אנחנו כבר יודעים כי יזם שרוצה להקים חברה, צריך לתת מענה לבעיה קיימת. ולכן, לא מפתיעה העובדה שהרבה מהמיזמים בארץ נולדו מתוך צורך לתת מענה לאחת הבעיות הכואבות ביותר במדינת ישראל. אנחנו אומת הסטארטאפים, אך אנחנו גם מדינה מוכת מלחמות, פיגועים, תאונות דרכים ואסונות שונים. המספרים מדברים על 35% מהאוכלוסייה שנחשפו לאירוע מסכן חיים במהלך חייהם.
אנחנו כל הזמן כותבים על כך שכאשר יזם רוצה להקים סטארט-אפ, הוא צריך לתת מענה לבעיה קיימת. ולכן, לא מפתיעה העובדה שהרבה מיזמים בארץ נולדו מתוך צורך לתת מענה לאחת הבעיות הכואבות ביותר במדינת ישראל. אנחנו אומת הסטארטאפים, אך אנחנו גם מדינה מוכת מלחמות, פיגועים, תאונות דרכים ואסונות שונים. המספרים מדברים על 35% מהאוכלוסייה שנחשפו לאירוע מסכן חיים במהלך חייהם. אחד מכל שלושה. זה הופך אותנו, לצד אומת הסטארטאפים, למדינה מוכת טראומה.
ד״ר יעקב צימרמן, המדען הראשי של חברת ReachMore חקר במסגרת עבודת הדוקטורט שלו את האפקטיביות של טיפול מקוון באמצעות מערכת ממוחשבת להתמודדות עם חרדה. המחקר בחן האם ניתן לחולל התערבות טיפולית אפקטיבית עם מעורבות מטפל מועטה וללא מעורבות מטפל. המחקר מצא, כפי שמצאו אף מחקרים נוספים בעולם, שניתן לסייע לפונים באופן אפקטיבי באמצעות טיפול מקוון וממוחשב, גם ללא התערבות מטפל.
עו"ד אורי הכהן, ממקימי המיזם וגדי ורדי, מנכ"ל ReachMore הכירו במהלך שירותים ביחידה עילית של צה"ל. אורי הכיר את ד"ר צימרמן מספר שנים קודם לכן ונחשף למחקר שלו ולתוצאותיו המרשימות. "חיפשנו רעיון לעבוד עליו ביחד. בחנו במשך זמן רב את השימושים השונים שיכולים להיות נכונים למחקר, ומצאנו פער גדול במענה לחרדה שנובעת מאירועי טראומה כמו גם אפקט אישי וכלכלי עצום של חוסר הנגישות לטיפול".
מימין: עו"ד אורי הכהן, ד"ר יעקב צימרמן, המנכ"ל גדי ורדי. צילום: אוראל כהן
על פי מחקרים, 10%-20% מהנחשפים לאירוע טראומתי קיצוני יסבלו מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). אפליקציית ReachMore מכוונת להתמודדות ראויה עם אירוע טראומטי לפני התפתחות PTSD במטרה להגדיל את החוסן ואת התפקוד ולמנוע ככל הניתן גלישה לפוסט טראומה. "האפליקציה מכוונת לטיפול בחודש הראשון לאחר החשיפה לטראומה. מי שממשיך לסבול ממצוקה רגשית ותפקודית קשה אחרי החודש הראשון מוגדר כפוסט טראומתי. בשלב זה חשוב לפנות לטיפול פנים אל מול פנים" מסביר ד"ר צימרמן.
מי הם בעיקר האוכלוסייה הפגיעה יותר?
"שיעור השכיחות של הפרעת דחק פוסט טראומתי הינו כ-9%. הסיכון להיפגע גדול בקרב אוכלוסיות דלות במשאבים בסיסיים כגון השכלה, עולים חדשים וכדומה. על פי מחקרים, הסבירות לחוות טראומה עולה ככל שהאדם מבוגר יותר. ילדים חשופים לטראומה מכיוון שהם טרם פיתחו את החוסן המתאים."
אם כך, האם האפליקציה שלכם נגישה לכל האוכלוסיות שיכולות להיפגע מטראומה? ילדים או אנשים מבוגרים שפחות מיודדים עם הטכנולוגיה הזו יצליחו להיעזר בה?
"הכוונה הינה להושיט יד מותאמת לאוכלוסיות המגוונות. בשלב הראשון לכוון אותה יותר למתבגרים ובוגרים אך לאחר מכן לפתח אף אפליקציה המתאימה לילדים. כמובן שהיכולת לעשות שימוש באפליקציה ברמה של אוריינות עדכנית, תשפיע על האפקטיביות שלה. אנשים בעלי אוריינות חסרה לשימוש באפליקציה עלולים להימנע מלעשות בה שימוש. עם זאת, הרי אוכלוסייה רחבה מאוד של אנשים מבוגרים עושה שימוש בסיסי בטלפונים החכמים, והכוונה היא שהתוכנית תהיה מותאמת להם."
רבים סובלים ממצוקה נפשית וזקוקים לסיוע אך אינם פונים לטיפול בשל חוסר מודעות, בושה, חוסר אמצעים, הטלת ספק בהצלחת הטיפול וכן הלאה. כאן נכנסת למקומה האפליקציה שהופכת את הטיפול לזמין עבור מי שלא בהכרח יגיע לטיפול "קלאסי". כמו כן כפי שהוזכר, אחת ממטרות האפליקציה היא איתור ומעקב אחר אנשים שנחשפו לטראומה וזקוקים לעזרה פרטנית, הכנתם והבשלתם לקבלת עזרה פנים מול פנים.
מהם היתרונות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי באמצעות אפליקציה על פני סוגי טיפול אחרים?
"הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול שהוכח כי הוא יכול לסייע להתמודדות חרדה. אנו מניחים שנוכל לסייע אפקטיבית באלו שנחשפו לטראומה במהלך החודש הראשון. מאחר וטיפול CBT הינו טיפול מובנה ודידקטי, ניתן לתרגם אותו ביתר קלות לשפת אפליקציה. הטיפול כולל תרגולים שונים שבוודאי ניתן לקיימם באפליקציה".
אז איך זה בעצם עובד? המשתמשים יחשפו דרך ממשק אינטראקטיבי למערכי סביבה לימודית דרך סרטונים ואנימציות בני כמה דקות ולאחריהם מערך תרגולים שונים. על כל תרגול שמתבצע נצברות 'נקודות זכות'. האפליקציה תעריך את התקדמות המשתמש ותציג לו את התפתחותו וצמיחתו וכן תתאים את מערכי הלמידה שהיא מציעה בצורה המותאמת אישית למשתמש.
האם מטפל יכול ללוות מטופל ביחד עם האפליקציה?
"בהחלט כן. אחת המטרות הינה שהמטפל ישלח את המטופל לאפליקציה כדי ללמוד מיומנויות שונות וכדי לתרגל אותן שם. השילוב יכול להיות מאוד אפקטיבי".
חשוב להדגיש כי האפליקציה פונה לאנשים בריאים ולא למי שסבל מתמונה קלינית מורכבת לפני החשיפה לאירוע. אותם יש להפנות מוקדם ככל האפשר לטיפול פנים אל פנים.
על מנת להגיע לנפגעי טראומה במהלך החודש הראשון, יצרו ReachMore מודל עסקי לפיו האפליקציה תימכר לרשויות השונות (עיריות או ממשלות). גופים אלו נערכים לאירועי טראומה ומתקצבים את המענה לאירועים אלו. "האפליקציה שלנו עוזרת לרשויות להגיע לפי 1,000 יותר אנשים במהלך החודש שלאחר האירוע באמצעות הנגשת הטיפול". מכיוון שהרשויות ישלמו עברו הרישיונות לשימוש באפליקציה השימוש בו עבור המטופלים עצמם הוא בחינם.
1. מיכאל מלניק | 1 מאי 2017
יישר כח!
הוסף תגובה