התמודדות הבנקים עם התחרות במישור הטכנולוגי אינה פשוטה. מדובר בגופים גדולים, שמרניים במהותם, שנאלצים כעת להתחרות מול גופים שטכנולוגיה היא לא רק המומחיות שלהן, אלא שהם גם יודעים לפתח אותה באופן שמקל על הלקוחות, מסיר בירוקרטיה ושם את צורכי הלקוח במרכז. בשל כך מנסים בנקים, ובמיוחד באירופה, למצוא דרכי התמודדות יצירתיות בתוך מפת התחרות החדשה.
צעד אחר צעד נכנסות ענקיות הטכנולוגיה אל השוק הפיננסי: Apple ו־facebook מאפשרות העברת כספים דרך אפשרויות הצ'ט, amazon נתנה הלוואות בשנה האחרונה בשווי של כשישה מיליארד דולר לעסקים קטנים, ומאפשרת הפקדת מזומנים לחשבון ה־amazon, ב־WeChet הסינית אפשר לבצע רכישות בחנויות פיזיות דרך ממשק הצ'אט במקום בכרטיס האשראי ואילו AliBaba ועכשיו גם Apple מאפשרות לשלם באמצעות זיהוי פנים.
באירופה התחרות מורגשת יותר שכן בקרוב ייכנס לתוקפו (בתחילת 2018) חוק PSD2 שנועד להגביר את התחרות בתחום הבנקאות. החוק יאפשר לגופים חוץ בנקאיים להתחבר באמצעות אפליקציות חוץ בנקאיות אל תשתיות הבנקים, ואלו יחויבו לפתוח את ממשקיהם לגופי צד ג'. משמע, ייכנסו לשוק הבנקאות גופים נוספים, גופים אלו יתחברו למערכות התשתית של הבנק ויוכלו גם הם להציע שירותים בנקאיים ברמה טכנולוגית גבוהה תוך שמירת המידע שנצבר על הלקוחות שברשותם. השינויים הללו מעוררים שאלה גדולה בדבר מיקומם של הבנקים בתוך מרקם הטכנולוגיה שמתפתח תדיר, ובמקום מסוים מהווה אתגר על המודלים הבנקאים שאנו מכירים היום.
התמודדות הבנקים עם התחרות במישור הטכנולוגי אינה פשוטה. מדובר בגופים גדולים, שמרניים במהותם, שנאלצים כעת להתחרות מול גופים שטכנולוגיה היא לא רק המומחיות שלהן, אלא שהם גם יודעים לפתח אותה באופן שמקל על הלקוחות, מסיר בירוקרטיה ושם את צורכי הלקוח במרכז. בשל כך מנסים בנקים, ובמיוחד באירופה, למצוא דרכי התמודדות יצירתיות בתוך מפת התחרות החדשה. חלק מהפתרונות שהם מיישמים משנים את סדרי העולם שמאפיינים את תחום הבנקאות הקלאסית וגורמים לבנקים להתנהל באופן שנגד עד לא מזמן את תרבות הענף עד כדי יצירת שיתופי פעולה עם בנקים "מתחרים" על מנת לפצח את התחרות החדשה. למשל, לאחרונה כמה מגדולי הבנקים הגרמניים חברו יחד ליצירת חלופת תשלומים ל־PayPal, אשר מנצלת את הקשרים הקיימים שלהם עם חנויות ולקוחות מקומיים. כתוצאה מכך מרבית החנויות והלקוחות הגרמניים משתמשים במערכת זו כיום, יותר מאשר ב־PayPal.
דוגמה מעניינת נוספת הינה חממה המתמחה בפינטק בשם TechQuertier שהוקמה בשותפות של הבנקים הגרמניים המובילים. בחממה זו יושבות במשותף מחלקות דיגיטל של בנקים שונים לצד סטארטאפים מתחום הפינטק כדי לעודד שיתופי פעולה בין בנקים לגופי טכנולוגיה, החלפת רעיונות וצרכים ויצירת פתרונות פיננסים אינטגרליים לטובת הצרכן.
אחד הפרויקטים מבוססי הטכנולוגיה שמוקמים בפרנקפורט בימים אלה, שאותו הוזמנתי לייסד ולנהל, נועד לסייע בקידום הדיגיטליזציה של הבנקים הגרמניים ויצירת שיתופי פעולה סיסטמטיים עם סטארטאפים בתחום הפינטק. חממת TechQuarteir הוקמה בפרנקפורט, עיר שבוחרת לסמן את עצמה כמובילה בתחום הפינטק. צעד הגיוני בהתחשב בכך שהנהלות הבנקים הגרמניים הגדולים ממוקמים בעיר הזאת.
לצורך ניהול הפרויקט, יצא לי לעבוד עם מנהלי הדיגיטל של חמשת הבנקים הגרמניים הגדולים. בין מפגשי העבודה עמם, הייעוץ שנתתי ובניית הפרויקט המשותף עבורם, בדקתי כיצד הם מסתדרים עם שמירת הגבולות והמגבלות הרגולטוריות שנדרשות בעבודה עם הבנקים האחרים שעמם הם מתחככים ליד הברזייה, במטבח על בירה, וכן על הנדנדות שבהאב. הם הסבירו שהם פשוט יודעים על מה מותר לדבר ולשתף ועל מה אסור לדבר, הן מבחינה רגולטורית והן מבחינה עסקית.
עיצוב ההאב, הפופים השזורים בו, והסביבה הקלילה והסטארטאפיסטית יוצרים אווירה א-פורמאלית, שמסייעת לגשר בין עולם הבנקאות ה"מעונב" לבין עולם החדשנות, היצירתיות והדינאמיות שמאפיין את הסטארטאפיסטים. הפיצות מגיעות בדרך כלל סביב השעה 19:00, כיאה למקומות עבודה בתחום הטכנולוגיה, אך היות ובחוץ השמש עדיין זורחת, קל להמשיך לעבוד ולייצר כי לא מרגישים שעוד יום עבר במרתון הנדרש כדי להביא את הבנקים לרמת הטכנולוגיה, השירות והדיגיטל המוצעים ב־amazon, Apple, Google ו-facebook.
האם המודל המוצע בפרנקפורט יאפשר לבנקים להתמודד ולהתארגן במהירות הנדרשת עם הדיגיטליזציה המואצת שהם נדרשים לעבור? האם זהו צעד מספיק? נראה שלא לגמרי, שכן לאחרונה הודיע מנכל דויטשה בנק שהארגון יאלץ לפטר עובדים רבים בקרוב. ובכל זאת, מודל של שיתוף פעולה בין הבנקים הינו צעד מעניין שטרם נראה במחוזותינו. האם מודל דומה יוכל ורצוי שיתקיים גם בארץ? כך או אחרת, השינויים החדים בתחום הטכנולוגיה הפיננסית ממשיכים לאתגר ולשנות סדרי עולם שעל פיהם מתנהלים הארגונים הפיננסיים שנים רבות.
