כיצד הטכנולוגיות שנולדו בעת האחרונה: רכבים אוטונומיים, מציאות רבודה, בינה מלאכותית ועוד ישפיעו על אוכלוסיית העולם בשנת 2050? בחלק הראשון של הכתבה ראינו לאן התפתחות הרובוטיקה והדפסות תלת המימד יכולים לקחת אותנו, הפעם נראה איך השילוב בין פקודות קוליות לאינטרנט של הדברים יבוא לידי ביטוי בבתים החכמים של העתיד ואיזה חלק תיקח המציאות הרבודה בחיי היומיום.

עתיד עם IoT וקול

מילת מפתח ״טכנולוגית״ נוספת שחוזרת שוב ושוב בשיחות על העתיד היא IoT - האינטרנט של הדברים. בעולם החדש חיישנים יוכלו לאסוף אין ספור נתונים מאין ספור אובייקטים, לעבד את אותם נתונים ולהפיק מהם תובנות מהם. כמה וכמה מגמות שצברו תאוצה בשנים האחרונות דוחפות את אותה המהפכה שאנחנו נמצאים בראשיתה: טכנולוגיות החיישנים בעלי צריכת מתח נמוכה המוצעים במחירים נמוכים, קישוריות אלחוט נפוצה, כוח מחשוב כמעט אין סופי הנגיש לאחסון בענן וכן מלאי בלתי מוגבל של כתובות אינטרנט. תחזיות על גודלה של התופעה יש למכביר, והן משתנות בהתאם למעריך התחזית ולרמת האופטימיות שלו. בסיסקו העריכו כי במהלך 2015 המספר יגיע ל־14.8 מיליארד מכשירים מחוברים וכי עד 2020 נגיע לכ־50 מיליארד מכשירים (מתוך ״פוטנציאל״ של 1.8 טריליון מכשירים ומוצרים!). גרטנר מדברים על 26 מיליארד ואילו IDC מסתייגים ומצביעים על 32 מיליארד עד 2020. בכל מקרה, כשמדברים על שנת 2050 הרחוקה אף אחד לא מעז להסתכן ולנבא את היקפי המהפכה שבדרך...

אוהד אמיר, מנהל הטכנולוגיה של אסנס הישראלית (Essence), שהיא ספקית גלובלית של טכנולוגיות IoT ופתרונות לחיים מקושרים מבוססי ענן, מסכים שהעתיד "ידבר" IoT . החברה שמסתמנת היום כשחקנית מן השורה הראשונה בעולםמספקת כיום מערכות שמאפשרות לאנשים לנהל את בתיהם המקושרים לרשת בכל זמן ומכל מקום וכן מכל מסך מכשיר אלקטרוני, וכל זאת בזמן אמת. לקוחות הקצה מקבלים פתרון רחב טווח החל מתחומי החומרה, דרך התוכנה, ועד לאפליקציות סלולר מותאמות. החברה מציעה גם מערכת בית חכם המבצעת בקרה על שיגרת היומיום של האוכלוסייה המבוגרת. מערכת הניתנת להתקנה ולתפעול עצמי על ידי בני המשפחה. המערכת מפקחת על פעולות קבועות של מבוגר השוהה לבדו בבית ומאפשרת לבני המשפחה להשגיח עליו באופן רציף.

אוהד אמיר. באדיבות ESSENCE

אמיר מסכים עם הקביעה כי מערכות המופעלות ונשלטות על ידי הקול יחליפו במהלך העתיד הלא רחוק את כל שאר ממשקי המשתמש. ״השימוש בדיבור לשלל מכשירים, שגם מניב תוצאות מידיות, הוא אבן דרך באבולוציה של הטכנולוגיה. אנו נעים לאט, אבל בטוח, לתצורה טבעית יותר של אינטראקציה עם מכשירים ומערכות דיגיטליות מסוגים שונים ושל יצרנים שונים. כמו כן, על הדרך אנחנו עדים לחיסול הבלתי נמנע של המקלדות, העכברים, או אפילו משטחי המגע לכיוון בו ממשק האדם-מכונה יהיה חלק בלתי נפרד מהמציאות היומיומית של כולנו" אומר אמיר.

כבר היום, ה־Amazon Echo - גליל מתכת ממוחשב מונע קול העונה לשם אלכסה, יכול להשיג עבור המשתמש תחנות רדיו שונות, לספר בדיחות, לענות על חידות טריוויה, וכמובן לשלוט על יישומים חכמים. Siri של Apple מטפלת מדי שבוע בשני מיליארד פקודות או בקשות ו־20% מהחיפושים המתבצעים בחיפוש של גוגל על מערכות האנדרואיד בארה״ב מתבצעים על ידי שימוש בפקודות קוליות. אין ספק, כמה שזה נשמע פשוט ומובן, לקול יש את היכולת לייצר מהפכה אמיתית בעולם המחשוב על ידי שימוש באמצעי טבעי לאינטראקציה עם המכונה. כשם שטלפונים חכמים הם הרבה יותר מטלפונים בלי חוט ומכוניות הן יותר מאשר מעגלות בלי סוסים כך גם למחשבים בלי מסכים ומקלדות יש את הפוטנציאל להיות הרבה יותר שימושיים, הרבה יותר חזקים והרבה יותר יעילים ממה שניתן לדמיין בימינו. השימוש בקול יאפשר לעוד ועוד בני אדם לתקשר עם טכנולוגיה הסובבת אותם, החל ממכונות כביסה, דרך מקררים ועד לאמצעי עזר לחיים טובים יותר.

אמיר מעריך כי טכנולוגיית הזיהוי הקולי, כמו גם טכנולוגיות אינטראקטיביות דומות, יהפכו אפילו ליותר שימושיות כאשר הן פותחות מגוון של אפשרויות עבור ספקי השירותים ויצרנים מתחומי ניטור הבריאות והאבטחה. ״החברות הגדולות מתחרות היום על מוצרים שכוללים זיהוי והפעלה קוליים. הזיהוי הקולי יאפשר לצרכנים בכל הגילים ליישם מודל חדש לחלוטין של חיבור ואינטראקציה עם מערכות הבית החכם. הקול יביא את כוח המחשוב גם לאלו שמסיבה כזו או אחרת לא יכולים להשתמש במקלדות ובמסכים. כמו כן שלקול יש את היכולת להשאיר חותם דרמטי על תחום המחשוב יתכן והוא גם יכול לשנות את השימוש בשפה עצמה...״

בראי המציאות הרבודה

מציאות רבודה ומציאות מדומה. כמה מילים נכתבות בעיתונות הכלכלית על שני התחומים הכל כך מדליקים האלו. כשעולה השאלה מה הוא הדבר הגדול הבא שיחליף את הטלפון החכם, נראה שאם נשפוט את השאלה לפי המאמץ שמושקע בתחום מצד ענקיות עולם הטכנולוגיה, הרי שטכנולוגיות "מציאות רבודה" (Augmented Reality AR) הן הימור הגיוני. לדברי ענבר הוקינס, מנהלת המוצר (משקפיים חכמים) ב־Epson ישראל, אחת מאותן ״ענקיות טכנולוגיה״, שממוקמת בצמרת בכל הנוגע להובלת תחום משקפי המציאות הרבודה עם ה־Moverio - ההצלחה הנוכחית והעתידית של המשקפיים, טכנולוגיות אלו ייקחו את הטלפון החכם בבטחה אל העשור הבא. ״כשמשתמשים בנייד כיום עושים שימשו במגוון האפליקציות ש"עובדות" עבורנו. אבל, כדי להפעיל אותן עלינו להוציא את הטלפון מהכיס האחורי או מהנרתיק, להפעיל את האפליקציה ולנווט בתוכה. בכך אנחנו בהכרח מתנתקים מהמציאות סביבנו. עם משקפי המציאות הרבודה, הכול נמצא מול העיניים. המידע הדיגיטלי שנדרש לנו, בין אם אנו מתקנים כעת מנוע של מטוס סילון או מסתובבים במוזיאון מגדל דוד בירושלים נמצא ממש ממש מולנו תוך כדי שאנחנו עדיין מחוברים למציאות ה"אמיתית" שסובבת אותנו. עבור מי שפעיל בתחום זה ברור כי בעוד ש־VR היא טכנולוגיה אישית המבודדת את המשתמש מהעולם שסובב אותו, AR מרחיבה ומעצימה את העולם סביב המשתמש על ידי הקשר, מידע ואפשרויות נוספות. הפוטנציאל של AR מעצים את החיבור האנושי לסביבה, וזאת לעומת VR המנתקת אותו.״

 ענבר הוקינס. באדיבות EPSON

לדברי הוקינס, אנו נמצאים היום בדרך למיקום של כל הטכנולוגיה הדרושה לנו בתוך מסגרת המשקפיים עצמה כולל חיבור אלחוטי מהיר לרשת. הכיוון הוא משקפיים שמזכירים מאוד משקפיים המשמשים לראייה ולקריאה. "היציאה לשוק עם מוצר כמו ה־Moverio סללה בפני מפתחים הזדמנויות להשיק מגוון של אפליקציות וכלים עבור שימושים מסחריים, עסקיים וביתיים בחינוך, בהדרכה, בבידור, במשחק, במדע, ברפואה, באבטחה ועוד. אם נסתכל קדימה לעוד 20 או 30 שנה, ניתן יהיה, להערכתי, לגלות אין ספור שימושים לפתרונות דוגמת המשקפיים שלנו״.

רונה שגב-גל, שותפה מייסדת ב-TLV Partners שהשתתפה לא מכבר בוועידת המובייל 2017, סבורה שהמובייל צריך להתחבר לתחומי המציאות הווירטואלית והמציאות הרבודה. "אנחנו מסתובבים עם מחשב-על בכיס. המציאות הווירטואלית של עולם הגיימרים מעניינת אותנו פחות, אבל מה שבאמת מעניין הוא תחום המציאות המוגברת (רבודה). הבעיה ב־VR היא שהחוויה משתלטת על החושים שלנו. לעומת זאת, ב־AR אתה יכול ללכת ולבחור לך ריהוט חדש לסלון או לראות כיצד ייראה המטבח החדש והשמלה החדשה. אבל זה לא רק זה, מדובר בטכנולוגיה שיש לה שימוש גם בעולמות הרפואה. שם נראה, לדעתנו, את החידושים המעניינים ביותר".

לדברי הוקינס, קל מאוד לדמיין שבשנת 2050 או אולי אפילו הרבה לפני נראה באתרי הבנייה בארץ קבלנים ואדריכלים שמסתובבים עם משקפי AR על מצחם בעוד הם בוחנים במשותף את תוכניות הבניין ובוחנים מקרוב איזה מודל תלת מימד שלו, או סטודנטים לרפואה ש"מטיילים" בגוף האדם (נכון, בתלת מימד) ובוחנים כיצד יש לבצע ניתוחים מורכבים. ״ואם כבר משתוללים במחשבה, ויוצאים מנקודת מוצא שבסביבה שלנו ישוטטו רובוטים דמויי אנוש מתוגברים באינטליגנציה מלאכותית, מדוע בעצם לא לפנטז שניתן יהיה להעביר להם בתקשורת מתקדמת את כל ״תכולת״ המוח האנושי למעין גרסה דיגיטלית שלנו? זה מה שיפהבתחזיות של העתיד: אפשר ואולי גם רצוי להשתולל...״.

ומה יקרה בתעשיות אחרות כמו תעשיית הרכב והנדל"ן? המשך יבוא בחלק השלישי והאחרון.