונות לאתגרים בשני מסלולים שונים: מסלול חקלאי ומסלול התנהגות צרכנית. המשתתפים קיבלו תמיכה ממנטורים מתחומי הטכנולוגיה, משקי משתמש, הבנת שרשרת המזון, חדשנות, קיימות ועוד. בסיומו הוצגו 16 מיזמים, 11 מהמסלול הצרכני ו-5 מהמסלול החקלאי.

והזוכים הם...

במקום הראשון זכו הפחתת פסולת - טכנולוגיה המיועדת להסעדה מוסדית שבה מגש הקייטרינג שוקל את האוכל לאחר שהועמס לצלחת, בנוסף לשקילה של האוכל רגע לפני זריקת השאריות לפח. ההפרש במשקל, ככל שיהיה יותר גדול, יזכה את העובד הסועד באחוז מסוים מהעלות המקורית של בזבוז המזון. הפתרון דורש שיתוף פעולה בין המוסד לחברת ההסעדה. התמריץ של העובד יהיה קבלת הטבה.

במקום השני זכו Keep It Fresh: אפליקציה המתמודדת עם תאריכי תפוגה. פעולתה היא סריקת ברקוד הנמצא על גבי מוצר המתריעה יום או יומיים לפני שתוקף המוצר עומד לפוג על מנת שהצרכן יעשה שימוש במוצר, טרם התקלקל, ולא ישליכו. הזוכים עצמם, בשני המסלולים, התקבלו לתוכנית Launch היוקרתית של Startau - המלווה יזמים צעירים.

מעבר לזוכים, בין המיזמים שהוצגו בהאקתון היו:

שפעובר - יצירת "מזווה קהילתי" באמצעות שיתוף בקבוצות וואטספ, על מנת לחלק עודפי מזון בין שכנים ולאפשר להם להשתמש במבצעי הרשתות על מנת לרכוש מצרכים במשותף. 

smartrash - המבקשים למדוד את משקל הפסולת של התושבים ע"י הרשויות המקומיות.

planeat - אפליקציה לתכנון קניות וניהולן.

gettprix - מנגנון לשוק האאוטלט הראשון בישראל לתוצרת חקלאית - תוצרת שבד"כ אינה נאספת מהשדה.

MoneyTrash - אפליקציה שתסייע לצרכן להבין כמה כסף הוא מבזבז בכך שמשליך מזון.

Food-is - שיתוף אוכל בין אנשים - מכירה ומסירה שלו.

Foodnet - שיתוף מזון בקהילה.

SmartHouse - ניהול קניות חכם - מראה חלופות זולות ומשתלמות לקנייה הבאה בהתאם לסריקת ברקוד המוצר ולמידת הרגלי הקניה והזריקה של המשתמשים. 

אין בושה - הקטנת פחת במקרר הביתי על ידי קמפיין בנקודות מכירה ובחוברות הפצה.

מזון בפעולה - תכנית לימודית למניעת בזבוז מזון בבתי ספר יסודיים.

כל הרעיונות שהועלו יעברו לבחינת היתכנות לשילוב במסגרת הפרויקט הרחב של המעבדה לחדשנות וקיימות של ארגון The Natural Step ישראל. המעבדה מבצעת תהליך חשיבה ויישום רב מערכתי עם מגוון שותפים, אשר במסגרתו פיילוטים בפועל. הפיילוטים יתבצעו כניסויים מבוקרים הנערכים בסביבה הטבעית בה מתרחשת ההתנהגות כגון בבית, בבית העסק או ברחוב. בחירתם הסופית תתבצע ע"י התייחסות להיבטים הבאים:

●  קלות ביצוע הניסוי (למשל – האם ברשת מזון יש מרחב לביצוע הניסוי)

●  יחס עלות - תועלת מצופה (האם ניתן לבצע את ההתערבות במחיר סביר)

● עדויות להצלחה במקרים קודמים כגון מחקרים או ניסויים שנערכו בחו"ל

●  התאמה לישראל, לרגולציה, למאפייני האוכלוסייה ולמאפייני הצריכה.

תוצרי ההאקתון יעברו תחת מסננת זו והתובנות מן הפיילוטים יזינו את הפרקטיקה בענף המזון. ארגון The Natural Step ישראל יבחן את יישום המתודולוגיה בתחומים נוספים בסקטור המזון, כאשר התהליך הבא צפוי לעסוק בתחום האריזות.

ליצירת קשר ופרטים נוספים היכנסו לאתר: http://thenaturalstep.co.il או לעמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/TheNaturalStepIsrael