מצויד בשמועה שהנבואה ניתנה לשוטים יצא נחום דוניצה, כשהוא חמוש במומחים ממגוון תחומים, לבדוק איך בעצם הטכנולוגיה שאנחנו מכירים כיום תשפיע על עתידנו.

אז איך אתם רואים את העתיד שלכם? קודר? ורוד? מה דעתכם למשל על הרעיון שהבגדים שתלבשו ירוססו על גופכם לקראת היציאה מהבית? או שאולי רובוטים יכינו לכם את החביתה (מביצים מהונדסות גנטית)? אולי מושבות מאוכלסות אדם ישכנו על המאדים, הבתים יבנו את עצמם ומכוניות חסרות רחמים (ונהגים) ישוטטו ברחובות? כל התחזיות האלו שנשמעות כאילו יצאו זה הרגע מספרי מדע בדיוני נאמרו ונכתבו על ידי אנשי מדע מנוסים ורציניים מהסוג, כנראה, שלא אכפת לו להתנבא ומתוך אולי ידיעה שהאמירות שלהם בכל מקרה ייבלעו בעתיד בתוך אוקיינוס עצום של מידע ונתונים שרק ילך ויגדל כל הזמן.

ובכל זאת, תרגילי ״קריאת מפה נוכחית״ וניסיון לבחון לאן ה״עסק״ הולך מכאן הם תרגיל מחשבתי לעתים מהנה, לעתים מפחיד ובהחלט מעורר מחשבה. נראה שהכי נכון להתחיל באמירה של הסופר, המדען והעתידן ארתור סי. קלארק, שהתבקש במהלך ראיון שהעניק בשנת 1964 לייצר תחזית קדימה: ״ניסיון לחזות את העתיד הוא מתסכל ובהחלט מהווה מקצוע מסוכן, שכן החוזה מסכן עצמו בנפילה בין שני כסאות... גם אם התחזיות שלו נשמעות הגיוניות לחלוטין כיום, די ברור שבתוך 30 או 50 שנה אתם יכולים להיות בטוחים כי ההתקדמות במדע ובטכנולוגיה יהיו כה מהירות ויעמידו את התחזיות שלו באור שמרני, שלא לומר מגוחך. מצד שני, אם בידי מישהו הייתה ניתנת היכולת לתאר במדויק את העתיד, הרי שהסובבים אותו יהיו משוכנעים לחלוטין שהן אבסורדיות לחלוטין... הדבר היחיד שאנחנו יכולים להיות בטוחים לגביו, כשמדברים על העתיד בהיבטיו הטכנולוגיים, הוא שהעתיד יהיה פנטסטי לגמרי״.

כשיצא דונאלד פרל, עתידן ומייסד מגזין Datamation, לבחון את הסוגיה, הוא התחיל דווקא ממספר בני האדם שצפויים לחיות על כדור הארץ. 9 מיליארד בני אדם יחיו על הכדור הצפוף ואחד מתוך כל שישה מהם יהיו בני 65 ומעלה. על פי הצפי, ההכנסה לנפש תגדל וכמוה גם המספרים המתייחסים לכמות כלי הרכב: מ-130 רכבים לאלף איש, ל-250 רכבים בשנת 2050. העולם של פרל הוא עולם ש׳צבוע ורוד׳. הסיבה לכך היא ההתקדמות הטכנולוגית שתגויס לרווחת האנושות. ״בשנת 2050, כמו שאני רואה אותה, בני האדם יחיו בעידן של שפע יחסי. חלק מהסיבה לכך תהיה בגלל הננו-טכנולוגיה המולקולרית שתאפשר לבנות, לייצר ולפתח מוצרים מהר יותר וזול יותר. אנרגיה סולארית ורובוטים יגויסו אף הם לרווחת המין האנושי ועמן נראה פריחה בתחומי האינטליגנציה המלאכותית, הביולוגיה הסינטטית, הרפואה גנומית, שימושי הביג דאטה, המציאות הרבודה, הרשת הסמנטית, מחשוב הקואנטום, התקשורת ההולוגרפית, ה־IoT, חוכמת ההמונים, הדפסת התלת מימד של מגוון חומרים, הרחפנים והמכוניות אוטונומיות״. 

רובוטים שמקבלים החלטות לבד

ריי קורצוייל נדרש לנושא בספר שיצא בשנת 2005 תחת הכותרת המבטיחה ״The Singularity is Near״. הוא העריך כי הסינגולריות הטכנולוגית TS) ) תצא לפועל סביב שנת 2045. קורצוייל התכוון למיזוג הצפוי בין האנלוגי לדיגיטלי, כאשר מחשבים שיריצו תוכנות המבוססות על אינטליגנציה מלאכותית יעמלו במחזוריות על שיפור עצמי, כשכל דור יהיה חכם מהדור הקודם ובסופו של דבר התוצאה תהיה מעין ״סופר-אינטליגנציה״ שתעבור בהרבה את זו האנושית. אותו כוח מחשובי ייכנס לרובוטים שיהיו אז עצמאיים יותר ואנושיים יותר. הרובוטים ישחקו תפקיד חשוב ומשמעותי בניטור ושמירה על כדור הארץ. בעתיד כזה כבר קל יותר לדמיין רובו-דבורים שיסיעו בהאבקה של יבולים, רובוטים שיבצעו משימות שבני אדם לא יכולים או חוששים לבצע ואינטליגנציה מלאכותית המתוגברת בחיישנים מתקדמים, חיישנים שיאפשרו לרובוטים לקבל החלטות מבלי להמתין למפעיל האנושי שלהם.

״גם היום רובוטים תעשייתיים לא נראים כמו שרבים אולי חושבים״, אומר ד״ר עמי אפלבום, נשיא KLA-Tencor ישראל, ספקית גלובלית מובילה של פתרונות מתקדמים למדידה ובקרה של תהליכי ייצור שבבים, שבמפעליה במגדל העמק ניתן לפגוש רובוטים תעשייתיים מהמתקדמים בתעשייה (שהביסו רובוטים יפניים מתחרים בתעשיית ייצור השבבים). ״הרובוט שאני מדבר עליו הוא מכונה די גדולה, לעתים עם זרועות אבל לא בהכרח. המכונה מצוידת ביכולות של תנועה ממוחשבת בדיוקים שיד אדם לא יכולה אפילו להתקרב אליהם ולעיתים היא בעלת יכולת החלטה כאשר תבנית התנועה משתנה. לרובוטים אלה יש היום חלק מרכזי בתעשייה המודרנית ובלעדיהם לא ניתן היה להחזיק מספר גדול של קווי מוצרים. אני צופה בהחלט שהמגמה תלך ותתפתח גם בעתיד״. לדברי ד״ר אפלבום המהפכה הדיגיטלית וההתקדמות המשמעותית שאנחנו רואים היום בכל תחומי הטכנולוגיה הלך מחיישנים, מצלמות ותוכנה דרך חומרה ובינה מלאכותית ועד ליכולת קבלת החלטות בהתאם למצבים משתנים, במקביל לירידת מחירי הרכיבים, מאפשרים לחברות קטנות וליזמים להשתלב ולעיתים ולהוביל פיתוחים בכיוונים חדשים. ״החיישנים הופכים לטובים יותר ולנגישים, תקשורת פס רחב, Big Data ואינטרנט של הדברים הופכים לסטנדרט והמחקר באינטליגנציה מלאכותית ובראייה ממוחשבת נמצא בפריחה באקדמיה, בעולם ובישראל. בימינו וללא ספק בעתיד יהיה קל יותר וזול יותר לבנות רובוטים, לפתח אותם ולהביא אותם לעידן חדש ויעיל״.

ד״ר עמי אפלבום. באדיבות KLA-TENCOR

על פי ההערכות, שוק הרובוטיקה העולמי יגדל מ־30 מיליארד דולר היום ל־80 מיליארד עד שנת 2020. הצצה למדינות מובילות טכנולוגית מגלה כי קיימת שם השקעה חסרת תקדים בתחום. ״ככל שהרובוטים יהפכו לחכמים יותר הם יוכלו ליצור מוצרים חדשים שלא ניתן לייצרם ללא רובוטים[...] הם ישחררו את בני האדם לעבודות מתוחכמות יותר ובגלל הירידה במחיר הם ישולבו בעוד ועוד תחומי ייצור. ישראל כמדינה מובילה מדעית וטכנולוגית חייבת לקחת חלק מוביל במהפכה״ אומר ד״ר אפלבום. ״אנחנו מעצמה של חדשנות ופיתוח ככל שמדובר בחיישנים, בקרים, תקשורת, סייבר, חומרה ותוכנה. יש לנו יכולות בתחומי הרובוטיקה הצבאית והפארה-צבאית, הרפואית וללא ספק בחקלאות ובייצור התעשייתי. יש לנו תנאי פתיחה מעולים להתפתחות של תעשייה רובוטית כמובילה עולמית. צריך להמשיך ולפתח את המצוינות הקיימת, להגביר את החיבור בין אקדמיה ותעשייה וליצור אקו סיסטם שימשוך קרנות, משקיעים וגופי ממשל, לשים יותר כסף בתחום. באמצעות החלטות נכונות היום יש לנו בהחלט סיכוי טוב להבטיח שעד 2050 (ואפילו הרבה קודם) ישראל תהיה ממובילות המהפכה הרובוטית״.

תדפיס לי משולש פיצה

לפני כשנה סוכנות החלל האמריקנית עמדה בפני משימה לא פשוטה: פיתוח מדפסת תלת מימד לאוכל שתשרוד מסעות בחלל ותדע להדפיס אוכל טעים ומזין ובעיקר פיצה. ולא, זו לא בדיחה. כיום עובדים בנאס"א על מדפסות מזון מורכבות שיעמדו בתנאי חוסר כבידה ולפי התחזית בתוך כעשור או שניים יהיה אפשר לראות מוצר מוגמר, כזה שיספק את הצרכים של האסטרונאוטים הנמצאים בדרכם לכבוש את החלל הרחוק. ״אבל למה ללכת כל כך רחוק," אומר ניר גלזר, מנהל תחום הדפסת התלת מימד בחברת סיסטמטיקס. החברה מספקת פתרונות מחשוב ייעודיים לשוק הישראלי ומייצגת בישראל מגוון חברות מובילות העוסקות בתחומי תכנון ועיצוב מכני, כמו גם פתרונות להדפסה תלת מימד. ״מה לגבי הדפסה של בגדים? היום מדובר בתהליך די בזבזני ומורכב שתופס לא מעט שטח. למה לא לנצל בגדים ישנים ובמקום לזרוק להכניס אותם למכונה שתמחזר אותם ותדפיס עבורכם את הבגד הבא? היום רואים ביותר ויותר מקומות הדפסות בתלת מימד של רכיבים שימושיים להפליא, החל מתחומי הרכב ועד ל׳חלקי חילוף׳ בגוף האדם ועוד לא דיברנו על הדפסת רקמות... אבל, מה לגבי הדפסה של מטוס לשימושים עצמאיים בעתיד? כבר היום חברות בענף התעופה מדפיסות חלקי מטוסים קלים וחזקים בהרבה מהקיימים, כך שקל לשער כי הטכנולוגיה שמתקדמת מאוד מהר ונכנסת באופן הדרגתי לחיים של כולנו אכן תעמוד במשימה. אין שום סיבה שאם מדפסת מבית Markforged שמותאמת היום להדפסת חלקים תעשייתיים המחוזקים בעזרת חומרים מרוכבים כגון סיבי פחמן ומנפקת מוצרים מוגמרים שניתנים לשימוש במגוון תעשיות מרכב דרך חלקי רובוטים ועד לתותבות בתחומי הרפואה השונים, לא תעשה את אותו הדבר רק מהר יותר, חזק יותר וזול יותר בעתיד לבוא.״

ניר גלזר. באדיבות סיסטמטיקס

לדברי גלזר, מדפסות התלת מימד שאנחנו מכירים היום מזכירות את הדרך שבה נכנסו לחיי כולנו המחשבים הראשונים. תחילה היו גדולים ואיטיים, אחרי זה הם נכנסו לבתי הספר ולאוניברסיטאות ומהר מאוד הם הגיעו לכל פינה. כך גם יהיה עם מדפסות התלת מימד. הן נמצאות בשלב בו היו המחשבים האישיים בשנות ה-80 ועדיין הן עושות המון. אולי הן לא נמצאות עוד בכל בית כפי שהעריכו עם כניסתן לשוק, אבל ניתן לראות עוד ועוד אנשי מקצוע כמו מעצבים, רופאים, יוצרים ומחנכים שרואים בהדפסת התלת מימד חלק בלתי נפרד מהעתיד שלהם. ״צריך לזכור את היתרון הגדול שיש בהדפסת תלת מימד כשבאים לבחון את עתיד הטכנולוגיה״, אומר גלזר. ״מדובר כאן בהתאמה אישית. התאמה מהסוד שמאפשרת לאדידס, נייק וניו באלאנס לעשות ניסיונות בהדפסת נעליים על פי הזמנה ובעצם מדוע לא להיכנס לחנות בעתיד, לעבור מדידה מדויקת ולחכות שמכונה לא גדולה תדפיס לך זוג נעליים המותאם בדיוק לצורת הרגל ולצבעים שאתה אוהב?״

ומה לגבי עתיד טכנולוגיית המציאות הרבודה או האינטרנט של הדברים? המשך יבוא בחלק הבא...