לכנס TAU INNOVATON שהתקיים בתחילת החודש הגיע שגריר הולנד בישראל מר גִ'יל בֶסְחוֹוֹר פְּלוּחְ. בראיון מיוחד מספר השגריר על חשיבות הקשר בין שתי המדינות בתחומי היזמות והחדשנות.

למה לשתי מדינות אלו לשתף פעולה זו עם זו בתחום החדשנות?

ראשית כל, אני חושבת שהמדינות שלנו תואמות לא רק בתחום החדשנות: אנחנו מסתדרים טוב יחד, אנחנו חולקים את אותה גישה ישירה בעסקים שלנו והמנטליות החברתית. אנחנו יכולים להגיד את מה שאנחנו חושבים אחד לשני מבלי להיעלב. זה נראה הגיוני ומרגיש טבעי שנעבוד יחדיו.

אנחנו משתפים פעולה כל כך טוב מכיוון שהמומחיות של כל מדינה משלימה את השנייה. בעוד שישראל היא חממה עבור חברות המשתמשות בטכנולוגיות חדשות, להולנד יש ניסיון רב בלוגיסטיקה ותשתיות. בהיותה השער לאירופה ולעולם הולנד היא ביתה של הרבה חברות רב לאומיות כמו ASML, Shell ו-Unilever והיא משמשת כמוקד של פעילות אירופאית עבור חברות זרות. עשרות חברות סטארט-אפ ישראליות כבר משתמשת בהולנד למיקוד הלקוחות האירופאיים שלהם.

בנוסף, אנחנו חולקים מערכת לימודים אקדמית מצוינת בתחום המדע והטכנולוגיה. לשתי המדינות יש  מרכזי רפואה בעלי שם עולמי והממשלות שלנו תומכות באופן פעיל בחדשנות בכל אחת מהמדינות.

מה מקומה של שגרירות הולנד בחדשנות והיזמות הישראלית?

חדשנות ויזמות נמצאות בראש סדר העדיפויות במחלקה הכלכלית הגדלה בשגרירות. ב-2016 נספח החדשנות שלנו ד"ר רחלי קריסברג ייסדה את המרכז לחדשנות ישראל-הולנד (IDIC) עם וועדה מייעצת רחבה ומלאת מוטיבציה. המשימה של IDICהיא לפתח, לשמר ולחזק שיתופי פעולה במחקר ופיתוח בין חברות ישראליות להולנדיות ולחקור מוסדות בתחום של היי-טק, אגרי-טק ומזון, מדעי החיים והבריאות וסייבר. לנספח ההשקעות הזרות של הולנד גם כן תפקיד חשוב בחיזוק שיתופי פעולה אלו במחקר ופיתוח על מנת לייצר הזדמנויות להרחבת הפעילות בהולנד.

מהו לדעתך האתגר החשוב ביותר ביצירת מערכת היחסים בין הולנד לישראל בתחום החדשנות?

האתגר הראשון הוא מימון פרויקטים חדשניים באמצעות תכניות המימון התחרותיות Horizon 2020 ו-Eurostars. הפרויקטים של האחוד האירופאי המאופיינים בשיעור הצלחות מעט נמוך ובהכנת הצעות מצוינות דורשות השקעה משמעותית מכל הצדדים המעורבים.

אתגר נוסף הוא  בבדיקת המצע של הטכנולוגיות החדשניות. בדיקות בטא דורשות מתאגידים רב לאומיים וחברות גדולות להיות פתוחות לטכנולוגיות חדשות. סיפור הצלחה לדוגמה הוא השימוש בטכנולוגיה למניעת הונאה של החברה הישראלית Thetaray בבנק ההולנדי ING.

כיצד החדשנות השפיעה על חיי היום יום בהולנד?

תן לי לתת לך כמה דוגמאות:

ראשית, החדשנות אפשרה לנו להיות בחוד החנית של המדע החקלאי ומדעי המזון והפכה את השאיפה להאכיל את העולם לאפשרית בעזרת חדשנות טכנולוגית. העיר וחנינגן היא ביתו של The Food valley לא רק בזכות אוניברסיטת וחנינגן והמחקרים השונים אלא גם בזכות חברות כמו Danone ו-FrieslandCampina היוקרתית.

דוגמה נוספת, בזכות המאבק המתמשך שלנו בים הפתוח, הולנד (שממוקמת על אדמות נמוכות) נמצאת בחזית המרוץ בטכנולוגיות מים חדשניות המותאמות למגוון תחומים.

דוגמה אחרונה היא העיר האג ששואפת להיות עיר של שלום, צדק ובטחון. כדי להשיג את האחרון, היא הקימה את ה-Hague Security Delta which המשרתת כהאב לחברות הולנדיות ובינלאומיות בתחום הסייבר.

עד כמה מעורבות המדינה בהיבטים של חדשנות ויזמות?

לדעתי, המדינה צריכה לתמוך בשוק החדשנות ולספק סביבה מאפשרת. דוגמא לכך הוא Startup Delta בראשות הוד מעלתו הנסיך קונסטנטין, ארגון שנוסד על ידי משרד הכלכלה. Startup Deltaעובד עם רשויות אזוריות שונות בהולנד כדי לעודד יזמים לעבוד יחדיו. במובן זה, הולנד מאופיינת באשכולות חדשניים הכוללים את האקדמיה, התעשייה והממשלה המקומית.

מה יכולה ישראל ללמוד מהולנד לגבי חדשנות? ולהפך?

ללמוד מחברים זו הזדמנות נהדרת ונעימה בו זמנית. ההולנדים יכולים ללמוד מישראל כיצד לפתח סטארט-אפ חדשני אמיתי שלוקח סיכונים וכיצד לייחס ערך לחדשנות. ישראל היא יוצאת מן הכלל בכל הנוגע להעתקת טכנולוגיה מהאוניברסיטאות והצבא לטובת השוק האזרחי במימון קרנות הון סיכון.

ישראל יכולה ללמוד מההולנדים איך להגדיל את מספר הסטארטאפים. להולנדים יש ניסיון בגידול בר קיימא של חברות באמצעות מדיניות של גדילה. חברות אלו משלבות טכנולוגיה חדשנית באמצעות מכוני מחקר ישימים שעוברת מאוניברסיטאות מובילות למרכזים רפואיים.

צילום: עומר מסינגר

איזו טכנולוגיה מעניינת אותך באופן אישי?

כל טכנולוגיה שיכולה לתרום לעולם טוב יותר בעוד היא הופכת את החיים לפשוטים יותר ופחות מזהמים במובן הרחב ביותר של המילה 'זיהום'. טכנולוגיות שמודעות להשפעה המשנית של השינויים שהם מחפשים לייצר ולוקחות זאת בחשבון. לדוגמה, טכנולוגיות שמשפרות את החיים של אנשים מבוגרים, תצטרך גם להתמודד עם ההשלכות החברתיות והכלכליות של תוחלת חיים ארוכה. טכנולוגיות למזון בריא יותר יצטרכו לקחת בחשבון את ההשפעה של אוכלוסייה הולכת וגדלה. אנחנו צריכים נקודות מבט רחבות הקשורות זו בזו כדי לייצר הצלחה אמתית.

מה דעתך על האקו-סיסטם הישראלי בהשוואה לאלו שמסביב לעולם?

האקו-סיסטם הישראלי הוא די מיוחד. הממשלה הישראלית תומכת אך לא מעורבת לחלוטין. מימונים ממשלתיים לחברות חדשניות וסטארטאפים משמעותיים אך תחרותיים. הצבא הוא בסיס משמעותי ליזמים ישראלים והוא משמש גם כרשת קשרים מצוינת. שירות החובה בישראל מאפשרת ליזמים בשלב מוקדם של החיים חווית מנהיגות ולקיחת אחריות. בנוסף, ענף הון הסיכון בישראל מאוד חזק בישראל. מדינות מכל העולם, כולל הולנד, מבקרות בישראל כדי ללמוד אודות האקו-סיסטם שבה.

איך ההולנדים יכולים להיות מעורבים באקו-סיסטם הישראלי?

באופן כללי, הולנד יכולה להציע את הידע שלה, הניסיון והיתרונות ההשוואתיים בלוגיסטיקה ותשתיות. דוגמה אחת היא מרכזי הבריאות ובתי החולים ההולנדים שמשלבים פיילוטים הכוללים טכנולוגיות ישראליות חדשניות. דוגמה נוספת היא הים ונמלי התעופה ברוטרדם ואמסטרדם שיכולים לשמש כפיילוט עבור הטכנולוגיות הישראליות בתחום אבטחת המידע.

אילו מאמצים בתחום החדשנות נעשים בהולנד בכל הנוגע לאקדמיה, לתעשייה ולחברה?

אני אענה לשאלה הזו במושגים של נהלים ויחסים, מכיוון שאלו חשובים בשלב הנוכחי של הפיתוח שלנו. באקדמיה ההולנדית, מאמצי חדשנות נעשים בתחום הקוד הפתוח ופיתוח טכנולוגיות יכולות העברה. בתעשייה ההולנדית קיימת פתיחות הולכת וגוברת לשיתופים פעולה עם חברות סטארט-אפ הולנדיות. החברה שלנו, למרבה המזל, הופכת ליותר סבלנית ל'כשלונות' היזמים, וזה שיעור שלמדנו כאן בישראל!

מהם תחומי החדשנות שההולנדים מאמינים כי היא חיונית להתפתחות הכלכלית בעתיד?

יש מספר תחומי חדשנות החיוניים לעתיד של הולנד:

ראשית, ההולנדים רוצים להישאר בקדמת המדע החקלאי מכיוון שאלו אחד מהמניעים הכלכליים החזקים ביותר. המדינה מחפשת מיזמים מעבר לים ובכל העולם כולל מדינות מתפתחות כמטרה לייצור שלה. ישראל חזקה בתחום האגרו-מזון ויכולה למלא את הצינור של הולנד עם פתרונות חדשניים וטכנולוגיים.

בנוסף, הולנד היא המרכז של תחום הטלקומוניקציה. והיא רוצה לשמר את המנהיגות שלה בתחום עם דיגיטציה מואצת עבור החברה, כלומר, ערים חכמות, פינטק, טכנולוגיה רפואית וכן הלאה. מנהיגות ב-ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת) דורשות טכנולוגיות אבטחת מדי כדי להגן על ה-ICT ועל תשתיות קריטיות אחרות.

ולבסוף, אנחנו מעורבים בפיתוח מתמשך של Key Enabling Technologies) KETs) כמו חומרים מתקדמים, ננוטכנולוגיה ופוטוניקה. כל שיתוף פעולה בתחום המחקר והפיתוח שיאפשר לנו להתפתח עוד בתחום ה-KETs הוא חשוב. הולנד הייתה מעורבת בתחום הפרטי והפומבי של פיתוח (ננו)פוטוניקה ואלקטרו-אופטיקס בישראל ביוזמת מפת הדרכים לפוטוניקה שהוביל המכון לפוטוניקה מתקדמת באוניברסיטה הטכנולוגית של איינדהובן.