המונח "יצוא סייבר" מתייחס למוצרי תוכנה שמשמשים להגנה מפני לוחמת סייבר ופשעי סייבר ונמכרים בחו"ל. ישראל מובילה את הענף יחד עם ארצות הברית ובשנת 2015 נשברו שיאים חדשים אפילו בהשוואה לתעשיית ההייטק, אבל מסתבר שמדובר רק על ההתחלה

תעשיית הסייבר אחראית על נתח משמעותי מהענף של יצוא ישראלי לחו"ל. התעשייה כוללת מגוון חברות שעוסקות בפיתוח ושיווק תוכנות המשמשות להגנה מפני לוחמה ופשעי סייבר.

היצוא של תוכנות ספציפיות מן הסוג הזה נקרא "יצוא סייבר" והוא רלוונטי גם עבור חברות שפועלות בו תקופה ממושכת וגם עבור חברות סטארט אפ. כמו כן, בתעשיית הסייבר בישראל יש חברות הזנק שנמכרו לחברות זרות אבל עדיין ממשיכות לפעול בארץ כמרכז פיתוח. במקרה כזה היצוא העיקרי כבר נעשה, או שלחילופין הוא ממשיך להתבצע תוך כדי פיתוח של תוכנות ואמצעים חדשים.

בשביל להבין לעומק את הנושא של יצוא סייבר צריך לחזור אחורה ולערוך סקירה קצרה של לוחמת סייבר. הבלבול הנפוץ הוא בין יצוא סייבר ויצוא הייטק, כי בשני המקרים מדובר על תעשיית התוכנה. עם זאת, תעשיית הסייבר היא חלק מתעשיית התוכנה. בעוד בתעשיית התוכנה וההייטק מתעסקים בכל מה שקשור להנדסת מחשב ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות, ביצוא סייבר מתמקדים בנושאים של לוחמת סייבר ופשעי סייבר בלבד.

למה צריך תוכנות סייבר?

יצוא סייבר נשען על הנחה לפיה הביקוש לתוכנות סייבר רק ימשיך לגדול בשנים הקרובות. לוחמת סייבר, שנקראת גם "לוחמת רשת", היא בין המאפיינים הבולטים של המאה ה-21. היא באה לידי ביטוי בפעולה מלחמתית התקפית שננקטת על ידי אדם פרטי, ארגון ממשלתי או חברה עסקית במטרה לחדור למרחב קיברנטי אחר. חדירה למרחב קיברנטי של היעד מתבצעת כדי לגנוב מידע או לאפשר שימוש ברוגלה ובסוס טרויאני.

פעולת סייבר התקפית למעשה משבשת את הפעילות במרחב המקוון ומסבה נזק למערכות המסתמכות עליו. את פעולת הסייבר ניתן לבסס על שימוש בנוזקה ותוך ניצול מגוון רחב של כלים התקפיים. בנוסף, לוחמת סייבר מכילה את התחום של טרור קיברנטי ואת האפשרות לאסוף מודיעין עבור גופי ריגול, ארגוני טרור וחברות מודיעין עסקי.

הצורך בתוכנות סייבר נולד למטרות הגנה על נכסים במרחב הקיברנטי. בעזרת הגנת סייבר ניתן למנוע זליגת מידע מתוך המרחב, לאפשר אבטחת מידע ברמה גבוהה ולהגן מפני תקיפות שמכוונות לגניבת מידע ולשימוש לא ראוי בו. זו הסיבה בגללה הגנת סייבר כוללת איסוף מודיעין על יריבים מסוימים, שימוש בכלי ניטור ואיתור חולשות ארגונים. למעשה, הגנת סייבר משתמשת באותן טכניקות כמו תקיפת סייבר אך במטרה להשיג מטרות הפוכות. התחרות בין הגנת הסייבר ותקיפות הסייבר היא זו שמניעה את התעשייה ומחייבת פיתוח של כלים טכנולוגיים חדשים.

יצוא בסך 3.5 מיליארד דולר בשנת 2015

חברות הייטק בישראל זיהו כבר לפני מספר שנים את הפוטנציאל הגבוה של נושא הגנת הסייבר. כתוצאה מכך החלו אותן חברות להפנות משאבים לטובת פיתוח תוכנות הגנת סייבר ואבטחת מידע מתקדמות. חלק מהחברות מוקמות על ידי בוגרי יחידות מיוחדות בצה"ל, חלק נולדו משיתוף פעולה בין חברות הזנק וחלקן נמצאות בהתהוות ומחכות לפריצה הגדולה.

ההצלחה של חברות הייטק שעוסקות בענף הסייבר מוכחת על ידי הנתונים בנוגע ליצוא. בשנת 2015 למשל יצוא הענף עמד על 3.5 מיליארד דולר, בעוד היקף השוק בעולם הוא 75 מיליארד דולר. המשמעות היא נתח ישראלי של לא פחות מ-5% בענף שנמצא בצמיחה אדירה. כמו כן, בשוק המוצרים בלבד מגיע החלק של ישראל כבר ל-7%, לפי הערכות של משרד ראש הממשלה ונתוני מטה הסייבר הארצי.

עוד דרך לבחון את ההצלחה של יצוא תוכנות סייבר לרחבי העולם היא באמצעות ההשקעה הפרטית. משקיעים פרטיים מפעילים שורה ארוכה של שיקולים לפני שהם מחליטים איפה לשים את הכסף, לכן מדובר על אינדיקציה מצוינת לפוטנציאל של התחום או לכל הפחות לדרך שבה הוא נתפס על ידי הציבור.

כך למשל, ההשקעות הפרטיות בענף הסייבר בישראל בשנת 2015 הוערכו ב-500 מיליון דולר, שזה פי 2 יותר מההשקעות בשנה הקודמת. נכון למחצית הראשונה של 2015 היה חלקה של ישראל בכלל ההשקעות העולמיות קרוב ל-20%, כאשר רק ארצות הברית מקדימה אותה ברשימה. חוץ מזה, יש לציין את המיזוגים והרכישות בענף הסייבר הישראלי באותה שנה. ההערכה של משרד ראש הממשלה דיברה על מיזוגים ורכישות בהיקף של 1.3 מיליארד דולר, כפול מהנתון בסעיף הדומה בשנת 2014.

איך ייראה ענף הסייבר בעתיד הקרוב?

קשה לשער כיצד תיראה הטכנולוגיה בעוד מספר שנים, אבל אפשר להסתפק בעתיד הקרוב על מנת להבין את ההשפעות של יצוא סייבר על היצוא הכללי מישראל. ראשית, הגנת הסייבר מהווה תנאי מקדים לצמיחה וביטחון ומכאן שההשקעות הממשלתיות והמוסדיות בה ימשיכו לגדול. ישראל אמורה להפוך לחממת סייבר עולמית וגופים רשמיים משקיעים את מלוא המשאבים שלהם על מנת לתמוך בכך.

שנית, בישראל מתבצעים שיפורים בשיטות ותקני עבודה. מטרת השיפורים הללו היא לצמצם את פגיעותם של ארגונים לאיומי סייבר. בכך מנסה ישראל להוביל את ענף הגנת הסייבר ולהציב סטנדרטים עבור מדינות אחרות. זו גם הסיבה לכך שאמורה לקום רשות לאומית להגנת סייבר שתפעל באופן שוטף מול הסקטור הפרטי. סביר להניח שאותה רשות תגדיל את היקפי היצוא ותמנע רגולציה שתעכב את מכירת מוצרי התוכנה בחו"ל.

לסיכום, יצוא סייבר מייצג תחום ספציפי בתעשיית הטכנולוגיה. היצוא מתמקד במוצרי הגנת סייבר ואבטחת מידע והוא גדל מדי שנה. ישראל היא שחקן משמעותי בהיקף שוק הסייבר בעולם והמגמה היא להגדיל את ההשקעה של הממשלה והמדינה גם בעתיד הנראה לעין.