אחרי התואר השני במדעי המחשב סון פרמינגר עבדה בחברת קוגניטנס של אמנון שעשוע. כשהבינה שהיא מעדיפה לעבוד עם אנשים מאשר לכתוב קוד נסעה ללמוד תואר שני במנהל עסקים בהארוורד. בסיום התואר החלה לעבוד במיקרוסופט כמנהלת מוצר. כעבור שנה חזרה לארץ ועבדה בחברת היי-טק כמנהלת פיתוח עסקי. בשלב מסוים היא חשבה מה היא הולכת לעשות הלאה כי היא לא רצתה לעבוד רק בשביל כסף.
סון פרמינגר עזבה את התיכון בכתה י"א כי הרגישה שהמסגרת לא תורמת לה. במקום זה היא למדה מתמטיקה בתכנית מיוחדת לבני נוער באוניברסיטה ובמקביל השלימה בגרות לבד. אחרי הצבא היא המשיכה ללימודי תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב.
אחרי התואר השני במדעי המחשב היא עבדה בחברת קוגניטנס של אמנון שעשוע. כשהבינה שהיא מעדיפה לעבוד עם אנשים מאשר לכתוב קוד נסעה ללמוד תואר שני במנהל עסקים בהארוורד. בסיום התואר החלה לעבוד במיקרוסופט כמנהלת מוצר. כעבור שנה חזרה לארץ ועבדה בחברת היי-טק כמנהלת פיתוח עסקי. בשלב מסוים היא חשבה מה היא הולכת לעשות הלאה כי היא לא רצתה לעבוד רק בשביל כסף. חקר המוח היה תחום שעניין אותה זמן רב אז היא החליטה לעשות בו דוקטורט.
במהלך הדוקטורט אבא של סון נפגע מוחית בעקבות תאונת עבודה. המשפחה עברה אתו תהליך אשפוז ארוך ולאחריו תהליך שיקום ארוך וקשה. כך נחשפה סון לעולם השיקום. בישראל, נפגעי פגיעה מוחית זוכים לשיקום של מספר שבועות או חודשים. לעומת זאת, בארה"ב, הנפגע מקבל שיקום של שבועיים בלבד. סון ידעה שככל שהטיפול שמקבל נפגע באירוע מוחי ארוך יותר כך הסיכויים שלו להחלים טובים יותר. סון רצתה לפתח טכנולוגיה שתאפשר אימון קוגניטיבי בעלות נמוכה ובכך תאפשר שיקום טוב ומהיר יותר. וזה מה שהביא אותה להקים את אינטנדו.
מתוך הראיון
"ישבנו חבורה של אנשים והיה דיון על הסרט 'הצעה מגונה'. דיברנו על האם היית מוכן לעשות את זה בשביל מיליון דולר או לא. ואני טיפוס מאוד עקרוני אז אמרתי שמה פתאום! גם לא מעניין אותי כסף וגם אני עקרונית לא עושה דברים כאלה. זה לא שאני נגד כסף אבל זה לא מניע אותי. ואז פתאום חשבתי על החיים שלי - בדיוק באותו זמן עבדתי בחברת היי-טק בשביל משכורת יפה, ולא עשיתי משהו שהיה חלום חיי. ואמרתי 'רגע, למה אני עושה את מה שאני עושה?' חשבתי על עצמי בהקשר של הסרט. זה לא זנות או למכור את עצמך אבל בעצם אתה מוכר את הזמן שלך ומבזבז את החיים שלך על משהו שהוא לא משהו שחלמת עליו. ואז חשבתי על מה אני באמת רוצה לעשות והגעתי לרעיון של לעשות דוקטורט בחקר המוח – ממש מהשיחה הזאת. ככה זה התגלגל. כך שבעצם החיים קצרים, אתה צריך לעשות דברים שאתה באמת רוצה לעשות אותם או שמעניינים אותך או שהם תורמים לעולם או שמועילים במשהו ולא סתם להעביר את הזמן."
(סון פרמינגר על ההחלטה להמשיך ללימודי דוקטורט בחקר המוח)
