בטח נתקלתם כבר בהרבה מאמרים שמדברים על הדרך שבה חברות סטארט-אפ צריכות לפעול מול תאגידים גדולים, אבל אף מאמר לא דן באופן שבו תאגידים צריכים לפעול מול חברות סטארט-אפ ולעבוד איתן.

ג'ק וולש, יו"ר ג'נרל אלקטריק ניסח לפני שנים רבות את חוק מספר אחד להשרדות החברות "להשתנות או למות". החוק הזה רלוונטי גם היום. יש חברות שמתפתחות ויש חברות שצועדות במקום ובסופו של דבר גורלן יהיה זהה לזה של הדינוזאורים. אם בעבר חברות גדולות התחרו עם אותן ענקיות כמוהן, עכשיו מופיע איום חדש מולן – הסטארטאפים. מהו אותו יתרון מרכזי שיש לחברות סטארט-אפ על פני חברות גדולות? סטארטאפים יכולים לעשות מהלכים ולשנות את המסלול מהר יותר מארגונים גדולים.

סטארטאפים מוכרחים להיות מהירים כדי לשרוד. מאחר והם לא בטוחים מה יעבוד בשוק, הם נאלצים לנסות מגוון של זוויות שונות כדי למצוא את הדרך הנכונה לפתור בעיות, להגיע לשווקים ולמכור. אי אפשר לומר את זה על חברות גדולות ומיושבות שפועלות באותה הדרך במשך שנים ארוכות. החברות האלו נאבקות כדי להסתגל ולהתפתח מכיוון שהן תקועות בתהליכים הקיימים שלהן, בעמידות לשינויים ויש להם היררכיה נוקשה מאוד בקבלת ההחלטות שלהם.

גישה יצירתית בחדשנות

במחקר שנעשה לאחרונה ב-Dell בקרב 16 מדינות ואלפי מנהלים, כמעט מחצית מהנשאלים האמינו כי הארגון שלהם עלול להפוך למיושן בשל התחרות עם חברות הסטארט-אפ. "עד כה, המהפכה התעשייתית הרביעית הוכיחה את עצמה כאכזרית יותר מקודמותיה. אם חברות לא יצליחו לעמוד בקצב, הם ימצאו את עצמם מאחור... או אפילו גרוע מכך. גישה ה'דחיה ליום המחר' פשוט לא עובדת" כך מסביר ג'רמי ברטון, סמנכ"ל השיווק ב־Dell Technologies.

אנחנו חיים בעידן שבו טכנולוגיות שמתפתחות במחסן הבית של מישהו יכולות לקחת נתח שוק משמעותי אפילו מחברות מובילות בתעשייה. אבל ארגונים גדולים היום לא מתמודדים רק אל מול המודל הקלאסי של התחרות במוצרים ושירותים. אחרי הכול, גם ארגונים גדולים עוסקים בחדשנות. הארגונים עומדים מול תחרות על רמת הטאלנטים. אין זה סוד כי מייסדים של חברות סטארט-אפ רבות מגיעים מתוך חברות הענק בתעשיות שלהם. למה אותו טאלנט החליט לעזוב הכול ולהקים סטארט-אפ משלו? למה הוא לא פיתח את המוצר שלו בתוך מסגרת התאגיד שבו הוא עבד? איך תאגידים יכולים לשמר את הטאלנטים האלו בתוך הבית וכיצד עליהם להתנהל מולם?

איך לבנות מערכות ומנגנונים כדי לתמוך בשאפתנות היזמית של העובדים?

אחי גבירצמן מנהל חדשנות ב- HPE המייעץ לחברת- Duco ניסה לענות לשאלה הזו בספרו The 8 Skills of Organizational Innovation. ההבטחה של הספר הזה היא שכשתסיימו לקרוא אותו יהיו לכם מערכת של עקרונות ותוכנית פעולה שתוכלו ליישם בארגון שלכם כדי להפוך אותו למוביל בחדשנות.

הקמת מערכת חדשנית דורשת צוות מגויס שתפקידו לפעול בשלוש רמות:

• הגדרת תהליך יזמי פנים ארגוני (Inovation Pipeline) ותפעולו

• תמיכה בפרויקטים שהיא מכילה במגוון דרכים

• השפעה על האווירה הארגונית כך שהיא  תסייע לפעילות של מערכות החדשנות.

אז בואו נבין תחילה איך אנחנו מייצרים Inovation Pipeline.

אחד מהצעדים הראשונים שיסייעו ביצירת זרימה של רעיונות היא ליצר דיאלוג בין הצוותים, להציע להם תובנות מחלקים אחרים בחברה חוץ מזה שהם שייכים אליו ולאפשר להם "להיכנס לנעליים" של צוות אחר. בחברות מבוססות אתם יכולים למצוא על בסיס קבוע עובדים שבילו במשך שנים באותה עבודה ואין להם מושג ממה מורכבת העבודה היומיומית של מחלקות אחרות וכיצד הן תורמות ליצירת ערך עבור הלקוחות. בשורשיה של תרבות שמאפשרת פעילות יזמית בין כל העבודים נמצא הצורך בחשיבה עצמאית, בלקיחת יוזמה ובכישורים הדרושים לכך. אם אחד מאלו חסר זה לא יעבוד. כל החברות בכל הגדלים והצורות, אך בעיקר ארגוני ענק צריכים להעביר לחברי הצוותים שלהם שהם יכולים וצריכים לקדם את הרעיונות שלהם, לא משנה אם הם נמצאים בעמדות ניהוליות או לא.

אחרי שתלמדו את העובדים שלכם איך לעבוד בדרך שתומכת בערכי היצירה, אתם צריכים לפתח מערכות ומנגנונים שמאפשרים ומעודדים את שגשוגה של רוח היזמות שזה עתה נולדה. 

אחד מהרכיבים המשמעותיים ביותר בבניית תהליך ה־Inovation Pipeline בארגון שלכם הוא יצירת תחרות ליצירת רעיונות מאתגרים המבוססים על פלטפורמת SaaS. שימוש בפלטפורמה הזו תסייע לכם לדרג את התהליך בקלות ולבחור את הרעיונות הטובים ביותר שיתקדמו לשלב החממה.

תהליך החממה מעצים את בעלי הרעיונות והצוותים הנבחרים למנף את המשאבים של החברה כדי לפתח את המודל של המוצר, השירות או העסק ולהכין אסטרטגיית מעבר לשוק (go-to-market).

השלב הסופי של תהליך החממה הוא להכין את הפרויקטים חזקים לקראת השלב הבא – הכנת ה־MVP (Minimum Valuable Project). בשלב זה הפרויקטים מקבלים השקעה ראשונית מהארגון כדי להוכיח את הקונספט ולפתח את המוצר לקראת השלב הבא – היישום.

שלב היישום הסופי של הפרויקט הוא המאתגר ביותר והחשוב ביותר בתהליך. מספר ה"רעיונות המיושמים" בסיום תהליך החדשנות הוא המדד המדויק ביותר עבור צוות ניהול החברה.

אבל את תהליך החדשנות אפשר למדוד גם על ידי מדדים אחרים, כמו מספר סדנאות החדשנות שהתקיימו, מספר הרעיונות שעלו מהעובדים, מספר הצוותים שהשתתפו בשלב החממה ומספר מובילי החדשנות והטאלנטים שנמצאים בחברה. ניתן לצפות במדדים האלו אחרי יצירת קהילת חדשנות פנימית. הקהילה תסייע לכם לתקשר ולהעצים עובדים שחולמים להפוך ליזמים כדי שישארו בתוך החברה ויהפכו לכאלו בתוך הבית. יזמים אלו יובילו בעתיד את תהליך החדשנות בתוך החברה ויסייעו לארגונים הגדולים להתקדם באותו קצב שבו מתקדמות החברות הקטנות.

שילוב תהליך החדשנות בארגונים גדולים יובילו אותם לשינוי ויפתח אותם לאופקים ולשווקים חדשים. ארגונים חדשניים הם גמישים יותר ויכולים בקלות לפתח את התשתית שתאפשר להם להתקדם במהירות הסטארט-אפ.