כמעט בבוקר בהיר אחד עסקים בת"א גילו שהרחוב ממנו הם מתקיימים מזה שנים עומד להיסגר לצורך עבודות הרכבת הקלה, כשרבים נותרים ללא זמן וחופש פעולה מספקים כדי לנקוט בפעולה הטובה ביותר עבורם. באופן דומה, תושבים בכל הארץ מכירים תופעה בה לפתע מתחילים לבנות בניין גבוה בשכונה שלהם – האם תהיה מספיק חניה, מה תהיה ההשפעה על תחבורה, תפוסה בכיתות ותשתיות? השאלות האלה נותרות מחוץ לטווח היכולות של רוב התושבים. כדור בדולח, מהסוג הנפוץ באגדות, היה יכול להציג לתושבים ולבעלי העסקים גם את המידע הרצוי וגם כיצד ייראה העתיד. אך כדור בדולח שכזה כבר אינו בגדר אגדה אורבנית, שילוב בין מערכות ביג דאטה, אנליטיקה והדמיות תלת מימד יכול להשיג תוצאה שכזו.

זה נשמע כמו חזון טכנולוגי מרגש ומושך אך הוא הרבה יותר מכך. עתה כבר ברור לנו שהוא הכרחי וחייב להתגשם בקרוב. עד שנת 2050, ארגון הבריאות העולמי צופה כי 70% מהאוכלוסייה, כלומר 6.4 מיליארד אנשים יחיו בערים. רבים מהם יחיו בערים שהן בנות עשרות או מאות שנים, שנבנו מתוך מחשבה על אוכלוסיות קטנות בהרבה, בעלות צרכים שונים לחלוטין. כשהמטרופולינים החדשים צומחים במהירות, הם נמצאים בסיכון גבוה להתרחבות בלתי יעילה של אזורים נחלשים, תוך בזבוז של משאבים חיוניים כגון קרקע, מים ואנרגיה, ועלולים להפוך לבלתי אפשריים לניהול. 

ראי, ראי, שעל העיר

למעשה, כל מערכת מידע היא סוג של כדור בדולח שאמורה לשקף מציאות מסוימת, אבל כאשר היא פועלת בהיקפים של עיר שלמה על כל הרבדים שלה, היא הופכת למדהימה באמת - במיוחד כאשר היא מציגה נתונים בצורה ויזואלית הברורה לכל אחד. תארו לעצמכם מערכת שכזו המאפשרת למקבלי החלטות ולגורמים שונים להביט אל תוך תמונה נעה של העיר לה הם אחראיים, להתמקד בכל תחום ואזור של העיר, ולנוע קדימה ואחורה בזמן. מערכת שכזו תאפשר לגורמים השונים לבדוק את מצב זרימת התחבורה, לנטר גורמי תברואה בנקודות שונות, לאתר אירועים חריגים ולבחון עלויות של תרחישים שונים.

הערים הולכות והופכות לצפופות יותר ומורכבות יותר לניהול, וללא יכולות תכנון אמיתיות – מבוססות נתונים, יהיה קשה להבטיח איכות חיים לאורך שנים.

פרויקט "סינגפור הווירטואלית" הוא פרויקט שאפתני שכזה. הפרויקט נמצא בשלביו הראשונים יחסית. סינגפור הווירטואלית הוא פרויקט משותף לקרן המחקר הלאומית של סינגפור והוא חלק מיוזמת ממשלתית בשם "אומה חכמה סינגפור" . 

במסגרת הפרויקט נוצר למעשה "תיאום דיגיטלי" של העיר האמיתית. תיאום דיגיטלי אשר מנסה ללכוד את נתוני הפעילות בחיים בעיר, להציג אותם בתצוגה תלת ממדית ולאפשר אופטימיזציה של החיים האורבניים. המודל מבוסס על נתונים המגיעים ממחלקות שונות של המדינה, כולל דמוגרפיה, גיאוגרפיה, טיפולוגיה, מזג אוויר, ניידות ונתוני זמן אמת בשילוב נתונים היסטוריים. כך, הגורמים השונים יכולים לבחון את ההשפעות של אורבניזציה קיימת ועתידית. לדוגמה, ניתן לראות במדויק כיצד הוספה של בניין תשפיע על שימוש במקורות אנרגיה, תגביר את התחבורה, ותגרום לשינוי בצמחיה וצריכה של תשתיות. מודל זה של עולם דיגיטלי, עם חיישני האינטרנט של הדברים, מאפשר להגיב בזמן אמת לפעילות בעיר, כגון ניהול בזמן אמת של איסוף אשפה על פי דרישה, הפניית כחות חירום תוך הצגה מידית של תוכנית הבניין ושל החומרים הנמצאים לכל הכוחות שבשטח.

יותר מכך, מעבר לקבלת החלטות בזמן אמת ובחינת תרחישים עתידיים, פלטפורמה שכזו גם משמשת כבסיס לשיתוף פעולה בין מחלקות עירייה, עסקים בעיר ותושבים. כעת, דמיינו לעצמכם את פרויקט הרכבת הקלה יוצא לדרך בתל אביב, כאשר כל התושבים יכולים להיכנס לאתר העירייה ולראות סימולציה מלאה של תהליך הבנייה ואת ההשפעה שלו עליהם בכל שלב. חשבו עליהם משתפים פעולה עם העירייה על בסיס מודל 3D ברור – כמה היה נחסך לכלכלה העירונית והלאומית? דמיינו איך חוכמת ההמונים הייתה יכולה להשפיע על פרויקט עצום שכזה? במציאות של היום אולי הדברים נשמעים קצת כמו אגדה אורבנית, אך צריך לזכור שבקרוב נהיה חייבים להפוך את האגדה למציאות ברמה ארצית ובמדינה קטנה כמו שלנו גם ברמה הלאומית.