איך הפכנו לאומת הסטארטאפים? איך במציאות הבלתי אפשרית שמתוכה התהוותה המדינה שלנו נוצרו התנאים שאפשרו לה להפוך למובילה בין־לאומית בעולמות היזמות והחדשנות? יש שיטענו כי דווקא בזכות הצורך להאבק ולהוביל את המערכה על השרדותנו נוצרה כאן תרבות של עשייה ויזמות ויש שיגידו שזה בכלל חלק מה־DNA שלנו. אז מה באמת קרה פה ואיפה בכלל כל זה התחיל?

"ההגדרה והזיהוי הבין־לאומי של ישראל כאומת הסטארט-אפ התקבעו אי שם בשנת 2009 עם צאת הספר – 'מדינת הסטארט-אפ, מנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל' (באנגלית: Start-up Nation: The Story of Israel's Economic Miracle). הספר מציג ניתוח מעמיק ומתאר את הסיבות לזיהוי ההדרגתי של ישראל עם חדשנות וטכנולוגיה" מסבירה לירון רותם, מנהלת ההשקעות של 500Startups בישראל, קרן הון סיכון אמריקאית שמשקיעה בחברות בשלבי seed או Early stage במגוון רחב של ורטיקלים. "כשמונה שנים לאחר מכן ישראל עדיין נהנית מהתואר ונתפסת בעולם כמדינה שמצמיחה יזמים וחברות בעלות טכנולוגיות קצה פורצות דרך, חדשניות ומעניינות, הרלוונטיות לשוק הגלובלי".

אז מה בעצם גורם לעולם לראות בנו ככאלו?

"יש שתי תופעות ייחודיות לישראל: ראשית, מספר חברות הסטארט-אפ וקרנות ההון סיכון הפועלות בישראל ביחס לאוכלוסייה הכללית הוא מהגבוהים בעולם. בישראל פועלות כיום למעלה מ־7,000 חברות טכנולוגיה המשויכות לתחומים ולשווקים שונים. יחד עם זאת, הסטטיסטיקה גורסת כי פחות מ־50% מהחברות הללו יצליחו לגייס מימון או הון ראשוני משמעותי למינוף החברה. כתוצאה מכך, לפחות מחצית מהחברות הצעירות יסגרו עוד לפני הגיוס המשמעותי הראשוני. זוהי תופעה שגורמת בסופו של דבר למשקיעים ולקרנות לנהוג דווקא ביתר זהירות מבעבר ולהשקיע בחברות בודדות, אלו שהוכיחו את היתכנות המוצר והשוק".

לירון רותם, מנהלת ההשקעות ב־500Startups

"תופעה שניה היא איכות החברות והטכנולוגיות המיוצרות בארץ. עדות לכך שאיכות החברות הפועלות בישראל מהווה פקטור משמעותי היא כניסתם של שחקנים בין־לאומיים גדולים לזירה המקומית, והימצאותן של כל חברות הענק והארגונים הגלובליים בישראל. נוכחותם הפיזית בשטח מאפשרת קרבה לעשייה המקומית שמקלה על מלאכת החיפוש אחר טכנולוגיות ישראליות רלוונטיות, וזו מובילה לשיתוף פעולה עסקי או רכישה מלאה של חברות סטארט-אפ והטמעתן בחברה.

לדוגמה, לפני כשבועיים הגיע רוברט נייברט (Robert Neivert), שותף ב־500Startups, האחראי בין היתר על שיתוף הפעולה של החברה עם General Motors - ענקית יצרנית הרכב. במשך כשבוע נפגשנו עם חברות שונות שעשיות להיות רלוונטיות ל־GM ולפעילותה העולמית. רוברט לא היה עושה את כל הדרך מארה"ב אילולא היה מאמין כי הביקור יניב לקרן תוצאות טובות וכי ה"סטארט-אפ ניישן" תספק לו את אשר הוא מחפש. כל זאת כדי להעיד שהתפיסה הרווחת על ישראל עדיין שרירה וקיימת.

יחד עם זאת, יש לציין כי מאז הוצאת הספר בשנת 2009 התפתחו מרכזים נוספים בעולם בעלי ריכוז גבוה של חברות טכנולוגיה, אשר מיצבו עצמם כמובילים בשוק המקומי והגלובלי. לונדון, לדוגמה, משמשת היום כמרכז הפינטק הבין־לאומי עם נוכחות משמעותית של בנקים וחברות טכנולוגיה המשנות סדרי עולם במגזר הפיננסי. כמו כן, בכל אזור דרום מזרח אסיה אנו עדים להתעוררות ופריחה של סטארטאפים. השוק שם רועש וגועש ובעל פוטנציאל גבוה להצלחה. ניכר כי יש לעקוב מקרוב אחר העשייה המקומית שם בשנים הקרובות".  

טרם הצטרפה לירון ל־500Startups היא הקימה וניהלה את קרן אריאל שתמכה בפרויקטים חברתיים ולא למטרות רווח ולאחר מכן שימשה כמנהלת הפיתוח העסקי ב־Neema. היום, כחלק מעבודתה ב-500 לירון מנהלת את ההשקעות והדיל פלואו וכן את התוכנית בישראל Distro Bootcamp המיועדת לחברות צעירות ומתמקדת ב-product market fit, distribution, marketing and sales וכן היא מארגנת אחת לרבעון את ה־Distro Sessions במסגרתו מגיעים מומחים ויזמים המדברים על נושאים נקודתיים שהובילו את החברה שלהם להצלחה.

יש תחומים מסוימים שמאפיינים יותר את חברות הסטארט-אפ הישראליות?

"היופי באקו-סיסטם הישראלי הוא שפע החברות והגיוון הרב בתחומי היוזמות. מידי יום אני נפגשת עם יזמים מכל סקטור אפשרי המציגים בפני את הרעיון או המוצר שהם פיתחו. לדעתי, הסקטורים הדומיננטיים במיוחד בעשייה הישראלית כיום הם הסייבר, הפינטק, המדיקל, ביג דאטא, אוטומוטיב והחקלאות. גם בתחום ה־HR ישנן חברות ישראליות רבות הפועלות בכדי להביא בשורה חדשה ולייעל תהליכי גיוס של כוח אדם."

למה דווקא התחומים האלו התחזקו?

"לטעמי, החוזק בתחומים הללו נובע ממספר גורמים. הראשון, יחידות הטכנולוגיה בצבא המכשירות מפתחים ונותנות להם הן את הכלים הטכנולוגיים והן את הרשת החברתית, המאפשרת להם לאחר השחרור מהצבא להקים חברות טכנולוגיות.

השני, הידע והניסיון שיש לנו פה בארץ בתחומים ספציפיים, כמו חקלאות, הם נגזרת של הפיתוחים הטכנולוגיים. כלומר, חברות רבות קמות מתוך צורך ממשי שיזם מזהה בקרב הסביבה הקרובה אליו ולו הוא נותן מענה.

הגורם השלישי הוא גורם כללי ורחב יותר הנוגע לייחס שלנו כחברה כלפי יזמות וחדשנות, והרצון שלנו כאומה לבנות ולהצליח. בין אם זה לבנות מדינה ובין אם חברה טכנולוגית מצליחה, אני חושבת שמשהו ב־DNA שלנו דוחף אותנו קדימה ומאפשר את הגישה היזמית, היצירתית והשונה."

האם ישנן תכונות אופי של יזמים ישראלים המעניקות להם יתרון על פני יזמים בשאר העולם?

"היזם הישראלי מאופיין לרוב בנחישות, שאפתנות ולעתים אפילו אגרסיביות. אני מאמינה שהדרייב והכוחות המניעים את היזם הישראלי הם לאו דווקא הכסף הגדול שמגיע לאחר אקזיט או הנפקה, אלא הכמיהה לבנות מוצר וחברה שיכבשו לא רק את ישראל אלא את העולם או לפחות לזכות בנתח שוק נכבד ממנו.

יזם ישראלי, בשונה מיזם אמריקאי או אירופאי, לא יחכה שדברים יקרו אלא יניע תהליכים, יהיה אקטיבי ויעשה הכול למען הצלחת החברה. התכונות האלו יעזרו ליזם הישראלי, לדוגמה, בהחלטתו לעשות רילוקיישן למדינת היעד או לשוק היעד של המוצר בכדי לקדם ולפתח את החברה ולהגיע ל־product market fit. רבים בעולם יראו מהלך מסוג זה כבלתי אפשרי מבחינה לוגיסטית, פיננסית ואף תרבותית, אך ישנם יזמים רבים המבינים את חשיבות המעבר והאני הפנימי שלהם מאפשר להם להעתיק את מקום מגוריהם כי הם יעשו כל מה שנדרש כדי להצליח. חלק נכבד מהיזמים מסוג זה, מסתבר, קיים בישראל ויתכן כי זהו המקור ליתרון יחסי ליזם הישראלי."

חברות סטארט-אפ ישראליות הפונות לשוק הבין־לאומי יכולות לקדם את עצמן בזכות היותן חברות מישראל? יש משקיעים או קרנות בעולם שמעדיפים לעבוד דווקא עם חברות סטארט-אפ ישראליות או שזה עלול דווקא לשחק לרעתן?

"חברות ישראליות המייצגות סקטורים מסוימים, כמו סייבר למשל, יוכלו לקדם את עצמן בזכות היותן מישראל כיוון שיש לנו את המומחיות והפתרונות המובילים בעולם הנובעים מניסיון מתמשך. אני מאמינה שזה יכול לפתוח להן את הדלת בקרב משקיעים בין־לאומיים אבל בסופו של דבר, בהיעדר טכנולוגיה חדשנית ופורצת דרך, ספק אם חברה כזו תזכה למימון מפאת היותה מישראל בלבד. בסופו של יום, משקיע מעוניין שהשקעה שלו בחברה תחזיר תוצאה מקסימלית, לכן מדינת המוצא של החברה אינה בהכרח הגורם המכריע בהשקעה אם בכלל. משקיעים אמריקאים, לדוגמה, יעדיפו להשקיע בחברות שהמייסד או המנכ"ל שלהן יתגוררו בשוק היעד ויפעילו את החברה משם. מכאן, שייתכן שה"ישראליות" תהווה דווקא מכשול. נקודת זכות נוספת לישראל היא הטכנולוגיה. לרוב, הפיתוח (R&D) נשאר בישראל כיוון שהטכנולוגיה נוצרה ופותחה כאן ואין סיבה לקטוע את רצף הפיתוח של המוצר; בנוסף, השארת הפיתוח בישראל עשויה לחסוך עלויות לחברה, גורם המהווה יתרון יחסי נוסף.

מן הצד השני, ההבדלים במנטליות הישראלית למול זו האמריקאית או האירופאית יכולים גם הם להוות מכשול נוסף בדרך למימון המיוחל. פגישה עם משקיע מסיליקון וואלי אינה זהה לפגישה עם משקיע ישראלי. למעשה, היא תהיה יותר קורקטית וסדורה, המדדים (KPI's) בדרך כלל יהיו גבוהים יותר וההתייחסות בפגישה תהיה לשוק היעד בלבד. ישראל לא באמת נחשבת, בסדר גודל עולמי, כמדד או שוק שניתן ללמוד ממנו על התנהגות המשתמשים והמוצר ולהפיק תובנות. כלומר, ה"ישראליות" היא כנראה מה שהביאה את היזם הישראלי עד לרגע הפגישה עם המשקיע האמריקאי אבל מכאן ואילך מצופה ממנו להתאים את עצמו ולנהוג על פי הכללים והנורמות הנהוגים בעולם העסקים הבין־לאומי."